פערי השתכרות הם ההבדלים ברמת השכר בין קבוצות עובדים, בין ענפים ובין אזורים במשק. הפערים נמדדים לפי מגדר, השכלה, מגזר, ותק ומיקום גאוגרפי, ונתוניהם מתפרסמים בסקרי הלמ"ס,
בדוחות מנהל הכנסות המדינה ובפרסומי הביטוח הלאומי. בישראל ניכר פער מתמשך בין שכר הגברים לשכר הנשים, המוסבר בין היתר בהיקף המשרה, בבחירת המקצוע ובמסלולי הקידום. פער נוסף קיים בין ענפי ההייטק והפיננסים לבין ענפי המסחר, הסיעוד והשירותים, והוא משפיע על אי השוויון
בהכנסות ועל היקף התלות בקצבאות. החוק מחייב מעסיקים גדולים לפרסם דוח שנתי על פערי שכר בין המינים, וכן חלה חובת שוויון בשכר עבור עבודה שוות ערך.
לפי נתוני הלמ"ס, ב-16 מדדים מצבן של הנשים טוב יותר ממצבם של הגברים, ב-23 מדדים מצבם של הגברים טוב יותר ממצבן של הנשים, וב-20 מדדים קיים שוויון בין המינים
