הקלדה שיווק דיגיטלי לפטופ
צילום: Istock

הקלדנית הפסידה: התסמונת שבה לקתה לא תוכר כפגיעת עבודה

לאחר כמעט 30 שנה של הקלדה בבית המשפט, התובעת ניסתה להוכיח קשר בין עבודתה לליקוי ביד שמאל - אך שני מומחים רפואיים קבעו שהמדע השתנה. אף שהיא קיבלה הכרה לפגיעה דומה ביד ימין ב-2015, הפעם קבעו המומחים כי לא הוכח קשר לעבודתה

עוזי גרסטמן |

קלדנית שופט שעבדה כמעט שלושה עשורים בבית המשפט נתקלה במחסום כשהיתה לזקוקה לסיוע מהמערכת שאותה שירתה במשך שנים. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את תביעתה להכיר בליקוי CTS (תסמונת התעלה הקרפאלית) ביד שמאל כפגיעת עבודה. הסיבה? המדע הרפואי השתנה, וכיום כבר לא מכירים בקשר ברור בין הקלדה על מקלדת מחשב לבין המחלה.התובעת, ניבאל פאהום, ילידת 1969, עובדת כקלדנית שופט בבית המשפט מיוני 1996. במשך כל השנים, היא הקלידה פרוטוקולים של דיונים על תוכנת וורד במשך שעות בכל יום עבודה, חמישה ימים בשבוע. "במרבית שעות עבודתה מקלידה התובעת פרוטוקולים על גבי מעבד תמלילים", נכתב בפסק הדין שניתן בסוף ינואר 2026.

התובעת עתרה להכרה בליקוי ב-CTS ביד שמאל כפגיעה בעבודה, בשתי דרכים משפטיות: הראשונה, כמחלת מקצוע לפי התקנות; והשנייה, לפי תורת המיקרוטראומה, שמכירה בנזקים שנגרמים מתנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן. תביעתה הקודמת של פאהום, להכרה ב-CTS ביד ימין כפגיעת עבודה, התקבלה בהליך קודם ב-2015. אבל כשהגיעה להגיש תביעה דומה לגבי היד השמאלית, המציאות הרפואית כבר השתנתה.

בית הדין מינה שני מומחים רפואיים בכירורגיה אורתופדית: ד"ר אלון קובו וד"ר דיויד יפה. שניהם אימתו שהתובעת אכן סובלת מ-CTS ביד שמאל, אבל שניהם הגיעו למסקנה חד-משמעית, שלפיה אין קשר סיבתי בין עבודת ההקלדה לבין הליקוי. ד"ר קובו כתב בחוות דעתו כי, "לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, כי התנועות או חלקן גרמו באופן פוטנציאלי ולאו דווקא במקרה של התובעת לליקוי או להחמרתו. לא הוכח באופן מובהק, בעבודות מחקר בנושא, קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי בין עבודות הקלדה לבין גרימה או החמרה של תסמונת התעלה הקרפאלית". ד"ר יפה היה אפילו חד יותר: "בהתבסס על הספרות הרפואית המעודכנת... לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין תסמונת התעלה הקרפאלית בידה השמאלית בסבירות של מעל 50%".

הפרדוקס: אותה עבודה, שתי הכרעות שונות

המצב מעורר שאלות: איך ייתכן שהתובעת זכתה להכרה בליקוי ביד ימין אבל הפסידה ביד שמאל? התשובה טמונה בעיתוי. ד"ר יפה הסביר בחוות דעתו כי, "בחוות הדעת הערוכה על ידי מתאריך 14.10.2018 מצאתי קשר בתיק זה בין המרכיב התעסוקתי לתסמונת התעלה הקרפאלית אולם חלף כעשור והספרות הרפואית העדכנית אינה תומכת בקשר זה". כלומר בתוך פחות מעשור, השתנתה התפישה הרפואית המקובלת בנושא. "הקונצנזוס היום הינו שאין קשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקרפאלית", קבע ד"ר יפה בתשובותיו לשאלות ההבהרה.

לפי המומחים, תסמונת התעלה הקרפאלית נגרמת בעיקר ממבנה אנטומי של התעלה והנטייה הגנטית. "באנשים בעלי מבנה אנטומי צר של התעלה, הסיכוי לפתח את תסמונת התעלה הקרפאלית גבוהים יותר", הסביר ד"ר קובו. גורמי סיכון נוספים כוללים: השמנה, הריון, תת-פעילות של בלוטת התריס, סכרת, ומצבים הגורמים לבצקות. אבל הקלדה רגילה על מקלדת מחשב? לא בדיוק. "הספרות הרפואית העדכנית, אינה תומכת בעבודת הקלדה כגורם סיכון לתסמונת התעלה הקרפאלית", נכתב בפסק הדין.

בית הדין, בראשות השופט הבכיר אסף הראל, דחה כאמור את התביעה בגין שני העילות. קודם כל, נקבע כי הליקוי אינו מהווה מחלת מקצוע, כי "מחלת המקצוע האמורה עניינה דלקת של גידים או מעטפותיהם או דלקת בחיבור גיד-שריר, ואילו התובעת לא סובלת כלל מליקוי כזה". שנית, אין קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה לפי תורת המיקרוטראומה. "לא שוכנענו ששני המומחים דוגלים באסכולה רפואית מחמירה. זאת מאחר ולא שוכנענו שיש כלל אסכולה רפואית מיטיבה, לפי ספרות רפואית עדכנית, שמכירה בקשר סיבתי פוטנציאלי בין CTS ובין עבודת הקלדה על מחשב", קבע בית הדין.

למה בכלל קיימת תורת המיקרוטראומה?

קיראו עוד ב"משפט"

תורת המיקרוטראומה נוצרה כדי למלא חלל משפטי. המחוקק הגדיר רשימה סגורה של מחלות מקצוע, אבל יש מחלות שמתפתחות לאורך זמן בגלל העבודה ולא נכללות ברשימה. התורה מאפשרת להכיר במחלות כאלה כפגיעות עבודה אם מתקיימים שלושה תנאים: תנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן, קשר סיבתי בין התנועות לליקוי, ומנגנון של נזק מצטבר (כמו טיפות מים שמחוררות אבן).

איך יכול להיות שאותו מומחה שינה את דעתו?

ד"ר יפה אכן שינה את עמדתו בין 2018 ל-2024. זה לא מקרה של התחרטות, אלא השתקפות של התפתחות המדע. בעבר היו מחקרים שהראו קשר אפשרי, אבל מחקרים עדכניים יותר הראו שאין קשר מובהק. הרפואה היא תחום דינמי, והמומחה חייב להתעדכן. כפי שאמר ד"ר יפה, "חלף כעשור והספרות הרפואית העדכנית אינה תומכת בקשר זה".

איך זה הוגן שיד ימין הוכרה ויד שמאל לא?

זו שאלה קשה שמעלה דילמה מוסרית. התשובה המשפטית היא שכל תביעה נבחנת לפי המדע שקיים בזמן הדיון. כשהתביעה על היד הימנית נדונה (2015), היו עדיין דעות רפואיות שתמכו בקשר. כשהתביעה על היד השמאלית נדונה (2026-2024), הקונצנזוס הרפואי כבר השתנה. זה אולי נראה לא הוגן, אבל זו התוצאה של התקדמות המדע.

מה בעצם גורם ל-CTS אם לא הקלדה?

לפי המומחים, הסיבה העיקרית היא אנטומית-גנטית: אנשים עם תעלה קרפאלית צרה יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר. גורמי סיכון נוספים כוללים השמנה (בעיקר בגיל צעיר), הריון ומצבים שגורמים לבצקות, סכרת ובעיות הורמונליות, חסר בוויטמין B12, תרופות מסוימות (כמו תרופות לסרטן השד), ועבודה פיזית קשה עם רטט או מאמצים חזקים - לא הקלדה רגילה.

למה בית הדין לא קיבל את הטענה שזו מחלת מקצוע?

מכיוון שמחלת המקצוע הרלוונטית (פריט 26 ברשימה) מדברת על "דלקת גידים או מעטפותיהם או דלקת בחיבור גיד-שריר". התובעת סובלת מ-CTS - תסמונת התעלה הקרפאלית - שזה לחץ על עצב, לא דלקת בגיד. זו אבחנה רפואית שונה לחלוטין. המומחים לא מצאו אצלה דלקת גידים, אז היא פשוט לא עומדת בהגדרה של מחלת המקצוע.

מה המשמעות המעשית של ההחלטה עבור עובדים אחרים שעובדים מול מחשב?

פסק הדין יוצר תקדים שמקשה על עובדי משרד להוכיח ש-CTS שלהם נגרם מהעבודה. מי שסובל מ-CTS ועובד בהקלדה יצטרך למצוא דרכים אחרות להוכיח את הקשר (אולי אם יש גורמים נוספים בעבודה, כמו רטט או לחץ פיזי), או לקבל את העובדה שזה לא יוכר כפגיעת עבודה. לעומת זאת, עובדים בתעשייה או בעבודות עם מאמץ פיזי אינטנסיבי עדיין יכולים לקבל הכרה.

האם יש סתירה בין פסק הדין לבין הנחיות המוסד לביטוח לאומי?

לא בדיוק. ד"ר יפה התייחס בחוות דעתו לעדכון של המוסד לביטוח לאומי מ-2019 שקבע שאין להכיר בהקלדה על מחשב כגורם סיכון תעסוקתי ל-CTS. התובעת טענה שהמומחה לא צריך להיות כבול להנחיות של המסד, אבל ד"ר יפה הבהיר שההנחיות מבוססות על הספרות הרפואית העדכנית - ולא להיפך. בית הדין קיבל את עמדתו.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה