דיסקונט לא יפצה לקוחה על מעילת מיליונים שביצע אחיה

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, דחה את תביעתה של עו"ד ויוה סיון נגד בנק דיסקונט, בעקבות מעילתו של אחיה, עו"ד יעקב פינק, במיליוני שקלים מכספיה בבנק. דראל קבע, כי התביעה הוגשה לאחר שחלה עליה התיישנות.

פינק גנב במשך 15 שנים כספים מלקוחותיו, לאחר שהסתבך בהלוואות בשוק האפור, הודה במעשיו ונדון לחמש שנות מאסר. בשנים 2014-2011 גנב פינק 2.8 מיליון שקל מחשבונות נאמנות שניהל בדיסקונט עבור סיון. האחרונה, שהפסיקה לפני שנים לעבוד כעורכת דין, פעלה לארגן קבוצת רכישה בת 110 משתתפים לבנייה על קרקע בשכונת ארנונה בירושלים. סיון תבעה מהבנק 3.7 מיליון שקל, בטענה שזהו הנזק בפועל שנגרם לה בשל רשלנותו של הבנק.

התביעה הוגשה בינואר 2022, אך הבנק טען שהיא התיישנה. לאחר שמיעת הוכחות, קיבל דראל את טענת ההתיישנות לאחר שקבע, כי סיון ידעה על מעלליו של פינק כבר בספטמבר 2014 - כך שהתביעה התיישנה בספטמבר 2021. כאשר היה פינק בדרכו להסגיר את עצמו למשטרה, בספטמבר 2014, הוא הכניס לתיבת הדואר של סיון דפי תנועות חלקיים של חשבון הנאמנות. הללו הוכיחו בבירור העברת למעלה מ-800,000 שקל מחשבון זה לחשבונו האישי של פינק, והעברות לחשבונות נאמנות שאינם קשורים לפרויקט שלה.

דראל קובע: "התובעת, שהיא עורכת דין בהכשרתה ומי שיזמה וניהלה את פרויקט בניית 110 יחידות דיור, ידעה היטב כי פינק אינו זכאי לגבות ממנה שכר טרחה עבור פועלו במיזם. בנסיבות אלו, גילוין של העברות ענק מחשבון הנאמנות לחשבונו הפרטי של הנאמן, בניגוד מוחלט להסכמים שהיו ידועים לשיטתה גם לבנק, מקים או היה צריך להקים חשד מבוסס להתרשלות מצד הבנק שאפשר זאת.  זאת בפרט נוכח העובדה שהתביעה הנוכחית הוגשה לבסוף על בסיס אותם נתונים כספיים ממש, וללא צורך באותן אסמכתאות נוספות שהתובעת טענה לחיוניותן".

החשד התגבש לפעולה

דראל מוסיף: "יתרה מכך, הראיות מלמדות כי עובר למועד הקובע לא רק שהיה בידי התובעת כדי לחשוד ברשלנות הבנק, אלא שחשד קונקרטי זה אכן התגבש אצלה לכלל פעולה. התובעת הודתה כי מיד לאחר המעצר [של פינק] פנתה לעו"ד [יוסף] בן-דור כ'עורך דין שמתמחה בבנקים', וזה שיגר לבנק כבר ביום 30.9.2014 מכתב דרישה מפורט המעלה חשד מבוסס למעילה כספית רחבת היקף בחשבונות. 

"דברים אלו עולים בקנה אחד עם דבריו המפורשים של עו"ד בן-דור בדיון [בעניינו של פינק] מיום 29.1.2015, בהם תמה כיצד אפשר הבנק לפינק להעביר מיליוני שקלים לחשבונותיו הפרטיים ללא בירור, וגם עם דבריו של פינק באותו המעמד, שבו סיפר כי עובר למועד הקובע, עו"ד בן דור ביקר אותו בתא המעצר ושיתף אותו בדבר כוונתו לתבוע את בנק דיסקונט. ביקור זה התקיים לפני משלוח המכתב של עו"ד בן-דור לבנק מיום 26.11.2014. כך גם בעדותו של בן-דור בהליך הנוכחי, אשר הודה כי שאלת אחריותו של הבנק הייתה 'על השולחן כל הזמן'".

עוד מזכיר דראל, כי מירוץ ההתיישנות אינו מתחיל כאשר יש לתובע ראיות מושלמות או מוחלטות, אלא כאשר יש חשד אובייקטיבי המהווה קצה חוט. במצב זה היה עליה לפעול בשקידה סבירה למציאת הראיות הדרושות להגשת התביעה. "קיומו של קושי ראייתי מוגדר או הצורך בהשלמת נתונים אינם מונעים את תחילת המירוץ, שכן לשם כך בדיוק נועדה תקופת ההתיישנות הממושכת, שבמהלכה נדרשה התובעת לפעול בשקידה ראויה לצורך איסוף הראיות החסרות לה", בין היתר באמצעות בית המשפט.

סיון חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את סיון ייצג עו"ד פנחס קובן, ואת בנק דיסקונט - עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן.