המלחמה מול איראן מתקרבת לסיום: מה צפוי למניות הביטחון?

שוק הביטחון האמריקאי פתח את השבוע בירידות שערים, לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע על הסכם הבנות שנועד להביא לסיום העימות מול איראן. בעוד המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות חדות, מניות רבות בענף הביטחוני נסחרו בכיוון ההפוך, מה שממחיש את חוסר הוודאות של המשקיעים לגבי השלב הבא בתקציבי הביטחון ובביקוש למערכות נשק.

במרכז ההודעה עומדת הפסקת אש בין הצדדים, לצד הקלה בסנקציות על איראן, סיום המצור הימי האמריקאי ופתיחה מחדש של מצר הורמוז לתנועת ספינות. בנוסף, נקבע חלון זמן של 60 יום לניהול משא ומתן סביב תוכנית הגרעין האיראנית. מניותיהן של לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp -1.38%  , נורת'רופ גרומן Northrop Grumman Corp -1.46%   ו-L3Harris L3Harris Technologies ירדו בתחילת המסחר, למרות העליות הרחבות בשוק. במקביל, מחיר הנפט נפל בכ-5%, לאחר שהמשקיעים הפחיתו את החשש מפגיעה באספקת האנרגיה העולמית.

מניות ביטחון ירדו למרות המלחמה

באופן מסורתי, מלחמות ועימותים צבאיים נתפסים כמנוע צמיחה לחברות הנשק, שכן הם מובילים להגדלת הזמנות מצד ממשלות ולצורך במילוי מחדש של מלאים צבאיים. ואכן, במהלך החודשים האחרונים המלחמה מול איראן הובילה להגדלת הזמנות של טילים ומערכות יירוט מצד הממשל האמריקאי, לצד צעדים שנועדו להרחיב את יכולת הייצור של התעשייה הביטחונית. למרות זאת, מניות רבות בענף איבדו גובה במהלך התקופה. מאז פרוץ הלחימה בסוף פברואר, חמש מחברות הביטחון המרכזיות בארה"ב איבדו בממוצע כ-20% משוויין. הירידה הגיעה לאחר תקופה ארוכה של עליות, שבמהלכה נהנו החברות מהגידול בתקציבי הביטחון בארה"ב ובאירופה.

האנליסטים מציינים כי חלק מהמשקיעים חוששים שהמלחמה סימנה למעשה את שיאו של גל ההוצאות הביטחוניות הנוכחי. ככל שהעימות מתקרב לסיום, גוברת השאלה האם קצב ההזמנות החריג יוכל להימשך גם בשנים הקרובות. לכך מצטרף גם השיקול הפוליטי. המלחמה לא זכתה לתמיכה ציבורית רחבה בארה"ב, וחלק מהמשקיעים מעריכים כי במקרה של שינוי במאזן הכוחות בוושינגטון, עלולה להתעורר התנגדות להמשך הגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון.

בנוסף, יצרניות הנשק מתמודדות עם אתגרי ייצור ושרשרת אספקה. הביקוש למערכות יירוט, טילים ותחמושת גדל בקצב מהיר, אך יכולת הייצור אינה תמיד מצליחה להדביק את הביקוש. המשמעות היא שגם כאשר מתקבלות הזמנות חדשות, לעיתים נדרשות שנים עד שהן מתורגמות להכנסות ולרווחים בפועל.

לצד זאת, חלק מהאנליסטים מציינים כי תעשיית הביטחון הופכת תלויה יותר ויותר בהחלטות ממשלתיות ובמצב הגיאופוליטי. כל שינוי משמעותי במוקדי המתיחות בעולם, הסכם מדיני בלתי צפוי או קיצוץ תקציבי עלולים להשפיע במהירות על התחזיות של החברות ועל תמחור המניות בשוק.

הסכם = ביקושים?

לא כל המומחים מסכימים עם התגובה השלילית של השוק. יש הסבורים כי דווקא הסכם יציב מול איראן עשוי להוביל בטווח הארוך להמשך ביקושים למערכות נשק מתקדמות במזרח התיכון. לפי גישה זו, אם איראן תשוב ליהנות מהכנסות משמעותיות מיצוא נפט בעקבות הקלות בסנקציות, היא עשויה להשקיע מחדש בחיזוק היכולות הצבאיות שלה. תרחיש כזה עלול להוביל את ישראל, מדינות המפרץ וארה"ב להמשיך ולהגדיל השקעות במערכות הגנה והרתעה.

האנליסטים מזכירים כי יכולת הייצור של טילים בליסטיים וטילי שיוט מהירה בהרבה מקצב הייצור של מערכות יירוט מתקדמות. לכן, גם בתקופה של רגיעה יחסית, עשוי להישמר לחץ על ממשלות להמשיך ולהצטייד.

במקביל, חברות הפועלות בשוק התעופה האזרחית דווקא נהנו מהחדשות. בואינג ו-GE Aerospace רשמו עליות, בין היתר בשל הירידה במחירי הנפט והפחתת החששות מפני פגיעה בביקושים לטיסות ולתחבורה אווירית. הקשר בין מחירי האנרגיה לענף התעופה נותר משמעותי. כאשר מחירי הנפט עולים, עלויות התפעול של חברות התעופה גדלות ועלולות לפגוע בהזמנות מטוסים חדשים. ירידה במחירי הדלק פועלת בכיוון ההפוך.

• עורך דין ישלם 5,000 שקל בשל הכפשות נגד לוחמי שב"ס ובית המשפט
• חברת החלל והביטחון שהחלה להיסחר היום בוול סטריט

הפער בין ביצועי מניות הביטחון לבין מניות התעופה ממחיש כיצד השוק מנסה כעת להעריך מחדש את השלכות ההסכם מול איראן. בעוד שחלק מהמשקיעים רואים בו סימן להפחתת מתחים, אחרים בוחנים את השפעתו האפשרית על מאזן הכוחות האזורי בשנים הקרובות. בינתיים, נראה כי וול סטריט מעדיפה להתמקד בהקלה המיידית בסיכונים הגיאופוליטיים.