אנתרופיק
צילום: טוויטר

בדרך לשווי של טריליון דולר: אנתרופיק במגעים לגיוס ענק של 30 מיליארד דולר

מפתחת מודל הבינה המלאכותית קלוד מנהלת שיחות ראשוניות לפי שווי תקדימי של יותר מ-900 מיליארד דולר לפני גיוס הכסף; כשברקע הזינוק בעלויות החומרה והאנרגיה לחנק התפעולי, החברה מכוונת להנפקה ציבורית כבר באוקטובר הקרוב
ענת גלעד |
נושאים בכתבה אנתרופיק
חברת אנתרופיק (Anthropic), המוכרת כמפתחת של מודל הבינה המלאכותית המוביל קלוד (Claude), מנהלת בימים אלו שיחות ראשוניות עם קבוצת משקיעים בינלאומית לקראת סבב גיוס הון בהיקף חסר תקדים של לפחות 30 מיליארד דולר. על פי הדיווחים, המגעים מתנהלים לפי שווי חברה של יותר מ-900 מיליארד דולר, לפני גיוס הכסף. המהלך נמצא כעת בשלבים מוקדמים, ללא מסמך תנאים מחייב, והפרטים הסופיים עלולים להשתנות עד לחתימה האפשרית הצפויה לקראת סוף החודש הנוכחי.
הגיוס המסתמן מגיע על רקע צמיחה חדה בהכנסותיה של החברה ממוצרי בינה מלאכותית מבוססי לקוחות עסקיים, אך הביקוש הגובר לטכנולוגיה זו דורש ממנה השקעות כבדות ומיידיות בתשתיות מחשוב. השווי המשוער הגבוה משקף את האמון העמוק שמציג השוק בענף, אשר מוביל לתמחור חברות פרטיות וצעירות - אנתרופיק עצמה נוסדה רק בשנת 2021 - באותן רמות שווי של ענקיות טכנולוגיה ציבוריות וותיקות. לשם השוואה, המתחרה הישירה OpenAI נאמדה במרץ האחרון סביב שווי של 850 מיליארד דולר, נתון המציב את אנתרופיק בליגה דומה לחלוטין למרות היותה קטנה יותר מבחינת מצבת כוח האדם והיקפי הפעילות.

להרחבה: אופןAI גייסה 6.6 מיליארד דולר בשווי של 157 מיליארד דולר.

גיוס בקנה מידה תעשייתי: שבבים, מרכזי נתונים וחשמל

הזרמת הון של 30 מיליארד דולר במסגרת סיבוב גיוס בודד נחשבת לאירוע חריג ויוצא דופן בעולם הון הסיכון הגלובלי, והיא ממחישה את קנה המידה המאסיבי שאליו הגיע שוק הבינה המלאכותית. העלויות המרכזיות של חברות הפועלות בתחום זה  נובעות בעיקר מרכישת חומרה כבדה ויקרה - ובראשה שבבי העיבוד הגרפיים המתקדמים של חברת אנבידיה - לצד הקמת מרכזי נתונים פיזיים ומימון צריכת החשמל הנדרשת להרצת המודלים. אימון של מודל מתקדם, דוגמת קלוד 3.5, דורש השקעה ישירה של מאות מיליוני דולרים, ואילו ההרצה היומיומית והתחזוקה השוטפת עבור מיליוני לקוחות מוסיפות עלויות תפעוליות של מיליארדי דולרים בשנה. אם הסבב הנוכחי ייסגר כמתוכנן, השווי של אנתרופיק אחרי גיוס הכסף עשוי להעפיל לרמה של 930 מיליארד דולר, בהתאם למבנה ההשקעה הסופי.
המציאות הזו מייצרת אתגר מבני במודל העסקי. חברות בינה מלאכותית מפעילות שירותי ענן המבוססים על חומרה כבדה, מודל הדומה באופיו לתשתיות תקשורת ואנרגיה פיזיות מאשר לאפליקציות רגילות. הביקוש מצד ארגונים גדולים ממשיך להתרחב, אך הוא מחייב קיבולת מחשוב שמתקשה לעמוד בקצב הביקושים של השוק. כתוצאה מכך, אנתרופיק נאלצת לחתום על התחייבויות פיננסיות קשיחות וארוכות טווח מול ספקיות הענן, מהלך שמגדיל בצורה משמעותית את רמת הסיכון של החברה אם הביקוש למוצריה יחווה האטה עתידית.

השותפויות המורכבות עם ענקיות הטכנולוגיה

אנתרופיק ביססה את מעמדה בשוק באמצעות גיוסי עתק קודמים משתיים מענקיות הטכנולוגיה המובילות בעולם, המשמשות לה כשותפות אסטרטגיות. חברת גוגל הזרימה לאנתרופיק סכום של 2 מיליארד דולר בתחילת שנת 2024, תוך הבטחה ואופציה להזרמת 10 מיליארד דולר נוספים בכפוף לעמידה ביעדים טכנולוגיים, וזאת לפי שווי חברה של 40 מיליארד דולר. במקביל, חברת אמזון השקיעה 4 מיליארד דולר באותו סבב, עם תוכנית רב-שנתית להרחבת ההשקעה לעד 20 מיליארד דולר.
הסכמים אלו אינם מבוססים על העברת מזומנים בלבד; הם כוללים התחייבות מובנית לנעילת צריכת שירותי הענן של אנתרופיק בתוך התשתיות הטכנולוגיות של החברות המשקיעות. מנגנון זה מייצר מעגל אינטרסים כפול המבטיח למשקיעות זרם הכנסות חוזרות. בשלב זה, טרם התברר האם גוגל ואמזון יבחרו להשתתף גם בסיבוב המאסיבי הנוכחי, אך עצם קיומן של השותפויות הללו מחזק בצורה ניכרת את כושר התחרות של אנתרופיק מול מתחרות גדולות, ובהן חברת איקס-אי-אי (xAI) של אילון מאסק או מודל לאמה (Llama) מבית מטא.

להרחבה: גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים באנתרופיק. 

התלות בחומרה והעלייה במחירי החשמל

לצד הנתונים הפיננסיים, החברה מתמודדת עם צוואר בקבוק פיזי חריף בתחום התשתיות. הרצת מודלי שפה גדולים מחייבת הפעלה רציפה של אלפי שבבי עיבוד מתקדמים מסוג H100 של אנבידיה, אשר מחירם בשוק החופשי עולה על 30 אלף דולר ליחידה בודדת. למרות שאנבידיה הגדילה את היקפי הייצור וסיפקה שבבים בעשרות מיליארדי דולרים לחברות הטכנולוגיה, המחסור החמור בשוק נותר בעינו. מצב זה מאלץ את אנתרופיק לבצע הזמנות ולשריין קיבולת מחשוב שנים קדימה, מהלך המגביר את תלותה המוחלטת בספקי החומרה הפיזיים.
במקביל לחומרה, גם סוגיית האנרגיה הופכת לאתגר רגולטורי ותפעולי קריטי. על פי תחזיות מעודכנות, צריכת החשמל הכוללת של מרכזי המחשוב המפעילים מערכות בינה מלאכותית צפויה להגיע לרמה של 100 טרה-וואט שעה בשנה עד לסוף שנת 2026. מדובר בכמות אנרגיה השווה לצריכה השנתית הכוללת של מדינה קטנה, נתון המגדיל משמעותית את עלויות התפעול השוטפות ומציב את חברות הענף תחת פיקוח רגולטורי והגבלות סביבתיות מחמירות והולכות מצד הממשלים.

להרחבה: נבידיה מדווחת על רווח של 26 מיליארד דולר ברבעון. 

היעד הסופי: קיבוע השווי לקראת הנפקה באוקטובר

גורמים בשוק ההון מעריכים כי המניע המרכזי מאחורי גיוס הענק הנוכחי בשוק הפרטי הוא רצונה של אנתרופיק לבצע הנפקה ציבורית ראשונית (IPO) בבורסה כבר במהלך חודש באוקטובר הקרוב. הסיבוב הנוכחי נועד לקבע רף שווי גבוה ומחייב לקראת היציאה לשוק הציבורי. בשוק הפרטי קל יותר לחברות לשמר מכפילי שווי גבוהים על בסיס פוטנציאל עתידי, אך המשקיעים הנוכחיים דורשים הגנות קשיחות בדמות זכויות עדיפות ותנאים מיוחדים להתאמת השווי במידה ומחיר המניה ירד בעתיד.
המעבר הצפוי של אנתרופיק לבורסה צפוי להגביר את הדרישה להצגת רווחים, במיוחד בשל התחרות עם דגמי ג'מיני של גוגל ומוצרי מיקרוסופט התומכים ב-ChatGPT. סיבוב הגיוס הנוכחי משמש כמבחן עבור התעשייה: הוא יקבע האם שוק ההון יכול להצדיק חברות בינה מלאכותית בשווי של כמעט טריליון דולר לפני שהן מציגות רווחים. אם הביקוש העסקי יימשך, אנתרופיק עשויה לבסס את מעמדה הכלכלי. עם זאת, אם מחירי המודלים יירדו עקב כניסת מתחרים, שווי החברה עשוי להיפגע. המהלך הנוכחי מסמן את המעבר של שוק הבינה המלאכותית מעולם הסטארט-אפים לתעשייה כבדה ותשתיתית.