AI שפועל לבד ו-23 שעות מסחר: 5 השינויים שיעצבו את וול סטריט ב-2027

23 שעות מסחר ביממה. אחד מכל חמישה צרכנים שמוכן לתת ל-AI לפעול עבורו באופן עצמאי. ו-32% מהמשקיעים הקמעונאיים בארה"ב שכבר מחזיקים קשר עם ברוקר אונליין מוזל.

אלה שלושה מספרים שנראים לא קשורים זה לזה. בפועל, הם מספרים חלק מאותו סיפור: המרחק בין המשקיע הפרטי לבין וול סטריט מתקצר במהירות.

ויש גם צד אחר לסיפור הזה.

במאי 2023 הופיעה ברשת תמונה של פיצוץ ליד הפנטגון. היא נראתה אמיתית מספיק כדי להתפשט במהירות בחשבונות גדולים, ומדד S&P 500 הספיק לרדת בכ-0.3%, עד שהתברר בתוך דקות שהפיצוץ מעולם לא קרה. מומחים שבחנו את התמונה העריכו שהיא נוצרה באמצעות בינה מלאכותית. האירוע נמשך זמן קצר, אבל הוא סיפק הצצה מוקדמת לשוק של השנים הקרובות: מהיר יותר, אוטומטי יותר, נגיש יותר, וגם קל יותר לזיוף. למי שפועל בו באופן עצמאי, כמעט כל אחת מההתפתחויות האלה היא גם הזדמנות וגם סיכון.

אלה חמישה כוחות שכדאי להכיר בדרך ל-2027.

הסוכן כבר לא רק עונה. הוא מבצע עוד לפני שנתיים, השימוש העיקרי של משקיעים בכלי בינה מלאכותית היה פשוט יחסית: תסביר לי דוח, תסכם שיחת משקיעים, תשווה בין שתי חברות.

הדור הבא, מה שמכונה סוכני AI, בנוי אחרת. סוכן מקבל מטרה ומבצע בעצמו סדרת פעולות בדרך אליה: סורק דוחות, עוקב אחרי מידע חדש, משווה נתונים ומתריע כשמשהו השתנה. במקום שהמשתמש יפעיל כל שלב בנפרד, חלק גדול משרשרת העבודה עובר למערכת. השינוי כבר אינו תיאורטי. בסקירה שפרסם השנה הרגולטור הפיננסי הבריטי, ה-FCA, אחד מכל חמישה צרכנים שנבדקו אמר שיהיה מוכן להשתמש בבינה מלאכותית שפועלת באופן עצמאי בתוך מטרות שהוגדרו לה מראש.

עבור המשקיע העצמאי המשמעות גדולה: משימות מחקר וניתוח שדרשו בעבר זמן, כלים ייעודיים ולעיתים גישה למקורות מקצועיים הופכות מהירות ונגישות. אבל ככל שהסוכן מתקרב לביצוע, גם מחיר הטעות משתנה. סיכום שגוי של דוח הוא בעיה אחת. מערכת שמסתמכת על אותו סיכום כדי לבצע רצף פעולות היא בעיה אחרת. סוכן יכול לפספס הקשר, לעבוד עם מקור לא אמין או לייצר מסקנה שנשמעת משכנעת גם כשהבסיס שלה חלש.

האחריות על ההחלטה לא עברה למכונה. רק חלק גדול יותר מהעבודה יכול לעבור אליה. ב-2027 השאלה כבר לא תהיה רק מה AI יודע על השוק, אלא מה אנחנו מוכנים לתת לו לעשות בו.

• ווישור השיקה בוט AI שמציע ביטוח רכב בשיחה
• שליש מהחברות, 89% מהכסף: ה-AI משתלט על גיוסי ההייטק הישראלי

הזיוף נהיה זול. השוק נשאר מהיר

תמונת הפנטגון נראית היום כמעט כמו גרסה מוקדמת של הבעיה. כלי בינה מלאכותית מסוגלים לייצר בתוך דקות קול משוכפל, וידאו, מסמך או הודעה שנראים אמינים הרבה יותר ממה שהיה אפשר ליצור לפני כמה שנים. רשות ניירות הערך האמריקאית ו-FINRA, הרשות שמפקחת על הברוקרים בארה"ב, כבר הזהירו במשותף מפני שימוש בזיופים כאלה להונאות השקעה, כולל תרחיש של סרטון מזויף של מנכ"ל שמופץ כדי להשפיע על מחיר מניה. ובשוק ההון, זיוף לא חייב לשרוד יום שלם כדי לגרום נזק. מספיק חלון קצר שבו מספיק אנשים מאמינים שהוא אמיתי.

המשמעות היא ששאלת המקור הופכת חשובה כמעט כמו המידע עצמו. הודעה מהותית של חברה אמורה להופיע בערוצים הרשמיים שלה ובדיווחים לרשויות. נתון מקרו אמור להגיע מהגוף שמפרסם אותו. סרטון או צילום מסך שרצים ברשת הם נקודת התחלה לבדיקה, לא סוף התהליך.

וכאן נוצר פרדוקס מעניין: בינה מלאכותית יכולה לעזור להתמודד עם בעיית המידע שהיא עצמה מחריפה. היא יכולה להצליב מקורות, לסרוק מסמכים ולמצוא סתירות במהירות שאדם מתקשה להתחרות בה. אבל היא גם יכולה לסכם בביטחון מוחלט מידע שגוי. ככל שמידע נהיה זול יותר לייצור, אימות מידע הופך יקר יותר. ב-2027 זו עשויה להיות מיומנות חשובה לא פחות מהיכולת לנתח את הנתון עצמו.

הדלפק כבר לא בלעדי

• חברת הרחפנים הישראלית שזינקה ב-25% ביום המסחר הראשון ל-2 מיליארד דולר
• ברקשייר מוכרת חשמל למרכזי נתונים ומחזיקה במי שבונה אותם - זה 7% מהרווח

המגמה השלישית שקטה יותר, אבל אולי עמוקה לא פחות. במשך שנים, הדרך של המשקיע הפרטי אל השוק עברה במידה רבה דרך גוף מתווך: בנק, בית השקעות, ברוקר או יועץ. הטכנולוגיה משנה את חלוקת העבודה הזאת.

לפי Broadridge, חברת שירותי המידע הפיננסי, שיעור המשקיעים הקמעונאיים בארה"ב שמחזיקים קשר עם ברוקר מקוון מוזל עלה בחמש שנים מכ-21% לכ-32%. אבל הנתונים מספרים סיפור מורכב יותר מ"כולם עוזבים את היועצים": כשנשאלו אם היו מעדיפים לנהל את כל הכסף לבד או לעבוד עם יועץ, כשלושה רבעים מהמשקיעים עדיין בחרו ביועץ. Broadridge עצמה מתארת את זה לא כבחירה בין שני העולמות, אלא כמצב שבו יותר משקיעים רוצים את שניהם: ייעוץ במקום אחד ופעילות עצמאית במקום אחר.

כלומר, התוצאה אינה סוף המתווכים. היא סוף הבלעדיות שלהם על הדרך אל השוק. מידע שהיה קשה להשיג נגיש היום לכולם, פעולות שדרשו שיחת טלפון מתבצעות באפליקציה, וכלי AI מצמצמים גם חלק מפערי המחקר. השאלה שעומדת מול הגופים המסורתיים משתנה: פחות "איך נותנים למשקיע גישה לשוק", ויותר "איזה ערך נותנים מעבר לגישה שכבר נמצאת בידיים שלו".

ולעצמאות הזאת יש צד שני. אין דלפק פירושו גם שאין מי שיעצור אותך. תהליך עבודה, הבנת עלויות, בחירת מקורות וניהול סיכון הופכים לאחריותו של המשקיע עצמו. הטכנולוגיה מצמצמת את פער הכלים. היא לא בהכרח מצמצמת באותו קצב את פער שיקול הדעת.

מניות ה-AI: השנה שבה הסיפור הופך לחשבון

אי אפשר לדבר על 2027 בלי הסיפור שממשיך למשוך את סכומי ההשקעה הגדולים ביותר. גל ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית נמצא בעיצומו: דאטה סנטרים, שבבים, חשמל, ענן ותשתיות רשת דורשים הון בהיקפים אדירים. והשאלה שמלווה את השוק כבר אינה רק אם הטכנולוגיה עובדת, אלא איזו כלכלה נבנית סביבה: מי מוכר את התשתית, מי קונה אותה, מי מצליח להפוך את ההשקעה להכנסות, וכמה מזומן נשאר אחרי הבנייה.

זו גם הסיבה ש"מניות AI" מקבל משמעות אחרת ככל שהתחום מתבגר. יצרנית שבבים, חברת ענן, ספקית חשמל וחברת תוכנה יכולות להיות כולן חלק מאותה שרשרת, אבל מקורות ההכנסה, מבנה ההוצאות והסיכונים שלהן שונים לחלוטין. ולשאלה הזאת יש משמעות גם למי שמעולם לא בחר מניית AI: המדדים המרכזיים בארה"ב מעניקים משקל משמעותי לחברות הענק שבלב הגל, ולכן הסיפור נכנס לתיק גם דרך חשיפה רחבה לשוק. ב-2027 עצם התווית AI כנראה תגיד פחות. השאלה תהיה איפה בדיוק החברה נמצאת בשרשרת, ומי משלם למי.

וגם השעון עצמו משתנה

השינוי החמישי הרבה פחות עתידני. הוא כבר נמצא בתשתיות של השוק. נאסד"ק נערכת להרחבת המסחר במניות ל-23 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע, באמצעות הוספת סשן לילי בין 21:00 ל-04:00 לפי שעון החוף המזרחי. תשתית הנתונים המרכזית של השוק אמורה לעבור למתכונת של 23 שעות החל מ-6 בדצמבר 2026, בעוד הפעלת הסשן של נאסד"ק עצמה עדיין כפופה לאישור רשות ניירות הערך ולמוכנות המערכות.

עבור משקיע ישראלי, שממילא חי בהפרש שעות מניו יורק, המשמעות כפולה: יותר שעות שבהן אפשר להגיב, ויותר שעות שבהן דברים קורים בלעדיך. ורשות ניירות הערך מזהירה כבר היום שמסחר בשעות מורחבות עשוי להתאפיין בנזילות נמוכה יותר, בתנודתיות גבוהה יותר ובמרווחים רחבים יותר בין קנייה למכירה.

במשך שנים היה לשוק האמריקאי קצב ברור: פתיחה, יום מסחר, סגירה. בעולם של 23 שעות, התחושה שהשוק כמעט תמיד פתוח יכולה להגביר את הפיתוי להגיב לכל אירוע. אבל האפשרות לפעול בכל שעה אינה אומרת שיש סיבה לפעול בכל שעה.

בסוף, זה סיפור אחד

סוכנים, זיופים, השקעה עצמאית, כלכלת ה-AI ושעות מסחר ארוכות נראים במבט ראשון כמו חמישה סיפורים שונים. בפועל, כולם מצביעים לאותו כיוון: המרחק בין המשקיע הפרטי לשוק, מרחק של מידע, של כלים, של עלויות ושל זמן, מתקצר משנה לשנה.

זה מעביר למשקיע העצמאי כוח שלא היה לו בעבר. זה מעביר אליו גם יותר אחריות.

2027 כנראה לא תהיה השנה שבה AI יחליף את המשקיע, היועץ או הברוקר. היא עשויה להיות השנה שבה הגבולות ביניהם יטושטשו, והשאלה החשובה תעבור מ"מי עושה את העבודה" ל"מי מחליט, על סמך מה, ומי אחראי כשההחלטה שגויה".

עבור מי שבוחר לפעול בשוק האמריקאי באופן עצמאי, זו סביבת העבודה החדשה. Colmex Pro מאפשרת פעילות עצמאית במניות, ETFs ואופציות בשוק האמריקאי, ודווקא בעידן שבו יותר מהדרך עוברת דרך טכנולוגיה, עם מענה אנושי בעברית כשצריך. המידע בכתבה מובא למטרות ידע והעשרה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הזמנה לבצע פעולה בנייר ערך כלשהו. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון, לרבות אפשרות להפסד כספי. לפני קבלת החלטת השקעה יש לבחון את התאמתה לצרכים האישיים ולהתייעץ עם בעל רישיון מתאים ככל שנדרש.