בשנים האחרונות bהפכה סוגיית שוויון השכר בין נשים לגברים באותו מקום עבודה לאחד הנושאים המרכזיים בשוק העבודה הישראלי. כך גם במקרה הזה, שבו קבוצה של עובדות כוח עזר בבתי החולים של קופת חולים כללית טענה כי הן מופלות לרעה לעומת הסניטרים - בעיקר בכל הנוגע לשכר, לתנאים ולהכרה המקצועית. התובעות ביקשו לנהל תביעה ייצוגית בשם כלל עובדות כוח העזר בבתי החולים של הקופה, בטענה כי הפערים נובעים מהבדלים מגדריים מובהקים, משום שהתפקידים מאוישים ברובם על ידי נשים, בעוד שהתפקיד של סניטר מאויש ברובו על ידי גברים. ההליך נמשך כמה שנים, ולאחר שהבקשה לאישור התביעה כייצוגית התקבלה עוד ב-2023, הגיע באחרונה ההליך לשלב הסופי - ההכרעה של התביעה עצמה. בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדחתה התביעה, כשהשופטת רויטל טרנר ציינה כי לא הוכחה אפליה אסורה בין שתי קבוצות העובדים, וכי ההבדלים בשכר ובתנאי ההעסקה נובעים מהבדלים ממשיים באופי העבודה ובדרישות התפקיד.

במהלך הדיון טענו נציגות כוח העזר כי הן מבצעות עבודה פיזית קשה, הכוללת טיפול בחולים, ניקוי, החלפת מצעים, ולעתים אף מגע ישיר עם חולים במצבים מורכבים. הן הדגישו כי הסניטרים מקבלים שכר גבוה יותר, שעות נוספות רבות יותר, ולעתים גם תנאים מועדפים. לטענתן, מדובר בתפקידים הדומים מאוד זה לזה, ולכן אין הצדקה להבחנה בשכר ובתנאים. “אין שום סיבה שעובדת כוח עזר שמנקה, מסייעת לחולים ומבצעת עבודה לא פחות קשה, תקבל פחות רק מפני שהתפקיד שלה נקרא בשם אחר", נכתב בתצהירי התובעות.

הכללית מצדה, טענה, באמצעות עו"ד גיא גולן ממשרד פירון, כי אין מדובר בתפקידים זהים, אלא בשני מסלולים שונים במהותם. לטענת הקופה, הסניטרים עובדים בעיקר בחדרי ניתוח, ומבצעים משימות הדורשות הכשרה, מיומנות וניסיון ייחודי, בין היתר בכל הקשור לשמירה על סטריליות, העברת ציוד רפואי כבד, השתתפות בהכנת חדרי ניתוח ועמידה בתנאים רפואיים מחמירים. לעומת זאת, תפקיד כוח העזר מתמקד בעיקר בעבודות ניקיון, ליווי חולים וסיוע כללי במחלקות. “עבודתם של סניטרים בחדרי ניתוח דורשת מיומנויות מורכבות יותר, אחריות רבה ועמידה בסטנדרטים מקצועיים גבוהים יותר”, ציינה הקופה בטיעוניה.

"התפקידים שונים במובהק"

בית הדין קיבל את עמדת הקופה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, “על מנת לבסס טענה לאפליה בשכר, יש להוכיח כי מדובר בעובדים המבצעים עבודה זהה או דומה במהותה, אך במקרה זה הוכח כי התפקידים שונים במובהק”. השופטת הדגישה כי בחדרי הניתוח נדרשת עבודה מדויקת תחת לחץ, תוך שמירה קפדנית על נהלים רפואיים. “אין מדובר באותה סביבת עבודה, באותם תנאים ובאותה אחריות מקצועית”, צוין בפסק הדין. עוד היא הוסיפה כי לא ניתן להשוות באופן מלא את סביבת העבודה של סניטרים, הנדרשים להימצא לצד צוותים רפואיים ולסייע בהליכים כירורגיים, לזו של עובדות כוח עזר במחלקות.

• חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, בית הדין הדגיש כי אין להקל ראש בתחושת הפגיעה שחשות התובעות, וכי יש מקום לוודא שהשכר והתנאים של כלל העובדים ייקבעו בשקיפות ובהגינות. “גם אם לא הוכחה אפליה אסורה, ברור כי הפערים בין קבוצות עובדים עשויים לשקף מגמות חברתיות רחבות יותר”, כתבה השופטת טרנר, אך היא הוסיפה כי אין בכך כדי להצדיק פסיקת פיצוי כשלא נמצא בסיס משפטי לכך.

בפסק הדין צוין עוד כי במהלך השנים ננקטו צעדים לשיפור מעמדן של עובדות כוח העזר, לרבות הסכמים קיבוציים שהורחבו, תוספות שכר והכשרות מקצועיות. נציגי ההסתדרות שהצטרפו להליך טענו כי המצב בפועל משתפר בהדרגה, וכי נערכת עבודה שוטפת לצמצום פערים. בית הדין ציין זאת לטובה וטען בהכרעתו כי, “המענה לשאלת שוויון השכר צריך להינתן בראש ובראשונה באמצעות הסדרה מערכתית, ולא בהכרח באמצעות הליכים ייצוגיים פרטניים”.

"הבדלים מגדריים אינם יוצרים בהכרח הפליה אסורה"

השופטת הוסיפה כי עצם העובדה שמרבית עובדות כוח העזר הן נשים ומרבית הסניטרים הם גברים אינה מספיקה כשלעצמה להוכיח אפליה. “הבדלים מגדריים בהרכב העובדים אינם יוצרים בהכרח הפליה אסורה, אלא אם כן מוכח כי הם הביאו לקיפוח בפועל של קבוצה אחת בשל מינה”, נכתב בהכרעת הדין. היא גם הדגישה כי, “אין חולק כי התפקידים שונים באופיים, בדרישותיהם ובהיקף האחריות, ועל כן לא ניתן להחיל עליהם עקרון שוויון שכר במובן הצר”.

• ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
• מכירות דירות ופעילות הייזום הזניקו רווחי קרסו נדל"ן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בית הדין התייחס גם לנתונים שהוצגו על ידי המומחים מטעם הצדדים, שכללו השוואות שכר ממוצע, שעות עבודה וותק. נמצא כי הסניטרים אכן משתכרים יותר, אך גם עובדים שעות נוספות רבות יותר, ונמצאים תחת משטר עבודה אינטנסיבי הכולל זמינות גבוהה וחשיפה לתנאי עבודה מורכבים. “ההבדלים בתגמול משקפים במידה רבה את ההבדלים בתוכן העבודה, ולא הוכח כי מקורם בהעדפה מגדרית", נכתב.

לצד זאת, השופטת התייחסה לבקשה המקורית שהוגשה עוד ב-2023, ואישרה כי היא הועלתה על בסיס נושא ציבורי חשוב ובעל השלכות רוחב. היא אף כתבה בהכרעתה כי, “עצם העלאת הסוגיה לדיון מהווה תרומה לשיח הציבורי בנוגע לשוויון תעסוקתי במערכת הבריאות”, אך הדגישה כי, “בסופו של יום, פסק הדין מוכרע לפי הראיות והדין, ולא לפי תחושות או מגמות כלליות”.

בסיומו של פסק הדין דחה בית הדין את התביעה הייצוגית, וקבע כי אין בסיס לקביעה שקופת חולים כללית פעלה באפליה שיטתית או ממוסדת. עם זאת, לא נפסקו הוצאות כבדות נגד התובעות, מתוך התחשבות בכך שההליך נבע ממניעים חברתיים ולגיטימיים. “אין לומר כי מדובר בתובענה סרק, אלא בניסיון כן להתמודד עם סוגיה מורכבת. ואולם, על פי הדין, לא ניתן לקבוע כי נגרמה הפליה שתחייב תיקון שכר רטרואקטיבי או פיצוי כספי", כתבה השופטת. פסק הדין נחתם באמירה כי שאלת השוויון בשכר ובתנאי העבודה במערכת הבריאות תמשיך להיבחן בכלים מערכתיים רחבים, וכי “השינוי, אם יבוא, צריך לבוא מן ההידברות הקיבוצית והסכמות בין הצדדים, ולא מפסיקה שיפוטית שנוגעת למקרה מסוים בלבד”.

מה בעצם ההבדל בין עובדת כוח עזר לבין סניטר?

לפי מה שנקבע בבית הדין, מדובר בשני תפקידים שונים. עובדות כוח עזר עוסקות בעיקר בניקיון, ליווי חולים וסיוע במחלקות. סניטרים, לעומת זאת, עובדים בעיקר בחדרי ניתוח ועושים עבודה שנחשבת מקצועית יותר, למשל הכנת חדר הניתוח, שמירה על סטריליות וסיוע לצוותים רפואיים בזמן הניתוח. לכן גם נקבע שהתפקידים לא זהים, ולא ניתן להשוות ביניהם באופן ישיר.

אז למה בית הדין דחה את התביעה?

בית הדין קבע שהתובעות לא הצליחו להוכיח שהפערים נובעים מאפליה. כלומר לא הוצגו ראיות שמראות שקופת חולים כללית משלמת פחות לנשים רק בגלל שהן נשים. השופטים השתכנעו שהשוני בשכר נובע מתוכן העבודה, מהיקף האחריות ומהדרישות השונות של כל תפקיד.

האם בית הדין אמר שאין בכלל בעיה עם הפערים האלה?

לא בדיוק. בפסק הדין נכתב במפורש שהפערים האלה כן מעלים שאלות חברתיות חשובות, ושלא צריך להתעלם מהתחושות של העובדות. אבל במבחן המשפטי, כדי לקבוע שיש אפליה צריך להוכיח שזה קורה בגלל מין העובדים, וזה לא הוכח במקרה הזה.

מה קרה לפני שניתן פסק הדין?

ההליך התחיל כבר לפני כמה שנים, וב-2023 בית הדין אישר לנהל את התביעה כייצוגית, כלומר בשם כל עובדות כוח העזר של הכללית. זה שלב חשוב מאוד, כי לא כל בקשה מגיעה בכלל לשלב הזה. אבל לאחר שמיעת הראיות, בית הדין החליט בסופו של דבר לדחות את התביעה לגופה.

איך הגיבה קופת חולים כללית לטענות האלה?

הכללית טענה מההתחלה שאין שום אפליה ושמדובר בשני תפקידים נפרדים לגמרי. לפי הקופה, הסניטרים נדרשים לעבור הכשרה מסוימת, להתמודד עם מצבי חירום ולעמוד בסטנדרטים רפואיים קפדניים - ולכן גם מקבלים שכר שונה. בית הדין קיבל את הטענה הזו במלואה.

האם פסק הדין הזה אומר שנשים לא מופלות בעבודה?

ממש לא. בית הדין לא אמר שאין אפליה מגדרית בשוק העבודה, אלא שבמקרה הספציפי הזה לא הוכחה אפליה. כלומר זה לא ביטול של עצם הרעיון שיש בעיות בשוויון תעסוקתי, אלא החלטה נקודתית שנוגעת לראיות שהוצגו בתיק הזה.

מה המשמעות של זה עבור עובדים במערכת הבריאות?

המסר הוא שגם אם מרגישים שיש חוסר צדק, צריך להוכיח את זה בצורה משפטית ברורה. עם זאת, עצם העובדה שנפתח הליך כזה גורמת לארגונים לבדוק את עצמם, לשפר תנאים ולהיות זהירים יותר בקביעת שכר ותפקידים.