בניין מגורים נדל"ן נדלן דירה
צילום: Istock

כמה מרוויח טכנאי מעליות? הענף עומד על 16,599 שקל, ורוב העובדים בו אינם מוסמכים

בכל שנת 2025 הוסמכו בישראל 18 מעליתנים בלבד. משרד העבודה עצמו מגדיר את "טכנאי המעליות" כמי שאינו בעל הסמכה, ואין בחוק שום דרישה ליחס בין מספר המוסמכים בחברה למספר המעליות שהיא מתחזקת

ענת גלעד |

נתחיל בהודאה: לטכנאי מעליות אין בישראל נתון שכר. לא בלמ"ס ולא במשרד העבודה. אין הסכם ענפי שמפרסם טבלת שכר, ואין סקר עיסוקים שמודד את המקצוע בנפרד.

יש נתון ברמת הענף. השכר החודשי הממוצע בענף תיקון, תחזוקה והתקנת מכונות וציוד, שבו מסווגות רוב חברות שירות המעליות, עמד ב-2024 על 16,599 שקל ברוטו למשרת שכיר. הענף קטן, 5,900 משרות בסך הכול, והמגמה עולה: 15,300 שקל ב-2022 ו-15,794 ב-2023.

זה נתון ענף ולא שכר של טכנאי. הוא כולל גם הנדסאים, גם אנשי מכירות וגם הנהלה. אבל הוא עדיף על ההערכות שמסתובבות ברשת, והוא גבוה בכ-23% מהשכר הממוצע במשק, שעמד באותה שנה על 13,511 שקל.

שלושה ענפים, שלושה מספרים

מי שעובד בהתקנת מעליות בפרויקט בנייה נמצא בענף אחר לגמרי. שם השכר הממוצע עמד ב-2024 על 12,238 שקל, כלומר כ-4,400 שקל פחות. וענף שלישי רלוונטי הוא זה של הבודק המוסמך, מהנדס או הנדסאי שבודק את המעלית ואינו מתחזק אותה, שבו הממוצע 15,922 שקל.

ענףשכר ממוצע 2024משרות שכיר
תחזוקה ותיקון מכונות וציוד16,599 ₪5,900
בדיקות וניתוח טכני (הבודק המוסמך)15,922 ₪58,100
בנייה ועבודות בנייה מיוחדות (התקנה)12,238 ₪179,700
ממוצע כלל המשק13,511 ₪4,021,500

מה שידוע על תנועת השכר בפועל מגיע מהסכם קיבוצי שנחתם במאי 2025 באחת החברות הגדולות בענף, על כ-350 עובדים. ההסכם כולל העלאת שכר שנתית של 8% בדגש על סגירת פערים בשכבות הנמוכות, מודל פרמיה משודרג לטכנאים, מענק לטכנאי שמגבה אזור נוסף, ומענק התמדה. סכומי שקלים לא פורסמו.

ומי בכלל מוסמך כאן

היעדר נתוני השכר מוסבר כאן. משרד העבודה מבחין בין שני דברים. "מעליתן מוסמך" הוא בעל תעודה מהאגף להכשרה מקצועית. ואילו "טכנאי מעליות" או "עוזר מעליתן" מוגדר במסמך רשמי של המשרד כ"אדם העובד בתחום שירות מעליות אך איננו בעל הסמכה של מעליתן מוסמך".

כלומר שם המקצוע שמופיע בכותרת הכתבה הזאת מוגדר בחוק כמי שאינו מוסמך. הרגולטור עצמו כותב ש"רוב העובדים בתחום הינם בפועל חסרי הכשרה פורמלית".

המספרים תומכים בזה. בכל שנת 2025 הוסמכו בישראל 18 מעליתנים חדשים. באותה שנה הוסמכו באותו מינהל עצמו 2,500 עוזרי בטיחות ו-5,834 אתתים. כלומר לא מדובר במינהל שלא מנפיק תעודות, אלא במסלול מסוים שכמעט אף אחד לא עובר.

גם הרישיון עצמו בנוי אחרת ממה שנדמה. הוא ניתן לחברה ולא לאדם. החוק דורש שלחברת שירות יהיה לפחות מעליתן ראשי אחד, ואם יש רק אחד, שתתקשר עם מעליתן נוסף שיגבה אותו בהיעדרו. ומעבר לכך אין בדין הקיים שום דרישה ליחס בין מספר המוסמכים בחברה, מספר יתר העובדים ומספר המעליות שהיא מתחזקת.

5 מספרים על ענף המעליות

הקורס, ולמה כל כך מעטים עוברים אותו

קורס המעליתנים עומד על 450 שעות, ובסופו מבחן בכתב ומבחן בעל פה עם ציון עובר 70. אבל החסם אינו הקורס אלא תנאי הכניסה אליו, ויש שלושה במצטבר: 12 שנות לימוד, חמש שנות ניסיון בתחום מתן שירות למעליות, ותעודת קורס עבודה בגובה. ואחרי כל אלה עוד צריך לעבור ועדת קבלה.

כלומר אי אפשר להיכנס למקצוע דרך ההסמכה. חייבים קודם לעבוד בו חמש שנים בלי תעודה, ורק אז אפשר לגשת. זה מסביר גם למה רוב העוסקים אינם מוסמכים וגם למה רק 18 איש השלימו את המסלול בשנה שלמה.

מי שכן מסיים מקבל תעודת מעליתן מוסמך ממפקח עבודה ראשי, וגם רישיון חשמלאי שירות למעליות, כי החומר נכלל בקורס. שתי תעודות בסוף מסלול אחד.

למה יש ביקוש, ולמה הוא לא נגמר

מספר המעליות בישראל נאמד בכ-120 אלף, לפי אומדן של משרד העבודה שמבוסס על בקשות חידוש רישיון של חברות השירות. במערכות המשרד עצמו רשומות 69,720 בלבד, כלומר יותר מ-40% מהמעליות אינן מופיעות במרשם.

קיראו עוד ב"קריירה"

כל מעלית טעונה בדיקה תקופתית, וכ-260 אלף בדיקות נערכות בשנה על ידי כ-94 בודקים פעילים. זה יוצא כ-11 בדיקות ליום עבודה לכל בודק. ולפי מכון התקנים, שהציג את הנתון בוועדת הכלכלה, כ-60% מהמעליות נכשלות בבדיקה הראשונה.

השוק עצמו מרוכז: 92 חברות שירות פועלות בישראל, ושש הגדולות שבהן, שהן 6.5% מהמספר, מטפלות ב-68% מהמעליות.

לכן הביקוש לטכנאים גבוה, והשכר בענף מטפס מהר יחסית. מה שחסר הוא לא עבודה אלא מסלול הכשרה שאפשר להיכנס אליו מההתחלה, ולא רק אחרי חמש שנים בשטח.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה