ירושלים

לקראת "עצרת המיליון" נגד גיוס חרדים צפויים חסימות, עומסים ושינויים בכל מערך התחבורה הציבורית בעיר ובכניסות אליה; הנה הכבישים שצפויים להיחסם

סכסוך שכנים בשכונת גילה בירושלים הגיע לסיומו כשהשופט איתן כהן קיבל את תביעת הדיירים נגד בעלת דירה וחתנה שבנו יחידות דיור להשכרה על שטח משותף, לאחר שקיבלו אישור תכנוני מהעירייה - אך לא קיבלו אישור משאר הדיירים. בית המשפט קבע כי העובדה שהתביעה הוגשה במקביל לקידום פרויקט תמ״א 38 אינה שוללת את זכותם של הדיירים להגן על רכושם, והורה לנתבעים להרוס את כל מה שנבנה

הוועדה המחוזית ירושלים אישרה את התוכנית של רשות מקרקעי ישראל, שמשתרעת על 16 דונם וכללת גם 11.5 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. התוכנית המקורית כללה הקמת ארבעה מגדלים, ואילו זו שאושרה כוללת שלושה בלבד. בנוסף, תכלול התוכנית 160 דירות שיוקצו לטובת דיור להשכרה ל-20 שנה

הבירה מטפסת לגובה: שלוש תוכניות התחדשות עירונית נרחבות יוסיפו כ-1,880 יחידות דיור, מאות מהן דירות קטנות, לצד מבני ציבור ושדרוג המרחב הציבורי

חברת קרקעות ירושלים, שרכשה את הקרקעות מידי הכנסייה והקבוצות הפרטיות, הגישה תגובה לבג"ץ ובה ביקשה לדחות את העתירה. "מעל 120 דיירים כבר חתמו עם החברה"

ועדת הערר למיסוי מקרקעין בירושלים דחתה את עררו של אדם שניסה לטעון כי המבנה הנטוש שבמגרש שלו מהווה "דירת מגורים מזכה" הפטורה ממס שבח. בפסק דין מפורט קבעו שלושת חברי הוועדה כי המבנה כלל לא עומד בהגדרה של דירה, וכי מדובר בנכס מסחרי מובהק. לדברי יו"ר הוועדה, השופט דורות, "הנכס אינו עונה להגדרת דירה לא בפועל ולא בכוח"

כ-700 דירות חדשות צפויות להיבנות בשלוש שכונות ותיקות בעיר - ארמון הנציב, נוה יעקב ומעלות דפנה - במסגרת תכנית שתעלה לדיון בהפקדה, מה יהיה תמהיל הדירות?; וגם - רמות המחירים ועסקאות אחרונות

במטרה לבנות יותר דירות, עם תשתיות רבות ועם קרן תחזוקה למגדלים, אישרה הוועדה המחוזית תוספת זכויות משמעותית לפרויקט פינוי־בינוי בקריית מנחם, לאחר כישלון בקידום קרקע משלימה

יניב גוב-ארי, שמאי מקרקעין שמלווה את קבוצת בן דוד - מי שמכרה את הקרקעות שהיו בבעלות הכנסייה היוונית: מתאר כיצד קק"ל יכלה לרכוש את הקרקעות בשלב מוקדם יותר אך בחרה שלא לממש את זכותה: "הייתה לה אפשרות לעצור את העסקה, אבל היא בחרה שלא לפעול"; עכשיו הוא מציע פתרון שיחזיר לדיירים את הוודאות - דרך חקיקה והסדרה כוללת

במרכז המחלוקת ניצב אחד מאותם מבני אסבסט שהוקמו במהירות בתחילת שנות המדינה כדי לאכלס את גלי העלייה. ב-1967 שוכנה במקום, במסגרת הסדר מול הסוכנות היהודית, סבתו של אביחי נחום ז"ל, בעלה המנוח של התובעת הראשית. השבוע, לאחר הליך ממושך, קבע בית משפט השלום בירושלים כי אין להכיר בזכויות מגורים מוגנות או בבעלות של התובעים - משפחה שצאצאיה התגוררו בצריף - על המבנה המדובר