בית הדין לעבודה

העובדה שמעסיקים בחרו בעבר לנהוג בגמישות, אינה יוצרת התחייבות כלפי העובדים להמשיך בכך. גמישות היא מדיניות ניהולית ולא זכות מוקנית. כל עוד הדרישות הן ענייניות, סבירות ואחידות - בית הדין לא יתערב

40% מהטיפולים לא הפכו אותו לעובד קבלן: בית המשפט קבע כי הרופא "היה כפוף למחירון, לשעות עבודה ולנהלי המרפאה". הוא תבע סכום של רבע מיליון שקל, אך בית הדין פסק לו סכום כולל של 38 אלף בלבד

בית הדין לעבודה קבע כי העירייה לא נתנה מספיק משקל לגיל ולמצב המשפחתי של העובדת לפני הפיטורים. לדברי השופטת, "הדעת אינה נוחה מכך שהתובעת פוטרה לאחר שנות עבודה טובות ומסורות, במועד שבו כבר פורסמו מכרזים לקליטת מדריכים ולכן פרק הזמן שבו היה צריך למצוא פתרון להעסקת התובעת, התקצר משמעותית"

לאחר כמעט 30 שנה של הקלדה בבית המשפט, התובעת ניסתה להוכיח קשר בין עבודתה לליקוי ביד שמאל - אך שני מומחים רפואיים קבעו שהמדע השתנה. אף שהיא קיבלה הכרה לפגיעה דומה ביד ימין ב-2015, הפעם קבעו המומחים כי לא הוכח קשר לעבודתה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות והכיר בה כארגון היציג של עובדי דפוס אופסט עמנואל, לאחר שהחברה ניסתה לסכל את ההתארגנות ופגעה בזכות העובדים להתאגד. בית הדין חייב את החברה לשלם פיצוי בסכום כולל של 500 אלף שקל, והורה לה גם לפתוח במשא ומתן להסדרת תנאי העובדים

בכיר שנפרד מתפקידו לאחר יותר מעשור טען שצבר 134 ימי חופשה - הרבה מעבר למותר בהסכם. החברה טענה שהצבירה מנוגדת להסכם ושלא מגיע תשלום, אך בית הדין קבע כי בפועל ההנהלה אישרה את ההתנהלות במשך שנים, גם במסגרת דו"חות כספיים ורבעוניים. השופטת: “התובע הצליח להוכיח כי הנתבעת אפשרה לו לצבור חופשה שנתית ללא קשר למפורט בהסכם ההעסקה”

סגן מנהל מחלקה בסניף מרכנתיל באום אל־פחם חזר לביתו אחרי יום עבודה, והסיוט כבר המתין לו שם. ירייה אחת, לעיני בנו, הובילה לחודשים של פחד, להצתת רכבו ולשיחת טלפון מאיימת שטלטלה את חייו והבהירה לחלוטין את המצב. פסק דין חדש קובע: לא מדובר בסכסוך אישי, אלא בפגיעה שנובעת מעבודתו בסניף המוגדר "בסיכון גבוה". בית הדין קיבל את גרסתו וקבע כי האירוע יוכר כתאונת עבודה

עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת

ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור