ביהמ"ש העליון הורה לדון שוב בפס"ד שהטיל חיוב מס של 250 מיליון שקל

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, תדון שוב בפסק דין בו חייבה את חברת סי.איי סופטוור בתשלום מס בסך 250 מיליון שקל. כך קובע בית המשפט העליון, בהסכמת פקיד שומה 3 תל אביב. מדובר במהלך חריג, בו במקום לקבל או לדחות את הערעור - בית המשפט העליון מורה לבית המשפט המחוזי לתקן פגם דיוני מהותי ולהכריע מחדש.

סי.איי סופטוור הוקמה בשנות ה-90 בשם "ממקו" ופיתחה ארבע תוכנות לאבטחת מידע. בשנת 1999 היא נרכשה בידי חברת פלטינום, שבעצמה נרכשה שנה לאחר מכן בידי קבוצת CA (Computer Accusation) הבינלאומית. החברה מוזגה לתוך CA ושמה השתנה לזה הנוכחי. היא שיווקה את התוכנות הישנות של ממקו ובנפרד העניקה שירותי מו"פ ל-CA, עליהם קיבלה תשלום.

בשנת 2010 מכרה סי.איי סופטוור את הקניין הרוחני (התוכנות הישנות) ל-CA Inc, חברת-האם של הקבוצה. לטענתה, היא מכרה רק את הקניין הרוחני ב-111 מיליון שקל ושילמה מס בהתאם. אולם, פקיד השומה טען שמדובר גם במכירה של פעילות - פונקציות, נכסים וסיכונים. הוא העמיד את שווי העסקה על 667 מיליון שקל ודרש מן החברה תשלום נוסף של 250 מיליון שקל.

לא היה מקום להכרעה בינארית

סרוסי דחתה בשנת 2022 את ערעורה של סי.איי סופטוור, במה שהחברה מתארת כ"פסק הדין [ש]היכה גלים בעולם המס ומחוצה לו, כשבאופן תקדימי (ובכל הכבוד, שגוי ולא מבוסס), התעלם מהשלכות סיווג העסקה (זיהוי הממכר), התעלם מראיות, ופסק באופן מוקשה (לשון המעטה) ביחס להכרעה בין הערכות שווי סותרות". 

לדברי החברה, בערעורה לבית המשפט העליון, פגם מרכזי בפסק היה "הימנעות מקביעת שוויו הנכון של הממכר, והותרת השומה על כנה  במלואה למרות התרשמות ביהמ"ש קמא שהיא גבוהה מדי. ביהמ"ש קמא עמד בעצמו על פגמים בהערכת השווי מטעם המשיב ועל מופרזות תוצאתה, ועדיין הותיר את השומה - שסכומה כסכום הערכת השווי - על כנה, כשהוא נתלה בכלל הכרעה שגוי שהנחה אותו (כביכול) לקבל את אחת מהערכות השווי שהוגשו באופן מלא ובינארי ("As Is"), בהתעלם מכך שכתוצאה מכך יושת לגישתו מס שאינו מס אמת".

עוד טענה סי.איי סופטוור: "ביהמ"ש קמא גם נמנע מקביעת ממצאים ביחס לאורך החיים ושיעורי הצמיחה של הטכנולוגיה המיושנת - הגם שלגישתו אלה סוגיות שבלב שאלת שווי הממכר. ביהמ"ש קמא התעלם מעדים שנמצאו על ידו מהימנים וממכלול ראיות משמעותיות מטעם המערערת, שלא נסתרו, ונתן משקל  מכריע לפרשנות שגויה של מסמך בודד - הראיה היחידה בה נתלה המשיב".

לדברי החברה, "למרות שביהמ"ש קיבל את טענות המערערת ביחס לאפיון ומהות הממכר, והמערערת עמדה בנטל ונשמט בסיס השומה; ולמרות שביהמ"ש קבע שהשומה אופטימית מדי, והמערערת עמדה בנטל להוכיח שהשומה מופרזת - ביהמ"ש קמא לא נתן לכל אלה ביטוי מעשי והותיר את השומה כמות שהיא, בניגוד |לעקרון העל של מיסוי אמת".

הנשיא יצחק עמית והשופטים חאלד כבוב ויחיאל כשר קבעו: "אנו סבורים כי בית משפט קמא לא היה חייב לנקוט בכלל הכרעה בינארי ולפיו דחיית חוות דעת המומחה מטעם המערערת מחייבת אימוץ חוות דעת המומחה מטעם המשיב כפי שהיא (as is). אשר על כן, אנו מורים על החזרת התיק לבית משפט קמא, על מנת שימנה מומחה מטעמו לבחינת ערך הקניין הרוחני שנמכר, תוך התייחסות לסוגיות הליבה שבבסיס חוות דעת המומחים, כמו אורך החיים של הקניין הרוחני שנמכר ושיעורי הצמיחה".  את החברה ייצגו עוה"ד דניאל פסרמן, שירין גבאי-מצגר ועדי רבן, ואת פקיד השומה - עו"ד חן אבידוב.