הבאה של ילדים לעולם, או "קנס האימהות" הוא אחד הגורמים המרכזיים לפערים המגדריים בשוק העבודה. על פי סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר  ההכנסה השנתית מעבודה של יהודיות שאינן חרדיות יורדת באופן חד מיד עם הולדת הילד הראשון וגם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ-28% ביחס לגברים כתוצאה מהכניסה להורות. קנס האימהות בישראל מסביר כמחצית מהפער המגדרי בהכנסה מעבודה.

זה כמובן הגיוני. המשמעות היא בדרך כלל שנשים עובדות פחות שעות במהלך היום ולכן מקבלות שכר נמוך יותר מגברים באותה משרה (גם אם השכר שלהם לשעה זהה). או בלשונה של הכלכלנית הראשית: "קנס האימהות בישראל נובע בעיקר בשל ירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון ופחות בגלל יציאה משוק העבודה. נוסף על כך, לאחר לידת הילד הראשון הנתונים מעידים כי נשים בוחרות לעבוד בשיעורים גבוהים יותר באזור מגוריהן (אפקט של 12% גם לאחר עשור) – דבר שעלול לצמצם את היצע אפשרויות תעסוקתן ויתכן שפוגע בשכרן השעתי הפוטנציאלי".

מקור: משרד האוצר

פערים קטנים יותר לעומת העולם

אך למרות זאת, לדברי גרינברג: "למרות פריון הילודה הגבוה (כלומר יותר ילדים למשפחה בישראל. נ"א), קנס האימהות בישראל אינו גבוה בהשוואה בינ"ל, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. במילים אחרות, ניכר שקנס האימהות בישראל עבור כל ילד הוא נמוך יחסית". הכלכלנית מתייחסת לנתונים לפיהם פער התעסוקה המגדרי בישראל (7.7 נקודות אחוז) נמוך יחסית ל-OECD (13.3 נקודות אחוז בממוצע), אך פער השכר המגדרי החציוני בישראל (22.7%), לשכירים במשרה מלאה, גבוה יחסית ל-OECD (12.4% בממוצע).

על פי הנתונים, קנס האימהות בישראל (28%) לא רחוק מזה של דנמרק (21%) לאורך העשור שלאחר הכניסה להורות למרות שבדנמרק יש 1.7 ילדים לאישה ובישראל 3 ילדים. לכאורה, קנס האימהות בישראל אחרי עשר שנים מהכניסה להורות גדול מזה שבדנמרק, אך לדברי האוצר "חלק מהפער נובע מהשפעה חיובית קטנה עבור הגברים בישראל בשנה העשירית, כאשר בשנה התשיעית הפערים כמעט זהים ולכן ניתן לומר שקנס האימהות בישראל גבוה רק במעט מזה של דנמרק".

• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בגרמניה הפערים פי 2 מאשר בישראל - היכן עוד הפערים יותר גדולים מאשר בישראל?

קנס האימהות בגרמניה יותר מכפול מבישראל – כבר בטווח הקצר (ירידה של כ-80% בסך השכר בשנה שלאחר הלידה) וגם עשור לאחר הכניסה להורות (61%). בארה"ב 31%, בבריטניה 44% ובאוסטריה 51%.

קנס האימהות בשבדיה גבוה יותר מזה של ישראל ודנמרק בשנים הראשונות אך מתקרב אל רמתן כעשור לאחר הכניסה להורות.

בכל זאת כדאי לפעול לסגירת הפערים - זה ישפר את התוצר באופן דרמטי

עוד לדברי האוצר, "לסגירת הפערים המגדריים בשוק העבודה משמעות רבה - צמצום הדרגתי של 40% מהפער צפוי להוביל לגידול של כ-34 מיליארד שקל בתוצר ב-2030 ושל כ-91 מיליארד שקל ב-2040 בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל (גידול של 2.0% ו-4.3%, בהתאמה)".

מה ניתן לעשות כדי לסייע לנשים? תקצוב מעונות היום

גרינברג לא רק מדברת על צמצום הפער אלא גם מסבירה מהי הדרך האפקטיבית ביותר כדי להגיע לכך. לדבריה: "השוואה בין כלי המדיניות הפרו-משפחתיים השונים מראה כי בכל הנוגע להגברת תעסוקת האימהות, תקצוב מעונות יום הוא הכלי האפקטיבי ביותר – ועל כן החשיבות בהגברת הנגישות למעונות וסבסודם עבור משפחות מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר בהם שני בני הזוג עובדים".

• טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
• סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

עוד היא מציינת כי כדאי "לעודד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית, ולאפשר גמישות בהיקף התעסוקה במהלך תקופת חופשת הלידה. לבסוף, התאמת ימי החופשה במערכת החינוך לפעילות המשק, הוא צעד נוסף שסביר שיוכל לתרום להגברת השוויון המגדרי בשוק העבודה, ובכל מקרה יתרום ליעילות הפעילות המשקית".