
המדינה תשלם 1.37 מיליון שקל כדי לפנות דיירת מוגנת
היא ירשה מבעלה המנוח חנות תכשיטים ותיקה ברחוב יפו בירושלים, פנתה למדינה עשרות פעמים כדי להסדיר את המשך השכירות, ולא קיבלה תשובה. בית משפט השלום בעיר קבע שההתעלמות הזו, ביחד עם גורמים נוספים, הובילו לחיוב של המדינה לשלם ביוקר על הפינוי
חנות תכשיטים ותיקה ברחוב יפו בירושלים עמדה במרכזו של סכסוך משפטי שהתגלגל אחורה עד לשנות ה-70, והוכרע באחרונה בבית משפט השלום בעיר. הסיפור מתחיל באליהו דרור, דייר מוגן שנפגע בפיגוע טרור, שסיכם עם הדסה (הארגון שמפעיל בתי החולים הנושאים את שמו), שהיה אז הבעלים של הבניין, על הסדר יוצא דופן: הוא ישכיר את כל החנות בשכירות חופשית לאחרים, ובעל הבית והדייר יתחלקו ברווחים. מ-1992 ישבו בחנות האחים אלבז, שמנהלים בה את תכשיטי מוריה - עסק ירושלמי ותיק ששרד גם פיגועים, גם קורונה וגם מלחמה.
הכל התנהל בצורה חלקה עד שהתערבבו בסיפור שני אירועים: דרור נפטר ב-2023, ובמקביל עברו זכויות הבעלות בנכס, בעקבות הסדר הבראה עם הדסה, לידי המדינה. אלמנתו, שרה דרור, פנתה להדסה וקיבלה ממנה אישור בכתב להכיר בה כדיירת מוגנת נגזרת. אלא שכעבור זמן קצר הודיעה הדסה שהיא מעבירה את הטיפול בנכס למדינה. כאן, לפי פסק הדין, התחילה הבעיה האמיתית.
לפי הקביעות העובדתיות בפסק הדין, מרגע שקיבלה את הודעת המדינה פנתה שרה, באמצעות נציג שלה, לפחות 15 פעמים בכתב ובעשרות שיחות טלפון לנציגות המדינה, כדי להסדיר את המשך השכירות ולקבל פרטי חשבון בנק להעברת הכספים. במשך כ-20 חודשים היא לא קיבלה שום מענה. בינתיים המשיכו האחים אלבז להפקיד את דמי השכירות בחשבון נפרד שיועד למדינה, ורק במרץ 2026 שלחה המדינה מכתב ובו דרשה משרה להפעיל את העסק בעצמה בתוך 21 יום, אחרת היא תאבד את מעמדה.
בתגובה לדרישה הזו, פתחה שרה בהליך להעברת זכות הדיירות המוגנת לאחים אלבז, תמורת דמי מפתח של 3.4 מיליון שקל שהיו אמורים להתחלק בינה לבין המדינה. אבל המדינה דחתה גם את זה, וטענה שמלכתחילה לא היתה לשרה זכות דיירות מוגנת תקפה - ותבעה את פינויה ואת פינוי האחים אלבז מהחנות.
הבעיה התחילה ב-30 ליוני 2024
בית המשפט לא קיבל את הטענה שלפיה הזכות הזאת מעולם לא נוצרה. הוא קבע שדרור ירשה כדין את מעמד הדייר המוגן של בעלה, משום שהמשיכה בדיוק את אותו הסדר שכירות משנה שהוא עצמו ניהל, ובהסכמת בעלת הבית דאז. הבעיה, קבע השופט, התחילה רק ביום שבו פקעה אותה הסכמה, ב-30 ליוני 2024, ודרור המשיכה להשכיר את כל הנכס בלי לקבל רשות חדשה מהבעלים החדשים. "המשך השכרתו כולו בהעדר רשות" הוא שהפך אותה, כלשון פסק הדין, למי שהפרה גם את החוזה וגם את חוק הגנת הדייר.
ובכל זאת, בית המשפט לא הותיר אותה בלי הגנה. הוא ייחס משקל רב להתנהלות המדינה עצמה, וקבע כי "עלתה תמונה ברורה של מדיניות העדר תשובות" מצד הרשות. בפסק הדין אף נעשה שימוש בביטוי תלמודי כדי לתאר את מצבה של הדיירת בתקופה שבה הדסה כבר פרשה מתפקיד בעלת הבית, והמדינה עדיין לא נכנסה בפועל לנעליה: מצב של "מכלל גוי לא יצא ולכלל ישראל לא בא".
קבע בית המשפט כי "לא יהיה צודק לתת פסק של פינוי ללא תנאי, בעיקר בשל התנהלותה של המדינה אך גם בשל תכליתו הסוציאלית של חוק הגנת הדייר". במקום פינוי מיידי וללא תמורה, ניתן מה שמכונה בפסיקת העליון "סעד הפוך מן הצדק" - פינוי מותנה, בכפוף לתשלום. בית המשפט חישב את הסכום לפי הערך המהוון של זרם ההכנסות שדרור היתה אמורה להפיק מהנכס לאורך יתרת חייה הצפויה, וקבע אותו על 1,373,175 שקל, שהמדינה מחויבת לשלם עד ל-1 בנובמבר השנה. אם הסכום לא ישולם במועד, יתבטל הפינוי המותנה ובמקומו יאושר מסלול חלופי: העברת הזכויות לאחים אלבז תמורת דמי המפתח של 3.4 מיליון שקל שסוכמו מלכתחילה.
בית המשפט גם קבע, כחלק מההליך שניהל, את גובה דמי השכירות המוגנים שיחולו על העסקה אם היא אכן תצא לפועל - 1,459 שקל לחודש, ודחה את עמדת האחים אלבז שביקשו לשלם דמי שכירות רעיוניים נמוכים בהרבה. בסיום ההליך לא ניתן צו להוצאות משפט לאף אחד מהצדדים.
הסכום עצמו מסביר את עוצמת המעמד. בית המשפט לא פיצה על שווי החנות, אלא על זרם ההכנסות שדרור היתה אמורה להמשיך ולקבל מהשכרת המקום לאורך יתרת תוחלת החיים שלה, והוון אותו לערך של היום. כך הגיע החישוב ל-1,373,175 שקל, סכום שמשקף כמה שנים של הכנסה עתידית נלקחות ממנה ברגע הפינוי.
- 47 שנה אחרי: בית המשפט הכיר בדיירות מוגנת בשוק ברחובות
- אפס קוט"ש וקורי עכביש: דייר מוגן יפונה מהחנות שלו
המסר לבעלי הנכסים רחב מהתיק הזה. המדינה נכנסה לנעלי הדסה כבעלת הבניין, ובחרה להימנע מתשובה לעשרות פניות במשך חודשים. בית המשפט תמחר את השתיקה הזו, וקבע שגם כשעילת הפינוי מוצדקת, הדרך שבה התנהל בעל הבית משפיעה ישירות על הסכום שהוא ישלם בסופה.
מעבר לכך, התיק ממחיש עד כמה מעמד הדיירות המוגנת עדיין שווה כסף גדול במרכזי הערים. מדובר בחנות ברחוב יפו בירושלים, ציר שעבר שינוי מהותי עם הרכבת הקלה, ושבו שכירות חופשית לחנות גבוהה פי כמה וכמה מדמי השכירות המוגנים שנקבעו בפסק הדין.
עוד בנושא: שבעה יורשים איחרו להתגונן - והפסידו את החנות | דירה מתפוררת ליד נווה צדק הפכה לקרב של מיליונים | 22 אלף דולר ומרפסת סגורה: כך ניצח דייר מוגן אחרי יותר מ-30 שנה
- 16.אנונימי 02/10/2026 13:34הגב לתגובה זוזה מה שמראה ששום דבר לא ממש התשנה במנהל הציבורי הממשלתי .
- 15.אמנון 12/09/2026 20:11הגב לתגובה זוחושב שהשופט טעה.המדינה היתה צריכה להפסיד את המכנסיים בגלל סירובה לענות וזה לא תקין שהתובעת היתה נדרשה לשלם כ 100K שח לייצוג המשפטי וכרגיל לא קיבלה סעד מלא מבית המשפח.הרוב עקום בבתי המשפט כאן.הרפורמה בדרך. בושה.
- 14.אנונימי 12/09/2026 12:49הגב לתגובה זוהעונש האמיתי צריך להתגלגל לנעלי מנהלי האגף וסמנכלים במשרד האחראי במגינה שהתעלם. משחקים בכסף של אחרים ללא אחריות. הכסף שלנו מהמיסים שלנו!!!
- 13.אילנה כהן 12/09/2026 12:01הגב לתגובה זובאשר לפסק דין לטובת הדיירת המוגנת מרחוב יפו בירושלים. כל הכבוד לבית המשפט צדק והיגיון צעדו יחד עד לפסק הדין שריגש רבים מן הקוראים. יש מי שדואג לאזרח חסר אונים מול התנהלות המוסדות הרשמיים שמן הדין יתחילו פשוט להשיב לפניות האזרחים. תלמדו!!!אנא ציינו מי העוד שעזר וייצג את האזרחית. כל הכבוד.
- 12.אורח 12/09/2026 11:53הגב לתגובה זוגם מגרשים ונכסים הרשומים בטאבו השייכים לאנשים פרטיים. למדינה יש מספיק אדמות ונכסים משלה כדוגמת קקל רמי ועוד...לכאורה.
- 11.אנונימי 12/09/2026 11:35הגב לתגובה זוזה נקרא אקטיביזם שיפוטי אם הרפורמה של לוין הפסיקה היתה הפוכה לרעת גברת דרור היו מוציאים אותה מהנכס וגורמים לה לשלם
- 10.צח 12/09/2026 09:14הגב לתגובה זוכל מה שדופק את הממשלה העלובה והעברינית הזו כשר בעיני ועושה טוב..
- הפטריוט מהדרום 13/09/2026 13:25הגב לתגובה זושאריות הסטליניזם של מפם ומרצ הורסים את מדינת היהודים!
- 9.פקידים עלובים שלא טרחו לענות (ל"ת)אנונימי 12/09/2026 01:07הגב לתגובה זו
- 8.מדיניזבאללה 11/09/2026 16:52הגב לתגובה זוזה לא מובן ולעולם לא יוסבר הדבר הזה זה מיקרה אחד של צדק בין מאות אלפי מיקרים שצדק לא יגיע אליהם
- 7.צדק 11/09/2026 10:18הגב לתגובה זובשביל המדינה מדובר בגרושים
- שלום 13/09/2026 08:31הגב לתגובה זוהכסף שהמדינה משלמת עכב חדלונם של פקידיה יוצא מהכיס שלך ושלי
- 6.אנונימי 11/09/2026 09:55הגב לתגובה זובכל העולם כבר לא קים ההסדר המשונה הזה צריך למצוא דרך או חוק להגיע לנוסחה הוגנת ולבטל את הדמי מפתח
- 5.אנונימי 11/09/2026 08:03הגב לתגובה זוהפקידים סוג של זבל
- אמנון 12/09/2026 20:14הגב לתגובה זובית המשפט היה חייב להעניש את המדינה על מחדלי פקידיהוהיתה חייבת לפצות באופן מלא את הנפגעת. בית משפח לטעמי.
- 4.אנונימי 11/09/2026 08:02הגב לתגובה זושופט בעל ראיה רחבה של הנושאשפט בחוכמה כל הכבוד.
- 3.חלם זה כאן (ל"ת)אנונימי 11/09/2026 07:33הגב לתגובה זו
- 2.אנונימייר 11/09/2026 06:44הגב לתגובה זומדינה מטונפת
- 1.יוסע 11/09/2026 06:31הגב לתגובה זולאחר קריאה יש לערוך.רפורמה משפטית בדחיפות 2.ניהול ענעני המדינה להיום על הפנים אזרחים לא מפנימים שמצבם גרוע מאוד
- שביט 02/10/2026 13:35הגב לתגובה זוהפקידות היא האסון בכל מה דנוגע למינהל תקין בשירות נציבורי ובמיוחד הממשלתי שחולב את האזרח ונותן 0 בתמורה
- טיפש מה שהכלב הסגול ניסה זה להשתלט על בית המשפט והאישה הזו היתה מקבלת מהמדינה רק קדחת (ל"ת)אמנון 12/09/2026 21:32הגב לתגובה זו