הבורר הגזים: בוטלה החלטה שחייבה חברת תוכנה ב-3 מיליון ש'

סכסוך על קניין רוחני בתוכנה לניהול חדרי כושר, הליך בוררות שנמשך שנים, ובסוף פסק בורר שנתן לעצמו יד חופשית בצורה שבית הדין לא הכיר בה: הוא הכפיל את סכום התביעה, צירף נתבעים חדשים, וקבע ממצאים בשאלות שכלל לא הועברו לסמכותו. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביטל את פסק הבורר במלואו - צעד שנחשב נדיר ביותר.

אפי רביבו הוא מפתח תוכנה שיצר לפני שנים תוכנה לניהול עסקים בשם בי-סופט. ב-2017 הוא הגיע להסכם שיתוף פעולה עם קונקט, ובמסגרתו העביר לה את פעילותו כולה, כולל אותה תוכנה. בתחילת 2018 פיתחה קונקט תוכנה חדשה לניהול חדרי כושר בשם BOOSTAPP. שם פרץ הסכסוך. רביבו טוען שה-BOOSTAPP מבוססת על בי-סופט שלו, שאותה הוא שיפר במהלך עבודתו בחברה, ולכן הקניין הרוחני שייך לו. קונקט, לעומת זאת, טוענת שמדובר בתוכנה חדשה לגמרי, שאין לה קשר לפיתוחיו הקודמים של רביבו. באפריל 2018 נהפך רביבו משותף לשכיר, ובאמצע 2019 הוא הודיע על התפטרותו.

ההליך המשפטי שנפתח היה ארוך ומתיש: דיונים בבית הדין, ניסיון גישור, תיקון כתב תביעה. רביבו, לאחר תיקון כתב התביעה, תבע 500 אלף שקל בלבד. הבוררת הראשונה שמונה להכריע בסכסוך התפטרה באמצע הדרך. במרץ 2022 מונה השופט לשעבר, ד"ר אברהם טננבוים, לבורר חליפי. כאן הדברים קיבלו תפנית. בהסתמך על חוות דעת מומחה, ביקש רביבו להגדיל את תביעתו - מ-500 אלף שקל לסכום של יותר מ-22 מיליון שקל, וגם לצרף כנתבעים את הבעלים של קונקט, בנימין אפורקי, וחברה נוספת שבבעלותו. קונקט התנגדה בתוקף. לטענתה, צירוף צדדים חדשים ופיצוץ הסכום אינם בסמכות הבורר, ואם היתה יודעת על כך מלכתחילה - לא היתה מסכימה להעביר את ההליך לבוררות.

באפריל 2023 נתן הבורר את החלטתו. הוא קבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, אישר את הרחבת התביעה ואת צירוף הנתבעים הנוספים, הרים מסך מעל קונקט וחייב את הבעלים שלה באופן אישי - וקבע שעל קונקט והבעלים שלה לשלם לרביבו 3,114,018 שקל (בניכוי 300 אלף שקל שנפסקו לזכות קונקט בעקבות אופן התפטרותו של רביבו).

• לאחר מאבק ממושך: אדלטק וזורלו ישלמו לדוראד כחצי מיליארד שקל
• או.פי.סי אנרגיה נכנסת לתחום החשמל ואנרגיה מתחדשת בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין: הבורר חצה קווים אדומים

קונקט, שאותה ייצגו עורכי הדין עופר שובל ויואב לוי ממשרד ארנון, תדמור-לוי, הגישה בקשה לביטול הפסק לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בית הדין, בראשות סגנית הנשיא השופטת רחל גרוס, הכריע לאחר עיון מעמיק. בית הדין הדגיש שבית משפט לא ממהר להתערב בפסקי בוררות. "יש לפרש את עילות ההתערבות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות באופן מצומצם ודווקני. המטרה העומדת ביסוד הגישה האמורה, הינה הרצון לחזק את מעמדו של פסק הבוררות כהכרעה סופית ומחייבת", נכתב בפסק הדין שפורסם. אבל בנסיבות הספציפיות של תיק זה, בית הדין קבע שהגבולות נחצו.

הבעיה הראשונה: שאלת יחסי עובד-מעסיק. הבורר קבע בהחלטתו שלא התקיימו יחסים כאלה בין רביבו לקונקט, אלא שאף אחד לא ביקש ממנו לפסוק בשאלה הזו. בית הדין קבע שמדובר בחריגה מסמכות. "שאלה אותה הגדיר הבורר כ'מהותית' לצורך הכרעה בהליך בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד ומעסיק - לא נמסרה כלל להכרעת הבורר", נכתב בהכרעת הדין. בית הדין גם ציין שההכרעה הזו "השליכה על מכלול הניתוח המשפטי, על אופן חישוב הפיצוי ועל בחינת התביעה של קונקט, ועל כן פגמה בפסק הבוררות כולו".

• תבעו 1.8 מיליארד שקל מכביש 6 - כמה יקבלו בסוף?
• שטראוס מים גבתה כסף אחרי הביטול, וכעת תשלם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

הבעיה השנייה: הרמת מסך וצירוף נתבעים. הבורר החליט לייחס את החוב של קונקט גם לבעלי החברה באופן אישי, אך לא דאג שהצדדים החדשים שצורפו יוכלו להתגונן כראוי. בית הדין לא קיבל את ההיגיון שמאחורי ההחלטה הזו, וכתב כי "קביעתו של כב' הבורר כי 'אין צורך בכל הרמת מסך' והסתמכותו על הודעתו של התובע, מתעלמת מהדרישה לבסס עילת הרמת מסך על תשתית עובדתית ומשפטית".

הבעיה השלישית, ואולי הדרמטית ביותר: הגדלת הסכום. הבורר לקח תביעה של 500 אלף שקל ופסק פיצוי של יותר מ-3 מיליון. "הבורר הגדיל את סכום התביעה באופן דרמטי (פי 10 ויותר מסכום תביעת הקניין הרוחני, ופי 6 מסכום התביעה הכולל שהוגבל) בפסק הבורר עצמו, בניגוד להסכמה המפורשת של הצדדים", קבע בית הדין.

ביטול מלא - לא תיקון

לרוב, כשבית דין מוצא שנפל פגם בהחלטה של בורר, הוא מחזיר אותה לתיקון. הפעם בית הדין נקט גישה שונה. הפגמים שנמצאו נגעו לשאלות יסוד: מה הסמיכה ההסכמה המקורית את הבורר לפסוק, מי הצדדים, ומה הסכום שעמד על הפרק. "במצב דברים זה, שבו הפגמים כה עמוקים ונוגעים למהות הסכמת הבוררות, והצדדים מבוצרים בעמדותיהם, ביטול הפסק כולו הוא הדרך היחידה להבטיח הליך צודק והוגן", נכתב בפסק הדין.

כעת, לאחר שנים של הליכים והחחלטת בורר שהתבדתה, הצדדים חוזרים לנקודת הפתיחה שבה כבר היו. כעת הם יכולים לפעול "על פי דין, כפי שימצא לנכון, תוך שמירה על זכויותיהם ועל עקרונות הצדק וההגינות".