פס ייצור של יוניקורנים: ת"א והטכניון בעשירייה הראשונה בעולם לייצור יזמים

בליגה אחת עם ברקלי וסטנפורד

הדירוג היוקרתי הוא תזכורת נוספת לעומק של תעשיית ההייטק המקומית: בדירוג האחרון של PitchBook, הבוחן את מספר בוגרי תואר ראשון שהקימו חברות מגובות הון סיכון, אוניברסיטת תל אביב והטכניון ניצבים לצד המוסדות המובילים בעולם. הדירוג מתבסס על ניתוח של יותר מ-173 אלף מייסדים שנתמכו בהון-סיכון בעשור האחרון. לפי הנתונים, בוגרי אוניברסיטת תל אביב הקימו 736 חברות שגייסו כ-30 מיליארד דולר. הטכניון, שדורג במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה בקטגוריית מוסדות בגודל בינוני, רשם בוגרים שהקימו 671 חברות וגייסו יחד כ-26.7 מיליארד דולר, בהן חברות כמו דיל (Deel) וגונג (Gong).

המשמעות היא לא רק יוקרה לאקדמיה המקומית. זה נתון שמסביר מדוע ישראל ממשיכה למשוך קרנות זרות גם בתקופות מורכבות. הדירוג מודד חברות שעברו את מבחן המשקיעים, ולכן הוא מוטה לתחומים שבהם קרנות אוהבות להשקיע: תוכנה, סייבר, בינה מלאכותית ופינטק.

הסוד: איך ישראל מצליחה?

הסיפור הישראלי שונה מזה של האוניברסיטאות האמריקאיות הגדולות. ברקלי, סטנפורד והרווארד נהנות מקרבה ישירה לעמק הסיליקון ולשוק אמריקאי עמוק. בישראל, המנוע בנוי משילוב אחר: הכשרה אקדמית חזקה, שירות צבאי טכנולוגי ותרבות של פתרון בעיות מהיר.

• קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סטודנט למדעי המחשב או הנדסה בישראל נמצא בסביבה שבה חברים, מרצים ובוגרי יחידות טכנולוגיות מחוברים זה לזה בצורה צפופה. זה מייצר מעגל שמזין את עצמו: בוגר מקים חברה, מגייס כסף ואז חוזר כמשקיע או מנטור. קרנות הון סיכון מחפשות צוותים שמגיעים לשוק עם בסיס טכנולוגי טוב ויכולת ביצוע, והמוסדות הללו הפכו לסוג של מאגר גיוס מועדף.

הדירוג מגיע בתקופה שבה בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה חברות נבנות. כיום, כלי AI מאפשרים לצוות קטן לבנות מהר יותר ולהגיע לשוק עם פחות עובדים. סטודנט בן 20 עם גישה לכוח מחשוב יכול לבנות מוצרים שבעבר דרשו צוות של 50 איש. זה מגדיל את היתרון של מייסדים עם עומק טכנולוגי. בתחומים כמו סייבר וראייה ממוחשבת, הטכניון ואוניברסיטת ת"א בולטים בהזנת השוק באנשים שמחוברים גם למחקר וגם לתעשייה. בנוסף, נרשמת מגמה של יזמים שבוחרים להישאר לתארים מתקדמים ב-AI כדי לצבור יתרון טכנולוגי לפני הכניסה לשוק.

כמה ערך נשאר בארץ?

הנתונים מרשימים, אך מעלים שאלה לגבי כמה מהערך נשאר בישראל. רבות מהחברות מגייסות מקרנות זרות ומעבירות פעילות מסחרית לארה"ב. מבחינת המשק הישראלי, התמונה מורכבת: אקזיטים מייצרים מיסוי וניסיון ניהולי, אך ישראל נשארת לעיתים על תקן מעבדת פיתוח ולא כבית לחברות ענק גלובליות.

• מסיקס גייסה 3.6 מיליון דולר לתרופות מפטריות פסיכדליות
• מטא רוכשת סטארטאפ רובוטיקה: צוקרברג מחפש את השלב הבא של ה-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פאלו אלטו תרכוש את חברה כדי לאבטח שימוש בסוכני AI

עם זאת, המיקום בעשירייה הראשונה משקף תשתית חזקה. זו תמונת מצב של כל שרשרת ההייטק המקומית: האוניברסיטאות שמכשירות, הצבא שמאיץ והיזמים שממשיכים לניסיון הבא. ישראל אינה נהנית מביקוש מקומי גדול, ולכן הצלחת מוסדותיה לצד ענקיות כמו סטנפורד ו-MIT מראה שהיתרון הישראלי נמצא בצפיפות הכישרון וביכולת להפוך ידע אקדמי להון כלכלי משמעותי.