"עיכוב במינוי שופטים איננו עוד מחלוקת פוליטית"

בבתי המשפט בכל הערכאות חסרים עשרות שופטים; בבית המשפט העליון מכהנים 11 שופטים במקום 15, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע חסרים שבעה שופטים שהם רבע מכלל התקנים וכך הלאה והלאה. בג"ץ דן השבוע בעתירה המבקשת לחייב את השר יריב לוין למנות שופטים בכל הערכאות, כאשר באופק כבר נמצאות הבחירות – שבשלושת החודשים שלפניהן נהוג שלא למנות שופטים. על רקע זה, שוחחנו עם עורכי דין בכירים במשרדים גדולים, הנתקלים בבעיה מדי יום.

עו"ד הילה גולדפלד, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר-ברגמן, מדגישה שלסחבת יש מחיר כלכלי ממשי והיא גם גורמת לפגיעה באמון הציבור במערכת.

עד כמה קשה הסחבת בבתי המשפט?

"הסחבת בבתי המשפט אינה תופעה שולית ואינה תחושה סובייקטיבית של בעלי דין או עורכי דין, אלא קושי מערכתי ממשי, בעל השלכות כבדות על איכות ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת. מי שמנהל הליכים בבתי המשפט נתקל בכך דרך קבע: מועדי דיון רחוקים, פרקי זמן ממושכים למתן החלטות בבקשות ביניים, ולעיתים גם המתנה ארוכה לפסקי דין.

"לשם הדוגמא, רק בימים האחרונים מצאתי עצמי מגישה סיכומים בתיק אזרחי רחב היקף, שמתנהל מזה עשר שנים. לפני שבוע התבשרתי על מתן פסק דין במסגרתו נדחתה תביעה שהוגשה נגד לקוח לפני תשע שנים, ביחס לנכס שכבר מזמן אינו בבעלותו. למותר לציין, כי ההוצאות שנפסקו לטובת הלקוח, רחוקות מלשקף את ההוצאות הריאליות שלהם.

• "לעומס יש השפעה על הלקוח ועל התוצאה בתיק"
• "הסחבת נגרמת בעיקר בשל המחסור בשופטים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בתיקים אזרחיים, מסחריים ומינהליים, התמשכות ההליך אינה רק עניין של נוחות. היא עלולה להשפיע באופן ישיר על מצבם של הצדדים, על היכולת לנהל פעילות עסקית, ועל עצם הערך המעשי של הסעד המבוקש.

"כך למשל, באותה תביעה שפסק הדין בה התקבל לאחר תשע שנים, ההכרעה כבר לא ניתנה בזמן אמת אלא בדיעבד, אחרי שהפרויקט שבמוקד המחלוקת הסתיים זה מכבר. מבחינת הלקוח, המשמעות הייתה לא רק המתנה ממושכת, אלא פגיעה כלכלית של ממש: שנים של אי ודאות, קושי לתכנן קדימה, וחובה לשקף בדו"חות הכספיים חשיפה שנשארה פתוחה לאורך זמן, רק משום שההליך לא הוכרע במועד סביר".

מהן הסיבות לסחבת?

"יש יותר מאשר סיבה אחת. ההליכים המשפטיים נעשו מורכבים יותר, היקף החומר גדל, מספר הבקשות המוגשות בכל תיק עלה, ולעיתים גם ההתנהלות הדיונית של הצדדים תורמת להתארכות. לכך מצטרפים אילוצים מוסדיים של כוח אדם, משאבי עזר ותשתיות ניהול. וכמובן, לא ניתן להתעלם מן המציאות החריגה בה מתנהלת מדינת ישראל בשנתיים וחצי האחרונות. ואולם, בתוך מכלול הסיבות הזה, קשה להתעלם מן העובדה הפשוטה: מחסור בשופטים הוא אחד הגורמים המרכזיים, ובוודאי אחד המוחשיים ביותר, לעומס המתמשך במערכת".

• קנתה מעבד מזון באלקטרה, התחרטה - האם תפוצה?
• רטיבות, מחסנים ודם רע: הוכרע סכסוך שכנים ממושך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

עד כמה משפיע המחסור בשופטים, במיוחד במחוזי ובעליון?

השפעתו של המחסור בולטת במיוחד בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי נושא על גבו את התיקים המשמעותיים והמורכבים ביותר ובעלי החשיבות הציבורית והכלכלית, והעומס שם הוא בעל השפעה רוחבית. כל תקן שלא מאויש מכביד על היומן, מרחיק מועדי דיון ומכביד על שופטים שכבר פועלים בעומס כבד.

"גם בבית המשפט העליון, לעיכוב במינויים יש משמעות מעשית ומערכתית: הוא משפיע על היכולת לשבת בהרכבים, לשמוע הליכים בזמן סביר, ולמלא את תפקידו של בית המשפט ביעילות הנדרשת, ולמלא את תפקידו החוקתי והציבורי.

"עיכוב במינוי שופטים איננו ויכוח בירוקרטי ואיננו עוד מחלוקת פוליטית. מדובר בהחלטה שיש לה מחיר ממשי, יומיומי, במונחים של זמן שיפוטי, יעילות דיונית ואמון ציבורי".

מה עוד צריך ואפשר לעשות לגבי הסחבת?

"הפתרון לסחבת מתחיל במינוי מיידי של שופטים, אבל לא נגמר שם. צריך גם לחזק את מערך העזר, לשפר ניהול תיקים, להטיל משמעת דיונית אפקטיבית יותר ולמנוע דחיות מיותרות. מערכת משפט לא נבחנת רק באיכות פסקי הדין שלה, אלא גם ביכולת שלה לתת אותם בזמן. כאשר ההכרעה מתעכבת יתר על המידה, נפגעים לא רק בעלי הדין, אלא גם האפקטיביות של ההליך השיפוטי עצמו".

עו"ד הילה גולדפלד (צילום: יונתן בלום)