עתירה לבג"ץ: למנות נשים לבוררות בבתי הדין הרבניים

מרכז רקמן למעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן מבקש מבג"ץ להורות למנות נשים לבוררות בבתי הדין הרבניים, לאחר ההרחבה הניכרת של סמכותם לדון בתיקים אזרחיים במסגרת של בוררות. המרכז מבקש למנות לפחות חמש שנים בתוך שנה. אם תתקבל העתירה ואם בתי הדין יצייתו לה, מדובר בפעם הראשונה בה ישולבו נשים בתפקיד שיפוטי בבתי הדין הרבניים.

החוק בו מדובר אושר בכנסת לפני חודשיים וקובע, כי צדדים יוכלו להסכים לפנות לבוררות בפני בתי הדין הרבניים בכל נושא אזרחי שהוא, ולא רק בנושאי מעמד אישי בהם עוסקים בתי הדין. בפני בג"ץ תלויות ועומדות שורה של עתירות נגד החוק, בהן נטען שמדובר בפועל בכפייה דתית, בפגיעה בזכויות נשים ולהט"בים ובמתן סמכות לבתי הדין בנושאים בהם אין להם שום ידע ומומחיות. בג"ץ לא הוציא צו ביניים והרב הראשי דוד יוסף מינה 13 הרכבים ייעודיים לבוררות שיפעלו במסגרת בתי הדין.

מרכז רקמן אומר שהוא תומך בעתירות נגד החוק ומבקש לאחד איתן את הדיון בעתירתו, אם כי הוא תוקף את החוק מצידו היישומי: הזהות המגדרית של הבוררים. לדברי המרכז, אין בכוונתו לקנטר את בתי הדין הרבניים ולכן הוא טוען שגם ההלכה מאפשרת למנות נשים לבוררות. אמנם נשים פסולות מלדון, אך ההלכה קובעת במפורש שהצדדים רשאים להידון (בצורה המקבילה לבוררות בחוק האזרחי) בפני כל אדם, כולל מי שאינו כשיר להיות דיין.

מצאו פתרון לבעיה הלכתית אחרת

"ההבחנה בין הליך המבוסס על הסכמה לבין הליך המבוסס על כפייה הוא יסודי בהלכה, ומשכך פוסקים רבים, גם כאלו המתנגדים למינוין של נשים כדיינות, אינם מתנגדים למינוי אישה כבוררת בהליכים בהסכמה", אומר מרכז רקמן. הוא מצטט את בעלי התוספות וספר החינוך מימי הביניים, כמו גם את הרב הראשי המנוח, הרב אליהו בקשי-דורון, שלדעתו מאפשרים למנות נשים לבוררות.

• יוזמה חדשה: 15 מיליון שקלים יושקעו בקידום נשים לתפקידי ניהול
• "נשים עולות על גברים בהתאמה המנטלית לצבא"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מרכז רקמן מוסיף, כי בטופס ההסכמה לבוררות בפני בית הדין, שנקבע בחוק, נמצאה דרך לפתור בעיה הלכתית אחרת. ההלכה אינה מעניקה פיצוי על נזק עקיף או אובדן רווח, בעוד החוק מאפשר זאת ובתי המשפט מעניקים פיצוי שכזה דרך קבע. לכן נאמר בטופס, כי "הצדדים מתחייבים לשלם בגין נזק ישיר ובגין נזק עקיף (נזקי גרמא והפסדים של מניעת רווח) בהתאם לנסיבות, כפי שיקבע בית הדין לפי שיקול דעתו". לטענת המרכז, "כשם שניתן להתגבר על קושי זה, כך, באמצעות הסכמת הצדדים ניתן להתגבר על קשיים הלכתיים נוספים, לרבות - מינויין של נשים כדיינות, וכך יש לעשות מכוח הזכויות לשוויון וחופש העיסוק".

לטענת המרכז, מדובר בפגיעה בזכות היסוד של נשים לשוויון ובזכותן החוקתית לחופש העיסוק. עוד הוא סבור, כי על המינוי של בוררות לא חלה המגבלה בחוק שיווי זכויות האישה, המאפשרת שלא למנות נשים לדיינות בבתי הדין. הוא מבקש מבג"ץ סעד של קריאה לתוך החוק, דהיינו: להוסיף לו הסדר חוקתי במקום לבטל אותו. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד ורד בר.