ביהמ"ש: כתב האישום בקרטל המעליות - אינו הוכחה לייצוגית נגד אלקטרה

הגשת כתב אישום אינה הוכחה מספקת לצורך אישור תביעה ייצוגית - מבהיר שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול. הוא דחה על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד קבוצת אלקטרה ובכיריה - ובהם האחים מיכאל זלקינד ודניאל זלקינד, המנכ"לים המשותפים של קבוצת אלקו - על רקע פרשת קרטל המעליות בה מואשמת אלקטרה.

נועם גלייכר טען, כי פרסום חקירת רשות התחרות בפרשה (במארס 2019) הוביל לירידה של 3% במניות אלקטרה ולנזק של 33 מיליון שקל לבעלי המניות מהציבור. עוד טען, כי לאחר הגשת כתב האישום (במארס 2021) ירדו המניות ב-6% ולנזק של 175 מיליון שקל. התיק הפלילי עודנו מתנהל; עמית מור, שהיה מנהל חטיבת המעליות באלקטרה, הודה במסגרת הסדר טיעון שבשנים 2019-2016 לא פעל כדי למנוע עבירות על חוק התחרות הכלכלית.

גלייכר טען, כי אלקטרה אמורה הייתה לדווח בזמן אמת על ההסדרים הכובלים שהייתה צד להם. למעשה, מעיר סוקול, הוא טוען שהיה על אלקטרה לדווח על עסקאות שהיא מכחישה את קיומן. אבל גם מתוך הנחה שהיו עסקאות כאלה, לא כל ירידה בערך מניות יוצרת עילת תביעה אישית - שהיא הסף לתביעה ייצוגית. עילה כזאת קיימת רק אם לבעל המניות נגרם נזק נפרד מזה שנגרם לחברה. לעומת זאת, אם הנזק הישיר נגרם לחברה, והנזק לבעלי המניות הוא משני (ירידת ערך מניותיה בשל הנזק הישיר) - אין עילת תביעה אישית, אלא החברה היא שאמורה לתבוע את מחוללי הנזק.

סוקול מוסיף: "ככל שהנזק (הכללי) נגרם כתוצאה מהפרה של חובה המוטלת על נושא משרה בחברה, יש ביכולתה של החברה לפעול ולהגיש תביעה כנגדו, אולם זכות זו אינה מוקנית גם לבעלי המניות. ברי, כי אם החברה תממש את זכותה ותיפרע בגין נזקה מנושא המשרה שלה, הדבר יכניס ממון לקופתה ויטיב את מצבה, ובעקיפין גם את מצבם של בעלי המניות ואת הנזק המשני שנגרם להם. דרך המלך לניהול תביעה בגין נזק משני כזה היא בהליך התביעה הנגזרת".

לא הציג כל ראיה

על פי חוות דעתו של רו"ח נסים ניניו, עליה התבסס גלייכר, הנזק שנטען - הירידה בשער המניות עם גילוי המידע שהוסתר בדבר ההסכמים האסורים - מקורו בחשש לירידה ברווחי החברה, בפגיעה בהכנסותיה בעתיד, במוניטין שלה וביכולתה להמשיך בעסקיה כבעבר. לכן, מסיק סוקול, מדובר בנזק ישיר לחברה ולכן בעלי המניות אינם יכולים לתבוע בגינו. 

עוד מדגיש סוקול: "הבקשה לאישור הוגשה בעקבות פתיחת החקירה והגשת כתב האישום. הבקשה נסמכת רק על כך שהוגש כתב האישום. המבקש לא צירף שום ראיה כי החברה אכן התקשרה בהסכמים האסורים כנטען. העובדה שהוגש כתב אישום אינה מספקת כדי לקבוע שהמבקש עמד בחובתו להציג ראיות לקיומה של עילת תביעה לחברי הקבוצה, לא כל שכן אין בכך כדי להצביע כי ישנה אפשרות סבירה כי השאלות המשותפות יוכרעו לטובת הקבוצה.

"אילו הייתה החברה או מי מנושאי המשרה בה מורשעים בהליך הפלילי, הרי שהכרעת הדין יכולה הייתה לשמש כראיה לכאורה לממצאים ולמסקנות שבפסק הדין המרשיע.  מאחר וההליך הפלילי טרם הסתיים, ברי שאין די בהגשת כתב האישום כדי לבסס תשתית ראייתית כלשהי לכך שהחברה התקשרה בהסכמים אסורים, ומכאן שאין בכך די כדי לבסס את הטענה כי החברה הסתירה מידע מהותי מהמשקיעים". גלייכר לא הציג הוכחה כלשהי לכך שאלקטרה אכן ביצעה עסקאות קרטליסטיות, אומר סוקול. גלייכר חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את גלייכר ייצג עו"ד שלמה מושקוביץ, ואת אלקטרה - עו"ד יוסי בנקל.