אפליה מגדרית היא התייחסות שונה ובלתי הוגנת לאדם בשל מינו או מגדרו, המתבטאת במגוון תחומי חיים, ובהם שוק העבודה, החינוך, הפוליטיקה והמרחב הציבורי. תופעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי הן באפליה ישירה וגלויה, והן באפליה עקיפה ומובנית במערכות ובנהלים ארגוניים.
בעולם התעסוקה, מתבטאת אפליה מגדרית בין היתר בפערי שכר בין גברים לנשים, בייצוג חסר של נשים בתפקידי ניהול בכירים, ובקשיים המיוחדים איתם מתמודדות נשים המשלבות קריירה עם הורות. מדינות רבות חוקקו חקיקה האוסרת אפליה מגדרית ומעניקה כלים משפטיים למי שנפגע
ממנה.
הדיון הציבורי בנושא אפליה מגדרית כולל גם עמדות שונות ומתחרות, כאשר לצד קריאות להרחבת מדיניות שוויון הזדמנויות ורגולציה מחייבת, קיימות גם עמדות המסתייגות מהתערבות רגולטורית נרחבת בשוק העבודה החופשי. ארגונים רבים בעולם העסקים מאמצים כיום
יעדי גיוון ושוויון מגדרי מרצון, מתוך הכרה בכך שייצוג מאוזן יותר בין נשים לגברים עשוי לתרום לביצועים עסקיים ולתהליכי קבלת החלטות איכותיים יותר. בישראל, נאסרת אפליה מגדרית בתעסוקה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, המקנה לנפגעים אפשרות לפנות לערכאות משפטיות.
פערי שכר מגדריים והייצוג של נשים בדירקטוריונים הפכו למדדים שמפרסמות חברות ציבוריות, ולכן הנושא נוגע לשוק התעסוקה, למדיניות השכר ולדירוגי
אחריות תאגידית שבוחנים משקיעים מוסדיים גדולים.
אומנם אין לה כרומוזומים X או Y אבל יש לה דעות קדומות: ה-AI ירשה מאיתנו את חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית - מעוזרות קוליות נשיות וצייתניות ועד יועצים פיננסיים גבריים וסמכותיים -
כך העיצוב המגדרי של הקוד משפיע ישירות על התוצאות, המשרות והמידע שאנחנו מקבלים
כך על פי הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, שמסבירה כי הדרך האפקטיבית ביותר לצמצם את הפערים היא לתקצב את מעונות היום כך שנשים תוכלנה להיות יותר שעות בעבודה. עוד בפתרונות: עידוד אבות לקחת חופשת לידה וקיצור החופש הגדול לילדים
בתום עבודה של צוות משותף שמינו הממונה על השכר ונציב שירות המדינה, הוחלט על פיילוט במסגרתו הורים בשירות המדינה יהיו זכאים למשרת הורה, גם כאשר בן או בת הזוג מועסק במתכונת זו במקום עבודתו. המטרה העיקרית: צמצום פערי השכר המגדריים
