מאות מיליארדים נשפכים לתשתיות AI. עכשיו וול סטריט מחפשת קבלות

פעם היה מספיק להגיד AI.

ענקיות הטכנולוגיה הציגו מודל חדש, הכריזו על דאטה סנטר נוסף או הסבירו איך בינה מלאכותית תשנה את המוצר, והשיחה בוול סטריט התמקדה בהיקף הפוטנציאלי של התחום. היום השאלה מתחילה להשתנות.

AI עדיין נמצא במרכז האסטרטגיה של החברות הגדולות בעולם. אבל לצדו הופיע מספר שקשה יותר להתעלם ממנו: כמה עולה לבנות את כל הדבר הזה.

Alphabet, חברת האם של Google, העלתה ביולי את תחזית הוצאות ההון שלה ל-2026, ה-CapEx בשפת וול סטריט: הכסף שחברה משקיעה במבנים, בציוד ובתשתיות. התחזית החדשה עומדת על 195 עד 205 מיליארד דולר, וברבעון השני לבדו השקיעה החברה כ-45 מיליארד. Microsoft דיווחה ברבעון האחרון על הוצאות הון של 41 מיליארד דולר. Meta מעריכה את ההוצאות שלה השנה ב-130 עד 145 מיליארד דולר.

לא כל דולר בסכומים האלה הוא השקעת AI טהורה. אותן תשתיות משמשות גם שירותי ענן ועומסי מחשוב אחרים. אבל החברות עצמן מצביעות על הביקוש ל-AI כאחד המנועים המרכזיים להרחבת הקיבולת.

וכשמגיעים למאות מיליארדי דולרים, כבר פחות מעניין לשאול מי משקיעה יותר. השאלה היא מה קורה בצד השני של המשוואה.

וול סטריט לא מחפשת פחות השקעות. היא מחפשת קשר

קל למסגר את הדיון כוויכוח בין שני מחנות. מצד אחד מי שטוענים שענקיות הטכנולוגיה מוציאות יותר מדי כסף, מצד שני מי שרואים בהוצאות האלה את מחיר הכניסה למהפכה הבאה. הדוחות מספרים סיפור מורכב יותר.

Alphabet הגדילה את תוכנית ההשקעות שלה ובאותו רבעון דיווחה על זינוק של 82% בהכנסות Google Cloud, לכ-25 מיליארד דולר. ההסבר שנתנה להעלאת התחזית היה האצה בהוספת קיבולת כדי לענות על ביקוש גובר. אצל Microsoft, Azure, שירות הענן של החברה, ושירותי הענן האחרים צמחו ברבעון האחרון ב-43%, והחברה אמרה שהביקוש ממשיך לעלות על הקיבולת הזמינה, ושקיבולת שנוספה במהלך הרבעון נוצלה במהירות.

אלה בדיוק המספרים שמחברים בין שני צדי החשבון. לא רק כמה שרתים ושבבים נקנו, אלא אם מופיעים במקביל יותר לקוחות, יותר שימוש ויותר הכנסות. אין בדוח שורה שנקראת "החזר על השקעות AI" 

וזו הבעיה של כל מי שמנסה לבדוק אם ההשקעה משתלמת. אצל ספקיות הענן אפשר להתחיל בקצב הצמיחה של הענן. במקומות אחרים צריך להסתכל על הכנסות ממוצרים חדשים, על שימוש של לקוחות, על רווחיות, על תזרים ועל קצב ניצול התשתיות.

וגם אז אין מספר קסם. צמיחה בהכנסות מראה שהביקוש קיים, אבל לא כמה עולה לשרת אותו. הוצאות הון גבוהות יכולות להעיד על ביקוש שהחברה מנסה לספק, והן גם מוציאות מזומן מהעסק. ורווח חזק היום לא מבטיח שהכלכלה תיראה אותו דבר כשבסיס התשתיות יהיה גדול פי כמה. במילים אחרות: "AI צומח" ו"AI משתלם" הן לא אותה טענה. המזומן מרגיש את זה מיד

Alphabet המחישה את הצד הזה ברבעון האחרון. החברה ייצרה כ-39 מיליארד דולר מפעילות שוטפת, השקיעה כ-45 מיליארד בהוצאות הון, וסיימה את הרבעון עם תזרים מזומנים חופשי שלילי של כ-6 מיליארד דולר. היא עצמה ציינה שההשקעות בתשתיות ימשיכו ללחוץ דרך פחת גבוה יותר, עלויות תפעול של דאטה סנטרים ותזרים.

Microsoft, באותה תקופה, הוציאה 41 מיליארד דולר על הוצאות הון ועדיין סיימה את הרבעון עם תזרים מזומנים חופשי של כ-20 מיליארד.

שתי חברות באותו גל, שתי תמונות מזומן שונות לגמרי. אין כאן ציון של טוב או רע. יש כאן משוואה: כמה נכנס, כמה יוצא, כמה נדרש כדי להמשיך לצמוח, וכמה מהצמיחה נשאר בסוף. המבנה מקבל 25 שנה. מה שבתוכו לא ואז יש את החלק שכמעט לא מגיע לכותרות: הפחת.

כשחברה בונה דאטה סנטר, ההוצאה על המזומן מיידית. בדוח רווח והפסד, לעומת זאת, העלות נפרסת לאורך תקופת השימוש המשוערת של הנכס. כלומר גם אחרי שההשקעה כבר בוצעה, היא ממשיכה לעבור דרך הדוחות שנים.

Microsoft הודיעה שהחל משנת הכספים 2027 היא מאריכה את אורך החיים החשבונאי המשוער של מבני הדאטה סנטר והמשרדים שלה מ-15 ל-25 שנה. החברה הדגישה שההשפעה הישירה הצפויה על הרווח התפעולי בשנת הכספים 2027 מינימלית.

חשוב לדייק כאן: ההארכה נוגעת למבנים. השינוי הזה אינו מתייחס לשרתים ולשבבים שבתוך המבנים. וזו בדיוק הנקודה. שימו לב למה שנמצא לצד ההודעה. מתוך אותם 41 מיליארד דולר של הוצאות הון ברבעון, כשני שלישים הופנו לנכסים קצרי חיים, בעיקר CPUs ו-GPUs.

המבנה מקבל עשרות שנים. חלק גדול מהציוד שבתוכו לא. בגל ההשקעות הנוכחי סכומים גדולים מופנים גם לרכיבים שמתיישנים מהר הרבה יותר מהמבנים שמכילים אותם. ככל שבסיס התשתיות גדל, ההנחות האלה מפסיקות להיות פרט טכני. אורך החיים של הציוד, קצב ההתיישנות שלו ועלויות ההפעלה השוטפות הופכים לחלק מהכלכלה של מהפכת ה-AI, ולא רק מהחשבונאות שלה. המיקוד בבינה מלאכותית עובר מהשאלה האם היא עובדת לשאלה כיצד מיישמים אותה.

השלב הטכנולוגי רחוק מלהסתיים. מודלים חדשים ממשיכים להגיע, היכולות משתפרות והתחרות על כוח מחשוב רק מתרחבת. אבל לצדו נוספה לשיחה שכבה אחרת. האם התשתיות מנוצלות? האם הביקוש מתורגם להכנסות? כמה מזומן נשאר אחרי ההשקעה? ומה קורה לרווחיות ככל שהמערכת גדלה?

אלה שאלות פחות נוצצות מהשקה של מודל חדש, ובוול סטריט הן הופכות מעניינות יותר. אף אחד כבר לא צריך לשכנע את השוק שהטכנולוגיה קיימת. עכשיו החברות צריכות להראות איזו כלכלה נבנית סביבה.

עבור מי שעוקב באופן עצמאי אחרי החברות הגדולות בשוק האמריקאי, הכותרת על השקעות AI היא רק תחילת הסיפור.

 Colmex Pro מאפשרת פעילות עצמאית בשוק האמריקאי באמצעות מגוון פלטפורמות, לצד מענה אנושי בעברית.

המידע בכתבה מובא למטרות ידע והעשרה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הזמנה לבצע פעולה בנייר ערך כלשהו. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון, לרבות אפשרות להפסד כספי. לפני קבלת החלטת השקעה יש לבחון את התאמתה לצרכים האישיים ולהתייעץ עם בעל רישיון מתאים ככל שנדרש.