
"ירידה של 35% בשוקי המניות היא אפשרית"
תרחיש האימים של HSBC הוא לא התרחיש שבבנק מאמינים בו, אבל הוא התרחיש שלפיו הם מבצעים את הפרשות האשראי - כלומר יש לו גושפנקא ומשמעות גדולה לדוחות. לפיו בעצם מגדירים את הסיכון של הלווה והסיכון להחזר חוב
תרחיש האימים של HSBC: ירידה של 35% במניות ונפט ב-145 דולר. התרחיש הזה הוא רק חלק מהתרחישים שחזויים בבנק, אבל הוא התרחיש החשוב ביותר כי לפיו הבנק הגדול מחליט על ההפרשות והפסדי האשראי. דמיינו שיש לקוח שחשוף לשוק המניות ולנפט ויש לו הלוואה לבנק. הבנק רוצה לדעת מה הסיכון שלו, הוא מפעיל מספר תרחיש - מה יקרה אם...ולפי זה קובע אם הלקוח יכול להחזיר את חובו וכמה וגוזר את סכום ההפרשה וההפסד לאשראי.
זה התרחיש הכי חשוב בבנק לשווקים הפיננסים ויש כמובן אינטרס גדול מצד הנהלת הבנק שזה יהיה תרחיש כמה שיותר טוב כדי להפריש כמה שפחות. זה צריך לעבור את הביקורת הפנימית של אני הבנק בתחום ניהול הסיכונים ואת הביקורת החשבונאית החיצונית, אבל האינטרסים ברורים, ולכן התרחיש הזה הוא במקרים רבים סוג של פשרה - לא תרחיש אימים באמת, אלא תרחיש רע שמבחינצת הבנק הוא אפשרי והם ערוכים ומוכנים אליו.
ובהינתן התרחיש הזה, הבנק רשם הפסדים לאשראי גדולים מהצפוי ומניית הבנק מאבדת 5%. זה אומר שהתרחיש הקודם היה טוב בהרבה, והמגמה שלילית.
HSBC פרסם דוחות לרבעון הראשון - הרווח לפני מס עמד על כ-10.1 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות עלו בכ-4% ל-19.1 מיליארד דולר. על פניו, לא מדובר בדוח חלש, אבל המשקיעים התמקדו בהפסדי האשראי.
הבנק רשם הפרשות להפסדי אשראי של כ-1.3 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, כ-400 מיליון דולר נבעו מחשיפה לגוף בבריטניה, וכ-300 מיליון דולר יוחסו להשפעות המלחמה במזרח התיכון. זה הספיק כדי להפיל את מניית הבנק בלונדון בכ-5%, אף שהיא עדיין עולה בכ-10% מתחילת השנה.
מה מפחיד את HSBC
בבנקים, הפרשות להפסדי אשראי הן לא רק תוצאה של מה שכבר קרה, אלא גם הערכה למה שעלול לקרות. כדי לחשב את ההפרשות, הבנק בונה תרחישים, כולל תרחישי קיצון. במקרה של HSBC, התרחיש השלילי כולל ירידה של כ-35% בשוקי המניות ונפט במחיר של כ-145 דולר לחבית. כאמור זה "תרחיש שלילי מכובס".
זה לא אומר שהבנק צופה שזה יקרה מחר בבוקר. זה אומר שהוא בוחן כמה הפסדים עלולים להיווצר אם השווקים ייפגעו בצורה חדה ואם מחיר האנרגיה ימשיך לזנק בגלל המלחמה במזרח התיכון. כיום, ה-S&P 500 עדיין קרוב לשיא, ומחיר הברנט סביב כ-113 דולר לחבית, כך שהנפט הוא הרכיב שכבר מתקרב יותר לתרחיש הלחץ.
החשש ברור: נפט גבוה לאורך זמן מעלה אינפלציה, פוגע בצרכנים, מכביד על חברות תעופה, תעשייה ושילוח, ומגדיל סיכון לאשראי בעייתי. במקביל, אם גם שוקי המניות יירדו, הביטחונות יישחקו והבנקים יידרשו להגדיל עוד יותר את ההפרשות.
החשיפה בבריטניה והמלחמה במזרח התיכון
ב-HSBC הדגישו כי ההפסד בבריטניה קשור למקרה נקודתי של הונאה, ולא לסיכון רחב בתיק האשראי. הבנק טען כי בדק מחדש את החשיפות המסוכנות ביותר שלו ולא מצא מקרים דומים. עם זאת, השוק פחות סלחני כאשר הפרשה בודדת מגיעה למאות מיליוני דולרים.
במזרח התיכון, התמונה רחבה יותר. המלחמה מעלה את הסיכון לחברות, ממשלות, סחר, אנרגיה ותשתיות. HSBC הוא בנק עם חשיפה גלובלית משמעותית, כולל אסיה והמזרח התיכון, ולכן הוא רגיש יותר לזעזועים אזוריים כאלה.
הבנק העלה את תחזית הפסדי האשראי ל-45 נקודות בסיס, לעומת 40 נקודות בסיס קודם לכן. במילים פשוטות, הוא מצפה ליותר הלוואות בעייתיות ביחס לתיק האשראי. זה עדיין לא משבר, אבל זו הרעה.
לצד הדוחות, HSBC ממשיך להתרחב בנכסים דיגיטליים. הבנק ציין כי מוצר הזהב המוטמע שלו, מעין זהב דיגיטלי שמגובה בזהב פיזי, כבר רשם מסחר בהיקף של כ-1 מיליארד דולר. בנוסף, הבנק מתכנן להשיק במחצית השנייה של השנה סטייבלקוין צמוד לדולר הונג קונגי, ומפעיל שירות פיקדונות מוטמעים בכמה שווקים.
זה חלק מניסיון להפוך את הבנק לפשוט וממוקד יותר מצד אחד, אבל גם טכנולוגי יותר מצד שני. ועדיין, בטווח הקצר המשקיעים מסתכלים בעיקר על דבר אחד: האם ההפרשות הן אירוע נקודתי, או סימן מוקדם לכך שהמלחמה, הנפט והאשראי מתחילים להכביד על הבנקים הגדולים.