הפיקדון התחדש אוטומטית? זה יכול לעלות לכם אלפי שקלים בשנה

אנחנו מוכנים להשוות מחירים בין חנויות כדי לחסוך 200 שקל על טלוויזיה, אבל כשמדובר ב-300 אלף או 500 אלף שקל שיושבים בפיקדון, רבים פשוט מקבלים את הריבית שהבנק מציע ולוחצים על "חידוש". דווקא משום שאין חיוב שמרגיז אותנו או כסף שיורד מהחשבון, קל לא לשים לב למחיר: אנחנו פשוט מקבלים פחות ריבית ממה שאולי יכולנו לקבל.

בפיקדונות גם פער קטן בריבית הופך מהר מאוד לכסף גדול. על 100 אלף שקל, כל 0.1% שווים 100 שקל בשנה. חצי נקודת אחוז שווה 500 שקל ואחוז שלם כבר שווה 1,000 שקל. על 300 אלף שקל, אחוז אחד שווה 3,000 שקל בשנה, ועל מיליון שקל מדובר ב-10,000 שקל. כשמתרגמים את האחוזים לשקלים, שיחת טלפון של כמה דקות לבנק נראית פתאום הרבה יותר משתלמת.

כדאי שהבנק ידע שאתם משווים

נניח שהפיקדון הסתיים והאפליקציה מציעה לכם ריבית של 2.8% לשנה. האפשרות הקלה היא ללחוץ על חידוש ולהמשיך הלאה. אבל אם מדובר ב-400 או 500 אלף שקל, כדאי לפחות לבדוק אם זו באמת ההצעה הטובה ביותר שהבנק מוכן לתת.

אפשר להתקשר ולשאול מה הריבית הטובה ביותר שניתן לקבל על הסכום ולתקופה שאתם מעוניינים בה. אפשר גם לבדוק הצעה בבנק אחר. אין הכרח להעביר את כל חשבון העו"ש כדי לבדוק אם אפשר לקבל תנאים אחרים על הפיקדון.

הסיבה פשוטה: הבנק מעוניין בפיקדונות כמקור מימון, וככל שהסכום גדול יותר, כך יש לו יותר סיבה להתחרות עליו. אם יש לכם 400 אלף שקל שהשתחררו ואתם בודקים היכן להפקיד אותם לשנה, כדאי שהבנק יידע שאתם משווים. ואם קיבלתם הצעה טובה יותר במקום אחר, אפשר להציג אותה. לא צריך לאיים לעזוב או לנהל משא ומתן ארוך - עצם ההשוואה יכולה לשנות את השיחה.

לקוח ותיק לא בהכרח מקבל את ההצעה הכי טובה

"אני בבנק הזה כבר 25 שנה" נשמע כמו יתרון, אבל מבחינה צרכנית הוא לא מבטיח שתקבלו את התנאים הטובים ביותר. בנקים, כמו חברות בתחומים אחרים, צריכים להתחרות על לקוחות ועל כסף חדש. לקוח שמחדש את הפיקדון בכל פעם בלי לבדוק את השוק לא בהכרח יקבל אוטומטית את ההצעה התחרותית ביותר.

זה לא אומר שצריך לעבור בנק בכל פעם שמוצאים עוד עשירית אחוז. אם הבנק הנוכחי נותן שירות טוב ומוכן להשוות תנאים, אין סיבה לעבור רק לשם המעבר. אבל נאמנות לבנק צריכה להיבחן גם בשקלים: אם במשך שנים אתם מקבלים ריבית נמוכה יותר רק משום שלא בדקתם, הפער יכול להצטבר לסכום משמעותי.

נניח שפיקדון אחד מציע ריבית של 3.6%, אבל הכסף נעול ל-12 חודשים. פיקדון אחר מציע 3.3%, עם תחנת יציאה אחת לשלושה חודשים. אם אתם בטוחים שלא תצטרכו את הכסף במשך שנה, הפיקדון הראשון עשוי להתאים יותר.

אבל אם אתם מתכננים לקנות דירה בעוד חצי שנה, לשלם לקבלן, לעזור לילד או להחליף רכב, הגמישות יכולה להיות שווה יותר מהפרש של 0.3 נקודת אחוז.

על 100 אלף שקל, הפער הזה שווה 300 שקל ברוטו בשנה. ייתכן שכדאי לוותר עליו בתמורה לאפשרות לקבל את הכסף בחזרה מוקדם יותר. על מיליון שקל, לעומת זאת, אותו פער כבר שווה 3,000 שקל בשנה, ולכן המחיר של הגמישות גבוה יותר.

כלומר, השאלה אינה רק איזו ריבית כתובה ליד הפיקדון. צריך לבדוק גם לכמה זמן הכסף נעול, האם קיימות תחנות יציאה ומה יקרה אם תצטרכו אותו מוקדם מהצפוי.

אל תנעלו את כרית הביטחון בשביל עוד קצת ריבית

המרדף אחרי הריבית הגבוהה ביותר יכול ליצור בעיה אחרת: לנעול כסף שאולי תצטרכו. אם כל הכסף הנזיל של המשפחה נמצא בפיקדון ארוך, תוספת של כמה מאות שקלים בריבית עלולה להתברר כעסקה לא טובה אם פתאום תצטרכו לקחת הלוואה יקרה בגלל תקלה ברכב, הוצאה גדולה בבית או ירידה זמנית בהכנסה.

אחת האפשרויות היא לחלק את הכסף. חלק נשאר נזיל לשעת חירום, חלק נסגר לשלושה חודשים, חלק לחצי שנה וחלק לשנה. מי שמחזיק סכומים גדולים יכול ליצור מעין "סולם פיקדונות", כך שבכל כמה חודשים משתחרר חלק מהכסף וניתן לבחון מחדש את הריבית ואת הצרכים.

ריבית קבועה או משתנה?

גם כאן אין תשובה שמתאימה לכולם. כאשר מעריכים שהריבית במשק תרד, ריבית קבועה יכולה להיות מעניינת משום שהיא מאפשרת לנעול היום תנאים שעשויים להיות פחות טובים בהמשך. אבל תחזיות ריבית אינן ודאות. אינפלציה, מצב המשק, השקל והתפתחויות בארץ ובעולם יכולים לשנות את התמונה.

לכן הבחירה צריכה להתחיל בצורך שלכם. מי שמעדיף ודאות ויודע שלא יזדקק לכסף בתקופת הפיקדון יכול להעדיף ריבית קבועה. מי שרוצה לשמור על יכולת להגיב לשינויים עשוי להעדיף מוצר נזיל יותר או ריבית משתנה.

ומה עם קרן כספית?

פיקדון אינו האפשרות היחידה לכסף שמיועד לטווח קצר. קרנות כספיות הן חלופה נוספת, בעיקר למי שמייחס חשיבות לנזילות, אבל הן אינן מוצר זהה לפיקדון.

בפיקדון בריבית קבועה יודעים מראש מה הבנק מתחייב לשלם אם מחזיקים את הכסף עד למועד שנקבע. בקרן כספית התשואה אינה מובטחת מראש, ויש להביא בחשבון גם דמי ניהול ומאפייני מיסוי שונים.

אין גם הכרח שכל הכסף יישב באותו מוצר. אפשר לחלק אותו בהתאם למועד שבו צפויים להזדקק לו ולרמת הנזילות שרוצים לשמור.

גם כסף ששוכב בעו"ש עולה לכם כסף

להשאיר סכום גדול בעו"ש יכול להרגיש כמו האפשרות הבטוחה ביותר, אבל גם לא לעשות דבר הוא למעשה החלטה פיננסית. אם 500 אלף שקל נמצאים בחשבון ללא ריבית משמעותית, ובפיקדון ניתן לקבל 3%, הפער מגיע לכ-15 אלף שקל ברוטו בשנה.

כמובן שלא כל שקל צריך להיות מופקד. צריך להשאיר כסף להוצאות השוטפות ולתשלומים הקרובים. אבל כאשר מאות אלפי שקלים נשארים במשך חודשים בעו"ש "עד שנחליט", לחוסר ההחלטה כבר יכול להיות מחיר משמעותי.

מתי כדאי לבדוק מחדש?

המועד המתבקש הוא בכל פעם שפיקדון מסתיים. כדאי לפתוח את הנושא מחדש גם לאחר שינוי משמעותי בריבית, כשנכנס סכום גדול ממכירת דירה, ירושה או בונוס, או כאשר מגלים שכסף משמעותי נשאר בעו"ש במשך תקופה ארוכה.

אפשר לחשוב על פיקדון שהסתיים כאילו הכסף הגיע לחשבון היום. אם היו מעבירים לכם עכשיו 400 אלף שקל, האם הייתם בוחרים בדיוק באותו בנק, באותה תקופה ובאותה ריבית? אם התשובה היא שאתם פשוט לא יודעים כי לא בדקתם, כנראה שהחידוש האוטומטי לא צריך להיות הפעולה הראשונה.