ציפיות האינפלציה בשפל של ארבע שנים, והורדת הריבית הבאה עדיין מוטלת בספק
ציפיות האינפלציה של המגזר העסקי לשנה קדימה ירדו ל-2.02%, הרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022, לעומת 2.4% בסוף 2025. במקביל הצטמצם הגירעון התקציבי ל-3.2% תוצר ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, לעומת 3.3% בחודש שקדם לו. שני נתונים שבנסיבות רגילות פותחים דלת להמשך הורדות ריבית, והפעם הם מותירים אותה סגורה למחצה.
בסקירת המאקרו השבועית של כלכלני לידר שוקי הון, בהובלת הכלכלן הראשי יונתן כץ, הכותרת חדה: "המשך הורדת ריבית מוטל בספק". הריבית בישראל עומדת על 3.25%, והתחזית שמציגים שם לשלושה חודשים ולשנה קדימה נעה בין 3.0% ל-3.25%. כלומר הורדה אחת לכל היותר, ותרחיש סביר לגמרי הוא ריבית שנשארת במקומה לאורך כל התקופה.
מה שקורה בפעילות העסקית עצמה תומך דווקא בהמשך ההתאוששות. "סקר המגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך התאוששות הדרגתית, לצד סביבת אינפלציה מתונה", כותבים בלידר. הרכיב שמודד את הפעילות השוטפת עלה באוגוסט ל-20.15 נקודות מ-18.09 ביולי, וחזר לרמה שבה היה ערב מבצע שאגת הארי. הקצב עדיין מתון מזה שנרשם בתחילת 2025, סביב 23 נקודות.
ההיי-טק בולט לטובה בתוך הסקר. "מעודד לראות כי רכיב הציפיות לשינוי ביצוא שירותי ההיי טק בחודש הבא עלה בחדות", מציינים בסקירה, וזאת למרות הצפי לקיפאון בתעסוקה באותו ענף.
רכיב אחר בסקר מסביר חלק גדול מסביבת האינפלציה הנוחה: המחסור בעובדים, כמגבלה על היקף הפעילות, ממשיך להתרכך, בעיקר בענפי השירותים ובבנייה. הגידול במספר העובדים הזרים והחזרה של מגויסים למעגל העבודה מסבירים חלק מהמגמה, והתוצאה מגיעה לשכר ומשם למחירים.
בצד התקציבי הנתונים יוצאים טובים מהצפוי. ההוצאות מתחילת השנה עלו ב-3.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשהוצאות הביטחון קפצו ב-10.9%, מעל הגידול המתוקצב של 9.3%. שאר המשרדים נותרו במקום, כשהתקציב הקצה להם גידול של 6.4%. ההסבר שמציעים בלידר ישיר: "ככל הנראה, קיימת מניעה משפטית, לרבות בג"ץ, להוצאה של חלק מהתקציבים הקואליציוניים".
ההכנסות ממסים עלו ב-13.9%, ובחישוב ריאלי שמנטרל שינויי שיעורי מס, ב-9.6%. האוצר הניח תוספת של כ-10 מיליארד שקל מהכנסות מס של אנבידיה, ובסקירה מעריכים שהסכום בפועל גבוה יותר. גם בהנחה שההוצאה האזרחית תואץ לקראת סוף השנה, ובתוספת 25 מיליארד שקל שאושרו לביטחון, הגירעון צפוי לנחות סביב 4.0% עד 4.2% תוצר, מתחת ליעד של 4.6%. בשוק האג"ח זה מתורגם לקצב הנפקות איטי יחסית, כ-2.8 מיליארד שקל בשבוע.
החיטה זינקה ב-42%, ובמדד הישראלי זה עדיין בקושי מורגש
מחירי התוצרת החקלאית בעולם עלו השנה בחדות. החיטה התייקרה ב-42% בשנה אחורה, התירס ב-22% והסוכר ב-14%. ברקע פועלים כמה כוחות במקביל: החסימה במצר הורמוז מייקרת את הנפט ואיתו את הדשנים, המלחמה באוקראינה משבשת את ההובלה בים השחור, והתחממות מי הים מעוררת חשש ליבולים. בחודש יולי טיפסה טמפרטורת המים בעולם לרמה הגבוהה ביותר מאז 1982, ותופעת אל ניניו פגעה בעבר בעיקר ביבולי התירס והחיטה.
בישראל ההשפעה עד כה מתונה. מחירי המזון במדד המחירים לצרכן עלו ב-0.9% מתחילת השנה, ו-1.5% בשנה אחורה. ההסבר יושב בשער החליפין: במחצית הראשונה של השנה עלו מחירי יבוא מוצרי הצריכה ב-2.8% במונחים דולריים, ומחירי המזון ב-4.4%, אבל השקל התחזק ב-8.7% מול הדולר וקיזז כמעט את כל העלייה.
הייסוף עשה את העבודה עד כה, והשאלה היא כמה זמן הוא ימשיך. בלידר העלו את התחזית לאינפלציה בשנה הקרובה ל-2.2%, בעיקר בשל רכיב המזון. באירופה הצפי מדבר על עלייה של כ-3.5% במחירי המזון בשנה הקרובה.
הגורם השלישי שמכביד על הריבית מגיע מבחוץ, ושם הניסוח בסקירה חריף במיוחד: "מגמת העלייה בתשואות בעולם בהחלט מדאיגה ומהווה איום גם על שוקי המניות". מדיניות תקציבית מרחיבה חוזרת כמעט בכל מקום, עם גל בחירות באירופה שמעלה את החשש מכלכלת בחירות, ובארצות הברית הובטחו 5,000 דולר לכל אזרח במקרה של ניצחון רפובליקני בנובמבר. רוב הבנקים המרכזיים נמצאים באמצע מהלך הידוק: הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית בשבוע שעבר בנימה ניצית, וגם ארצות הברית ויפן צפויות להעלות בשלוש החלטות הריבית של השבוע. במקביל אכזבה תוכנית רכישת האג"ח הארוכות של משרד האוצר האמריקאי, שהסתכמה בשישה מיליארד דולר לעומת ציפיות לשמונה עד תשעה, והשקעות העתק במרכזי נתונים לבינה מלאכותית מוסיפות ביקוש להון. באשר לזירה האזורית, בלידר כותבים כי "בשלב זה קשה לצפות לרגיעה מתמשכת מול איראן".
ישראל נמצאת במקום חריג בהשוואה בין התשואות הארוכות בעולם. במבט של שנה אחורה עלו התשואות לעשר שנים כמעט בכל המדינות, למעט סין וישראל, ששתיהן רשמו ירידה קלה, בישראל בעיקר בזכות הריבית שירדה כאן בשנה האחרונה. עד הבחירות, כך בסקירה, שילוב של אי-ודאות פוליטית וגיאופוליטית, סחורות מתייקרות ופיחות מתון בשקל עשוי להכביד על מי שמחפש רווחי הון בטווח הארוך, בעוד שתמחור האינפלציה בשוק מטה כרגע את הכף לטובת האפיקים הצמודים. ומנגד, "הקמת ממשלה יציבה וחיובית עשויה להיטיב עם השווקים".
השבוע יתפרסם מדד המחירים לאוגוסט, עם צפי לעלייה של 0.8% ונטייה ל-0.9%, בעיקר מסיבות עונתיות. הפד מחליט על הריבית ביום רביעי, וההסתברות שהשוק מתמחר להעלאה טיפסה מעל 80% מיד עם פרסום מדד המחירים האמריקאי, לעומת כ-50% קודם לכן.
