תבעו מיליון שקל על טיפול בסכסוך - קיבלו פחות ממחצית
משרד עורכי הדין קסוטו ושות', שייצג את קבוצת המאור הגדול של הדר גולדמן מול EDI דרש 18% מכל "טובת הנאה" שצמחה ללקוח - כולל פאנלים סולאריים בשווי 1.6 מיליון שקל שהיו ממילא רכוש הלקוח. בית המשפט הסביר למה לא כל הישג הוא תוצאה שמזכה בשכר טרחה
סכסוך עסקי בין שתי חברות אנרגיה סולארית הסתיים בפשרה תוך חודשים ספורים, בלי תביעה ובלי הליך משפטי אחד. משרד עורכי הדין שליווה את התהליך חשב שמגיע לו על כך שכר טרחה נכבד. הלקוח חשב אחרת. הפער בין השניים - כמעט מיליון שקל - הגיע לבסוף להכרעה של בית משפט השלום בתל אביב.
הסיפור מתחיל בפברואר 2022. קבוצת המאור הגדול, העוסקת באנרגיה מתחדשת ונשלטת בידי היזם ואיש הפרסום לשעבר הדר גולדמן, נקלעה לסכסוך עם EDI אנרגיה. הצדדים חלקו על פרויקטים משותפים להקמת מערכות סולאריות, ו-EDI אף עיכבה בידיה פאנלים סולאריים בשווי כ-1.6 מיליון שקל שהיו שייכים לקבוצה. גולדמן פנה למשרד עורכי הדין קסוטו ושות', ובעקבות פגישה נחתם הסכם שכר טרחה - לא בחתימה רשמית, אלא בחילופי מיילים.
עו"ד שמוליק קסוטו הציע ללקוח שלוש חלופות תמחור. גולדמן, בסגנון ישיר, השיב: "יש כאן המון כסף על השולחן... חי + חי: 18,000 ₪ ריטיינר חדשי + 18% מכל כסף וכו'... כל תגובה אחרת מצדך תתפרש כהכרזת מלחמה עלי". קסוטו אישר, עם תיקון קל: "24,000 ריטיינר... ו-18% כבקשתך". כך, בלי חוזה מסודר אחד, נולד הסכם שיהיה שווה מאות אלפי שקלים.
הטיפול המשפטי התקדם מהר. מכתב התראה נשלח ל-EDI, בקשה לצו מניעה זמני הוגשה ונדחתה, ובתוך שבועות ספורים החלו הצדדים במשא ומתן ישיר. בתוך כחודשיים הוחזרו הפאנלים לקבוצה, ובאמצע יוני 2022 נחתם "הסכם המחאה" שיישב את כל המחלוקות: הקבוצה ויתרה על פרויקטים שהתגלו כלא כדאיים, קיבלה בחזרה כספים ששילמה ביתר, וסגרה את הפרשה כולה.
טענה שהמשרד בקושי היה מעורב בהישגים בפועל
וכאן התחיל הסכסוך האמיתי. כשפנה משרד קסוטו לגבות את שכרו, הוא קבע את "טובת ההנאה" שצמחה ללקוח על כ-3.5 מיליון שקל, ודרש 18% ממנה - סכום כולל של כמעט מיליון שקל בצירוף הפרשי הצמדה. הקבוצה הציעה 160 אלף שקל בלבד, וטענה שהמשרד בקושי היה מעורב בהישגים בפועל. לאחר שלא הגיעו להסכמה, המשרד הגיש תביעה במרץ 2023.
בית המשפט פתח בקביעה טכנית, אך משמעותית: מתוך שלוש הנתבעות שנתבעו, רק אחת - המאור הגדול מערכות סולאריות - נקבע כי התקשרה בפועל עם המשרד. כל המסמכים, ממכתב ההתראה ועד להסכם ההמחאה, הופנו רק אליה. השופט קבע שהקשר העסקי ההדוק בין חברות הקבוצה "אין בו כדי לבסס הרמת מסך גורפת", והתביעה נגד שתי החברות הנוספות נדחתה כליל.
לגבי גוף התביעה, בית המשפט קיבל את עמדת המשרד בחלק מהסעיפים, ודחה אותה באחרים. ההבחנה המרכזית נגעה למשמעות המלה תוצאה. כשמדובר בהחזר אגרות בסכום של כ-278 אלף שקל ובכספים שהתקבלו במסגרת הסכם ההמחאה (כ-1.5 מיליון שקל), קבע השופט שמדובר בכסף אמיתי "מהצד השני", שמזכה בשכר הצלחה. אך כשהגיע לפאנלים הסולאריים - ההישג שהמשרד ראה כהוכחה מרכזית לתרומתו - הדין היה שונה. השופט הבהיר: "הפאנלים דנא לא היו מעולם בבעלות EDI ומלכתחילה היתה הסכמה שלנתבעת לבדה הבעלות בפאנלים... ההשבה נבעה מוויתור של EDI על זכות העיכבון". כלומר EDI רק שחררה רכוש שכבר היה שייך ללקוח, ולא העבירה אליו כסף חדש - ולכן זו לא תוצאה במובן שההסכם התכוון אליו.
"נאסר עליו להטמין בהסכם שכר הטרחה מלכודת"
השופט גם התייחס לחובת עורך הדין להסביר ללקוח בבירור את משמעות ההסכם, וציטט פסיקה קודמת שלפיה עורך דין המנסח הסכם שכר טרחה מבוסס הצלחה "נאסר עליו להטמין בהסכם שכר הטרחה מלכודת האמורה לכבול את לקוחו". בסופו של דבר, נדחתה גם דרישת המשרד לפיצוי נוסף על "מידע" שהועבר ללקוח, בהיעדר ראיות מספקות.
הסכום הסופי שנפסק: 410,321 שקל בתוספת מע"מ - כ-484 אלף שקל - פחות ממחצית מסכום התביעה. בית המשפט הוסיף גם הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, מחצית מהאגרה ששולמה, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 25 אלף שקל, בנימוק שהקבוצה "כפתה על התובעת את הגשת התביעה" גם ביחס לסכומים שבהם הודתה מלכתחילה.
