הביטקוין נוגע ב-80 אלף דולר - אבל הסיפור הגדול בכלל נמצא בשוק האג”ח

הביטקוין שוב מתקרב ל-80 אלף דולר, אבל הפעם לא הייתה פריצת דרך טכנולוגית בביטקוין, לא אושר ETF חדש ולא התרחשה הפחתת ריבית של הפדרל ריזרב. הטריגר הגדול הגיע ממקום הרבה פחות צפוי: שוק האג”ח של ממשלת ארה”ב. אחרי תקופה קשה שבה התשואה על האג”ח ל-30 שנה טיפסה עד כ-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר כמעט שני עשורים, הודיע שר האוצר סקוט בסנט כי המשרד יגדיל משמעותית את רכישות האג”ח הארוכות במסגרת תוכנית ה-Buyback שלו. הביטקוין, הזהב ושורה של נכסים שנהנים מדולר חלש ומנזילות גבוהה יותר הגיבו כמעט מיד.

הביטקוין הגיע ביום שני עד אזור 80 אלף דולר ולא הצליח להחזיק מעל הרמה, אבל המהלך הרחב מרשים יותר מהמאבק על המספר העגול. בתוך כשבוע הוא עלה ביותר מ-20% מאזור אמצע ה-60 אלף דולר, בעוד אתריום עלה ביותר מ-30% וחזר מעל 2,500 דולר. העליות לוּו בכניסה מחודשת של כסף לקרנות הסל: קרנות הביטקוין האמריקאיות קיבלו בשבוע האחרון קרוב ל-2 מיליארד דולר, לאחר תקופה חלשה הרבה יותר, והזינוק במחירים סגר בכפייה מיליארדי דולרים של פוזיציות שורט.

רק לפני כמה ימים הביטקוין עוד נסחר סביב 69 אלף דולר, אחרי שכ-1.4 מיליארד דולר בפוזיציות שורט נמחקו בגל הראשון של העליות. העובדה שהמהלך המשיך גם לאחר סגירת השורטים הראשונית חשובה, משום שהיא מראה שהראלי אינו נשען רק על סוחרים ממונפים שנאלצו לקנות בחזרה את הביטקוין, אלא קיבל תמיכה גם מכסף אמיתי שנכנס דרך קרנות הסל.

מה משרד האוצר עושה שמלהיב כל כך את הביטקוין?

במשך חודשים שוק האג”ח האמריקאי שולח לוושינגטון מסר לא נוח. החוב הממשלתי כבר חצה 40 טריליון דולר, הגירעון נשאר גדול, האינפלציה לא נעלמה לחלוטין והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק אג”ח ארוכות. ככל שהתשואה ל-10 ול-30 שנה עולה, עלות המימון של הממשלה מטפסת, ריבית המשכנתאות נשארת גבוהה, אשראי לעסקים מתייקר וגם מכפילי המניות נמצאים תחת לחץ. לאוצר יש לכן אינטרס ברור למנוע מצב שבו השוק הארוך יוצא משליטה.

בסנט הודיע שהאוצר יכפיל לפחות את גודל פעולות הרכישה החוזרת של האג”ח הארוכות, מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר בכל פעולה, כאשר הפעילות מתמקדת בין היתר בטווחים של 10-20 שנה ו-20-30 שנה. הוא אף אותת שהסכומים יכולים להיות גדולים יותר. הפעולות אמורות להתחיל בהיקף המוגדל בספטמבר. ההודעה הורידה בתחילה את התשואות, כאשר התשואה ל-30 שנה נסוגה מאזור 5.34% לכ-5.19%, אם כי חלק משמעותי מהירידה נמחק בהמשך.

עכשיו נוסף עוד רכיב שמלהיב את המשקיעים. לאוצר האמריקאי יש חשבון מזומן בפדרל ריזרב, Treasury General Account או TGA, עם יתרה של בערך 950 מיליארד דולר. שני גורמים בכירים מסרו כי הכסף בחשבון יכול לשמש גם למימון חלק מרכישות האג”ח. אם האוצר משתמש בכסף שכבר נמצא בחשבון במקום להנפיק אג”ח קצרות חדשות מול כל רכישה של אג”ח ארוכות, הוא יכול להחזיר חלק מהכסף למערכת הפיננסית ובמקביל לצמצם את כמות ה-Duration שהשוק הפרטי נדרש להחזיק.

זה לא QE - אבל השוק שואל כמה רחוק זה יגיע

חשוב להבדיל בין הפעולה הזאת לבין הרחבה כמותית קלאסית של הפדרל ריזרב. ב-QE הפד יוצר רזרבות וקונה אג”ח, כלומר מדובר בפעולה מוניטרית של הבנק המרכזי. משרד האוצר אינו מדפיס כסף והוא אינו הפד. פעולות Buyback הן חלק מניהול החוב והמימון של הממשלה, ובדרך כלל מטרתן לשפר את הנזילות במקטעים מסוימים של שוק האג”ח.

אבל השוק אינו מסתכל רק על ההגדרה הטכנית. הוא מסתכל על הכיוון. אם בכל פעם שהתשואה הארוכה עולה לרמה שהממשלה אינה אוהבת האוצר מתחיל לקנות יותר אג”ח, להקטין את היצע החוב הארוך ולהישען יותר על מימון קצר, המשקיעים יכולים להסיק שהממשלה למעשה מסמנת תקרה פוליטית מסוימת לתשואות. וזה כבר משנה את המשחק.

אם התשואה על אג”ח ארוכות אינה מורשית לעלות בחופשיות למרות חוב וגירעון גדולים, מישהו צריך לספוג את ההתאמה. אחת האפשרויות היא הדולר. דולר חלש יותר מקטין את התשואה הריאלית של משקיע זר שמחזיק אג”ח אמריקאית, ובמקביל מעלה את המחיר הדולרי של נכסים שמספרם מוגבל, ובראשם זהב וביטקוין. זו בדיוק הסיבה ששני נכסים שבדרך כלל מתנהגים אחרת לחלוטין עולים עכשיו יחד.

• סטרטג'י לא קנתה ביטקוין - אבל המניה זינקה 34% בשבוע
• הביטקוין חוזר לעלות - וסטרטג'י שוב ברווח על ההחזקה

הביטקוין חוזר להיות "זהב דיגיטלי" לפחו לכמה ימים

במשך שנים תומכי הביטקוין טענו שהמטבע הוא ביטוח מפני שחיקת כסף ממשלתי. במציאות, בהרבה תקופות הביטקוין התנהג פחות כמו זהב ויותר כמו מניית טכנולוגיה ממונפת: הוא עלה כאשר הריבית ירדה והנזילות גדלה ונפל כאשר הפד הידק תנאים. בשבוע האחרון שתי הזהויות התחברו. השוק ראה פעולה ממשלתית שמטרתה להקל לחץ בשוק האג”ח, הדולר נחלש, הזהב עלה ובמקביל גם הביטקוין זינק.

זה מה שמכונה בשוק Debasement Trade - עסקה שמניחה שהדרך של ממשלות להתמודד עם חוב גדול תהיה בסופו של דבר לשמור על עלויות מימון נמוכות מהשיעור שהשוק החופשי היה דורש, תוך שחיקה מסוימת בערך המטבע. הזהב הוא הביטוי המסורתי של העסקה הזאת; הביטקוין מנסה להפוך לגרסה הדיגיטלית שלה.

אבל ההבדל ביניהם עדיין גדול. הזהב מוחזק על ידי בנקים מרכזיים, יש לו אלפי שנות היסטוריה כנכס רזרבה והמחיר שלו בדרך כלל תנודתי פחות. הביטקוין יכול לעלות 20% בשבוע ולמחוק חלק גדול מהמהלך בשבוע הבא. לכן העובדה שהוא נהנה מהסיפור של היחלשות הדולר לא הופכת אותו פתאום לנכס סולידי.

גם צריך לזכור מאיפה הוא מגיע. השיא באוקטובר 2025 היה מעל 126 אלף דולר, כך שגם סביב 80 אלף דולר הביטקוין עדיין נמוך בכמעט 40% מהרמה ההיא. העלייה האחרונה היא ראלי גדול, אבל היא מגיעה אחרי ירידה גדולה אף יותר.

השאלה עכשיו היא אם הכסף ממשיך להיכנס

הנתון החשוב ביותר בשבועות הקרובים לא יהיה דווקא אם הביטקוין נוגע לרגע ב-80, 82 או 85 אלף דולר, אלא האם הביקושים דרך קרנות הסל נמשכים לאחר שהשורטים שכבר נמחצו יצאו מהמשחק. Short squeeze יכול לספק דלק חזק מאוד לעלייה, אבל הוא דלק חד-פעמי. כדי שמגמה תימשך צריך קונים חדשים.

• הפניקס: רווח של 1.57 מיליארד שקל בחציון, תחלק 972 מיליון שקל לבעלי המניות
• אלקטרה הכניסה 4 מיליארד שקל ברבעון; הרווח הנקי עלה ל-109 מיליון שקל

במקביל צריך לעקוב אחרי שוק האג”ח עצמו. אם פעולות האוצר מצליחות והתשואות הארוכות יורדות לאורך זמן, הדולר ממשיך להיחלש והפד אינו מנסה לקזז את ההקלה באמצעות מדיניות נוקשה יותר, הסביבה יכולה להישאר נוחה לקריפטו. אם השוק מתעלם מהאוצר והתשואות חוזרות לעלות, כפי שכבר קרה בחלק מהימים האחרונים, חלק גדול מהנרטיב יכול להתהפך במהירות.

וזו למעשה הנקודה החשובה של הראלי הנוכחי: הסיפור של הביטקוין כבר אינו מתרחש רק בתוך עולם הקריפטו. כדי להבין למה הוא עולה צריך היום להסתכל על גרף התשואה ל-30 שנה, על חשבון המזומן של משרד האוצר ועל הדולר. הנכס שנולד כאלטרנטיבה למערכת הפיננסית המסורתית נהיה רגיש יותר ויותר למה שעושה המערכת הפיננסית המסורתית.