צמיחה של 5%, בורסה שזינקה 45% בשנה וטווינגו חשמלית: השנה הגדולה של סלובניה

שיא כל הזמנים של 3,274 נקודות נרשם באוגוסט במדד SBITOP של בורסת ליובליאנה, אחרי זינוק של יותר מ-45% ב-2025 ועוד כ-31% ב-12 החודשים האחרונים, נכון לאוגוסט 2026. הבורסה הסלובנית, שרוב המשקיעים בעולם מתקשים למקם על המפה, מכה את וול סטריט שנתיים ברציפות, והרווחים מגיעים מבנק אחד גדול, מחברת תרופות גנריות ומנמל על הים האדריאטי. מאחורי המדד הקטן מסתתרת גם הפתעה מאקרו-כלכלית: התוצר הסלובני צמח ברבעון השני ב-5% לעומת השנה שעברה, הקצב המהיר מאז תחילת 2022 ומהגבוהים באיחוד האירופי כולו.

סלובניה היא העשירה מבין יורשות יוגוסלביה, ובפער גדול: התוצר לנפש עמד בשנה שעברה על כ-37.4 אלף דולר, לעומת כ-27.1 אלף דולר בקרואטיה השכנה וכ-15.3 אלף דולר בסרביה. 2.12 מיליון תושבים חיים על רצועה שבין האלפים היוליאניים לחוף אדריאטי קצר, מוקפים באוסטריה, באיטליה, בהונגריה ובקרואטיה, עם תוצר כולל של כ-73 מיליארד דולר. המדינה אימצה את היורו כבר ב-2007, הראשונה מבין החברות שהגיעו לגוש מהמחנה הקומוניסטי לשעבר, והצטרפה ל-OECD ב-2010.

העצמאות הגיעה ב-1991, אחרי מלחמה של עשרה ימים בלבד מול הצבא היוגוסלבי. עוד בימי הפדרציה נחשבה סלובניה לרפובליקה המתועשת והמערבית ביותר בה, והמעבר לקפיטליזם התנהל בהדרגתיות שמרנית: הפרטות איטיות, בנקים בשליטה ממשלתית לאורך שנים ותעשייה מקומית ששרדה את הפירוק. הגישה הזאת עלתה בצמיחה איטית יותר בשנות התשעים, ובתמורה חסכה מהסלובנים את עידן האוליגרכים שידעו רוב שכנותיהם.

הצמיחה שהשאירה את התחזיות מאחור

קצב הצמיחה האיץ מ-3.2% ברבעון הראשון ל-5% ברבעון השני, והרכב הנתונים מרשים אף יותר מהכותרת: הביקוש המקומי זינק ב-5.9%, ההשקעות עלו ב-12.3%, והערך המוסף בענף הבנייה קפץ ב-15.9%, בעיקר בזכות שיקום תשתיות אחרי השיטפונות הקשים של 2023 והאצה בפרויקטים ציבוריים. היצוא הוסיף 6.4%, והיבוא, שעלה 7.6%, מעיד בעצמו על עוצמת הביקוש המקומי. הבנק המרכזי הסלובני פרסם ביוני תחזית צמיחה שנתית של 1.9% ל-2026 ושל 2.2% לשנתיים הבאות, תוך אזהרה מאי-ודאות גיאופוליטית, והנתונים בפועל השאירו את התחזית הזאת הרחק מאחור, אחרי שנת 2025 חלשה שבה צמח המשק בכ-1% בלבד.

מאחורי מכונת הבנייה שמושכת את הצמיחה עומד אסון: השיטפונות של אוגוסט 2023, החמורים בתולדות המדינה, הציפו שני שלישים משטחה, גררו יותר מ-10,000 מפולות קרקע ופגעו ב-13 אלף מבנים, בכמעט 2,000 קילומטרים של כבישים וב-4,000 קילומטרים של נחלים ותעלות. הנזק הכולל הוערך בכ-10 מיליארד יורו, מהם כ-3 מיליארד נזק ישיר, יותר מכל נזקי מזג האוויר שנצברו ב-40 השנים שקדמו. מאז הוקצו יותר מ-1.1 מיליארד יורו לשיקום, המימון מגיע בין השאר מהעלאה זמנית של מס החברות, וזרם העבודות הזה הוא שמזין עכשיו את זינוק ההשקעות.

האינפלציה התמתנה ביולי ל-2.9% מ-3.6% ביוני, והבנק המרכזי צופה ממוצע שנתי של 3.6% השנה עם ירידה ל-2.3% בשנה הבאה. הריבית נקבעת בפרנקפורט: סלובניה חברה בגוש היורו, וריבית הבנק המרכזי האירופי עומדת על 2.25% אחרי העלאה ביוני, הראשונה מאז 2023. להרחבה: הריבית בישראל ובעולם הולכת לכיוונים הפוכים - מי טועה?

שיעור האבטלה עמד בשנה שעברה על 3.9%, מהנמוכים בגוש היורו, והנציבות האירופית צופה 3.8% השנה. המחסור בידיים עובדות מושך עובדים מבוסניה, מסרביה ומקוסובו, השכר הממוצע ברוטו חצה 2,600 יורו בחודש, ושכר המינימום קפץ בתחילת השנה כמעט 16% ל-1,482 יורו ברוטו, כאלף יורו נטו, אחרי שינוי בנוסחת החישוב שמצמיד אותו ליוקר המחיה - מהגבוהים במרכז ובמזרח אירופה, כשליש מעל קרואטיה הבאה בתור. לעלייה הזאת יש גם מחיר: עליית השכר במגזר הציבורי, 9.4% בשנה שעברה, לצד הוצאות ביטחון ותשתיות, הקפיצה את הגירעון הממשלתי ב-2025 ל-2.5% מהתוצר לעומת 0.9% שנה קודם, והחוב הציבורי, 65.7% מהתוצר, נמצא במסלול ירידה איטי בלבד.

הסקירה הכלכלית של ה-OECD שהתפרסמה השנה מסמנת את האתגרים לטווח הארוך: הצמיחה נשענה בעשור וחצי האחרונים על תוספת מועסקים, בעוד הפריון מדשדש מאז המשבר הפיננסי העולמי ושומר על פער מול המחצית העליונה של מדינות הארגון. הארגון ממליץ להוריד את נטל המס הגבוה על העבודה, להעמיק את רפורמת הפנסיה על רקע הזדקנות מהירה של האוכלוסייה ולהרחיב את אימוץ הבינה המלאכותית במשק. צעד אחד כבר נעשה: בסיס חישוב הפנסיה שונה מ-24 השנים הרצופות הטובות ביותר ל-40 שנות עבודה בניכוי חמש הגרועות, שינוי שמקטין את ההתחייבויות העתידיות של המדינה.

יאנשה חזר, והעם מצביע על הכול

בבחירות שנערכו במרס זכתה תנועת החירות של ראש הממשלה היוצא רוברט גולוב ב-29 מושבים מתוך 90, והמפלגה הדמוקרטית SDS של יאנז' יאנשה השיגה 28, בהצבעה עם שיעור השתתפות של יותר מ-70%. גולוב, מנהל חברת אנרגיה שנכנס לפוליטיקה ב-2022 והביס אז את יאנשה בגדול, ניצח הפעם בקולות והפסיד בקואליציה: באפריל הודיע שמפלגתו עוברת לאופוזיציה, ובסוף מאי אישר הפרלמנט ברוב של 51 מול 36 את יאנשה, בן ה-67 ובן בריתו הוותיק של ויקטור אורבן, כראש ממשלה בפעם הרביעית אחרי כהונות ב-2004-2008, ב-2012-2013 וב-2020-2022, בראש קואליציה של חמש מפלגות ימין ומרכז-ימין שמחזיקה 43 מושבים ונשענת על תמיכה חיצונית בהצבעות.

בנובמבר אשתקד דחו הסלובנים ברפרנדום את חוק המתות החסד ברוב של 53% מול 47% בהשתתפות של 40.9%, מעל רף המינימום שנדרש לפסילת חוק, שנה אחרי שמשאל עם קודם תמך דווקא בעיקרון, וההצבעה הזאת ממחישה הרגל מקומי: את המחלוקות הגדולות מכריעים כאן בקלפי. גם ההחלטה על הכור הגרעיני החדש צפויה לעבור משאל עם לפני אישור סופי.

תרופות במקום הראשון, טווינגו חשמלית בדרך

היצוא הסלובני שקול לכ-80% מהתוצר, והמוצר המוביל הוא תרופות: יצוא התרופות הארוזות הגיע ב-2024 לכ-24 מיליארד דולר, והיעד הגדול הוא שווייץ, עם זרם של יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה שמשקף בעיקר סחר פנים-קונצרני של נוברטיס (NVS) וסנדוס, שמפעילות בסלובניה את חברת לק ואתרי ייצור מרכזיים. אחריה ברשימת היעדים גרמניה, איטליה, קרואטיה ואוסטריה. רשימת היצואניות הגדולות מספרת את סיפור התעשייה: גורנייה ממוצרי החשמל הביתיים, שנרכשה בידי הייסנס הסינית ומייצרת בוולנייה גם טלוויזיות, לק וקרקה מהפארמה, יצרנית הפלדה SIJ, אימפול מהאלומיניום ורבוז מהרכב. סביב היצואניות הגדולות פרושה רשת צפופה של ספקיות חלקים ורכיבים שעובדות מול התעשייה הגרמנית, כך שכל האטה במפעלי גרמניה מורגשת בליובליאנה בתוך רבעון או שניים - וההתאוששות הנוכחית בביקוש האירופי פועלת עכשיו בכיוון ההפוך.

רבוז, המפעל של רנו (RNO) בנובו מסטו, קיבל את אחד הפרויקטים הנחשקים בקונצרן הצרפתי: ייצור הטווינגו החשמלית החדשה, שהרכבתה החלה השנה. רנו הופכת את האתר הסלובני למפעל החשמלי המלא הראשון שלה מחוץ לצרפת, עם יעד של 150 אלף מכוניות בשנה, השקעה של כחצי מיליארד יורו וכ-800 משרות חדשות, מההשקעות הזרות הגדולות בתולדות המדינה. בקצה השני של המדינה עובד נמל קופר, שער ימי מרכזי לאוסטריה, להונגריה ולדרום גרמניה, ומניית מפעילת הנמל לוקה קופר יותר מהכפילה את עצמה בשנה החולפת.

שליש מהחשמל מגרעין, וכור שני על הכף

תחנת הכוח הגרעינית קרשקו, שפועלת מאז שנות השמונים בהספק של 696 מגה-ואט, מייצרת כשליש מהחשמל הסלובני, והבעלות עליה מתחלקת שווה בשווה עם קרואטיה עוד מימי יוגוסלביה. בתחילת השנה החליטה הממשלה לקדם את התוכנית המרחבית לכור שני, JEK2, באתר צמוד לתחנה הקיימת, אחרי שבדיקות היתכנות אישרו שגם ה-AP1000 של וסטינגהאוס האמריקאית וגם ה-EPR1200 של EDF הצרפתית מתאימים לפרויקט. מחצית מתפוקת הכור הקיים שייכת לפי ההסכם לחברת החשמל הקרואטית, כך שהכור החדש נועד להבטיח לסלובנים חשמל משלהם לעשורים הבאים. ההספק המתוכנן מגיע עד 2,400 מגה-ואט, אומדן ההשקעה נע בין 9.3 ל-15.4 מיליארד יורו, החלטת השקעה סופית צפויה ב-2029 אחרי משאל עם, והפעלה מסחרית מוערכת ב-2041. מדינה של שני מיליון תושבים שוקלת פרויקט שעלותו עשויה להגיע לחמישית מהתוצר השנתי שלה.

בלד, האלפים ו-17.8 מיליון לינות

התיירות רשמה ב-2025 שנת שיא: כ-7 מיליון תיירים ויותר מ-17.8 מיליון לינות, עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת. אגם בלד, עם הכנסייה על האי והטירה על הצוק, משך לבדו כחצי מיליון מבקרים ו-1.2 מיליון לינות, והאלפים היוליאניים, מערות פוסטוינה והעיירה פיראן שעל החוף משלימים את המסלול המוכר. בבלד כמעט כל האורחים מגיעים מחוץ למדינה, השווקים הגדולים הם גרמניה, בריטניה וארה"ב, והעיירה מדורגת שלישית בכמות הלינות הארצית אחרי ליובליאנה ופיראן. גם סבניצה הקטנה שעל נהר הסאווה, העיירה שבה גדלה מלניה טראמפ, מושכת מאז 2016 סקרנים מרחבי העולם.

הבורסה הקטנה שמכה את כולן

מדד SBITOP נסחר סביב 3,214 נקודות, נכון לאוגוסט 2026, עלייה של כ-31% ב-12 חודשים אחרי שנת 2025 שבה זינק ביותר מ-45%, מהתשואות הגבוהות בעולם. חמש החברות הגדולות בבורסת ליובליאנה שוות יחד כ-18 מיליארד יורו, כרבע מהתוצר, ורובן מחלקות דיבידנדים נדיבים שמעלים את התשואה הכוללת עוד יותר. הבורסה עצמה, שבה רשומות כ-25 חברות, נמצאת מאז סוף 2015 בבעלות מלאה של הבורסה של זאגרב, והמסחר בה מתנהל ביורו.

קרקה (KRKG) היא הגדולה מכולן: יצרנית תרופות גנריות עם שווי שוק של כ-7.9 מיליארד יורו, נכון לאוגוסט 2026, שמוכרת ביותר מ-70 מדינות ונשענת במידה רבה על שווקי מזרח אירופה. הבית שלה הוא נובו מסטו, אותה עיר קטנה בדרום-מזרח שמארחת גם את מפעל הרכב של רנו - ריכוז תעשייתי חריג לעיר בגודלה. במחצית הראשונה של השנה הציגה מכירות שיא של 1.12 מיליארד יורו, עלייה של 7% עם גידול בחמשת אזורי המכירה שלה, רווח נקי של 260 מיליון יורו ו-EBITDA של 357.5 מיליון יורו במרווח של 31.9%, והיא נסחרת במכפיל רווח של כ-15 עם תשואת דיבידנד של כ-3.5%. הבנק הגדול NLB מחזיק כ-33% משוק הבנקאות המקומי, מפעיל שבעה בנקים בסלובניה, בסרביה, בצפון מקדוניה, בבוסניה, בקוסובו ובמונטנגרו, ומשרת 2.9 מיליון לקוחות עם נכסים של 31.9 מיליארד יורו; שווי השוק שלו כ-4.5 מיליארד יורו במחיר מניה של כ-45 יורו, הרווח הנקי במחצית ירד 8% ל-252 מיליון יורו על רקע נורמליזציה של הפרשות, תיק האשראי צמח 12% ל-20.1 מיליארד יורו, המכפיל סביב 9 ותשואת הדיבידנד קרובה ל-6%. המניה נסחרת בליובליאנה וגם כתעודת GDR בלונדון. את המקום השני בשוק המקומי תופסת OTP ההונגרית עם 26.6% מהנכסים, אחרי שרכשה שני בנקים סלובניים בתוך ארבע שנים.

את הרשימה משלימות פטרול, מפעילת רשת תחנות הדלק והאנרגיה ששווה כ-2.7 מיליארד יורו אחרי עלייה של כ-30% בשנה, קבוצת הביטוח טריגלב, מהמבטחות הגדולות באזור האדריאטי, בשווי של כ-1.5 מיליארד יורו, ולוקה קופר מפעילת הנמל, בשווי של כ-1.3 מיליארד יורו. להרחבה: מעבר לוול סטריט: המדריך לבורסות לונדון, פרנקפורט, פריז, טוקיו וסיאול

הדירות מתייקרות 9% בשנה

מחירי הדירות עלו ברבעון הראשון של 2026 ב-9.3% לעומת השנה שעברה וב-3% לעומת הרבעון הקודם, והלשכה הסטטיסטית עדכנה כלפי מעלה גם את נתוני 2025, מ-5.8% ל-7.4%, אחרי שהתברר שנמכרו הרבה יותר דירות חדשות מההערכות הראשונות. מריבור שבצפון-מזרח מובילה את ההתייקרות בדירות יד שנייה, ובליובליאנה הבירה נרשמה ירידה רבעונית קלה, אם כי המחירים בה גבוהים ב-6.3% משהיו לפני שנה. השילוב של שכר עולה, ריבית אירופית מתונה והיצע בנייה מוגבל שומר על השוק חם, בדומה לרוב היבשת. להרחבה: הפרדוקס האירופי: הכלכלה מקרטעת, אבל מחירי הדירות ימשיכו לזנק

מיסוי שמתגמל סבלנות, ואיך נחשפים מישראל

מס החברות עומד על 22%, אחרי העלאה זמנית מ-19% שנועדה לממן את שיקום נזקי השיטפונות ותקפה עד 2028. מס ההכנסה ליחידים מדורג בחמש מדרגות, מ-16% ועד 50% על הכנסה שנתית מעל כ-82 אלף יורו, ומס ערך מוסף עומד על 22% עם שיעור מופחת של 9.5%. הסעיף המעניין למשקיעים הוא מס רווחי ההון: 25% על מכירה בחמש השנים הראשונות, 20% אחרי חמש שנות החזקה, 15% אחרי עשר, ואפס אחרי 15 שנים.

חשיפה ישירה מישראל אפשרית דרך תעודות ה-GDR של NLB בבורסת לונדון ודרך מניית קרקה, שנסחרת בליובליאנה ובמסחר מקביל בגרמניה. קרן סל ייעודית על מדד SBITOP קיימת אומנם, בניהול בית השקעות בולגרי קטן, אבל היקף הנכסים שלה זעיר והנזילות בהתאם. הדרך הרחבה יותר עוברת דרך החברות הזרות שפועלות במדינה: רנו בפריז נהנית מהטווינגו החשמלית של נובו מסטו, נוברטיס וסנדוס מגלגלות דרך סלובניה חלק מייצור התרופות העולמי שלהן, וקרנות אזוריות על מזרח אירופה, שמרכזות את רוב אחזקותיהן בפולין, בצ'כיה וביוון, מחזיקות פה ושם גם מניות מליובליאנה.