אנבידיה עולה לחלל: משקיעה בסטארקלאוד ותפתח שבב AI למסלול לווייני
סטארקלאוד, שמפתחת מרכזי נתונים בחלל, גייסה 250 מיליון דולר ממשקיעים ובהם אנבידיה וסיסקו; בסך הכול היא גייסה 450 מיליון דולר, והשווי שלה עלה בתוך כחמישה חודשים מ-1.1 מיליארד דולר ל-2.3 מיליארד דולר
אנבידיה סטארקלאוד גייסה עכשיו 250 מיליון דולר מכמה משקיעים. את הגיוס הובילה מנהטן ווסט, ואליה הצטרפו אנבידיה, סיסקו, סידר קפיטל, גואנה קפיטל וסטנדרד קפיטל. גם המשקיעים הקיימים בחברה, ובהם בנצ'מרק, EQT, סומה, NFX ו-776, השקיעו שוב. החברה לא פרסמה כמה כסף השקיע כל אחד מהם.
זו אינה ההשקעה היחידה של אנבידיה בחברה שקשורה לחלל. אנבידיה מחזיקה גם במניות ספייסX, אך הגיעה אליהן בדרך אחרת: היא השקיעה קודם בחברת ה-AI של אילון מאסק, xAI, ולאחר ש-xAI מוזגה עם ספייסX, ההחזקה שלה הפכה למניות בחברה הממוזגת. במקרה של סטארקלאוד, אנבידיה השקיעה ישירות בחברה שמפתחת מרכזי נתונים בחלל.
זה אינו הגיוס הראשון של סטארקלאוד. במרץ היא גייסה 170 מיליון דולר בסבב שהובילו בנצ'מרק ו-EQT, ולפני כן גייסה כ-30 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים. יחד עם הגיוס החדש, סטארקלאוד גייסה מאז הקמתה 450 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי נעשה לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר אחרי הכנסת הכסף. במרץ קיבלה החברה שווי של 1.1 מיליארד דולר, כך שבתוך כחמישה חודשים השווי שלה יותר מהוכפל.
סטארקלאוד הוקמה ב-2024 ורוצה להציב שבבי AI בתוך לוויינים. במקום שכל עבודת המחשוב תתבצע במרכזי נתונים על כדור הארץ, החברה מתכננת להעביר חלק ממנה לחלל ולהפעיל את הציוד באמצעות אנרגיה סולארית.
מרכזי נתונים הם מבנים גדולים שמלאים בשרתים ובשבבים. הם מפעילים שירותי ענן ומערכות AI, אבל צורכים כמויות גדולות של חשמל וזקוקים גם למערכות קירור. ככל שהשימוש ב-AI גדל, חברות הטכנולוגיה צריכות להקים עוד מתקנים כאלה. בחלק מהמקומות כבר קשה למצוא קרקע וחיבור מספיק גדול לרשת החשמל. הגידול בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים הפך לאחת הבעיות שמלוות את התרחבות התחום.
סטארקלאוד כבר ביצעה ניסוי ראשון. בנובמבר היא שיגרה לחלל את סטארקלאוד 1, לוויין שעליו הותקן שבב H100 של אנבידיה. לפי החברה, זה היה שבב ה-H100 הראשון שהגיע לחלל. מאז השיגור הצליחה החברה להריץ על הלוויין גרסה של ג'מיני של גוגל וגם לאמן מודל AI קטן. מדובר בשלב ראשוני, אבל הוא הראה שאפשר להפעיל שבב מהסוג שמשמש מרכזי נתונים גם מחוץ לכדור הארץ.
הכסף מהגיוס החדש ישמש להרחבת המפעל של החברה במדינת וושינגטון, לבניית הדור הבא של הלוויינים ולתשלום עבור שיגורים עתידיים. המפעל החדש משתרע על שטח של כ-9,300 מ"ר.
אנבידיה מצטרפת גם לפיתוח
הקשר עם אנבידיה כולל גם עבודה משותפת. שתי החברות מפתחות מערכת בשם Space-1 Vera Rubin, שמבוססת על מערכת ורה רובין של אנבידיה ומותאמת לעבודה בחלל. לפי אנבידיה, המערכת תוכל לספק כוח מחשוב גבוה עד פי 25 משבב H100 בחלק ממשימות ה-AI. היא צריכה להתמודד עם קרינה, שינויי טמפרטורה ותנאים שונים מאלה שקיימים במרכז נתונים רגיל. המערכת עדיין בפיתוח, ולא נמסר מתי היא תהיה מוכנה לשימוש.
גם סיסקו, שמייצרת ציוד תקשורת, הצטרפה לגיוס. לוויינים שמפעילים שבבי AI צריכים להעביר כמויות גדולות של מידע בינם לבין עצמם ולכדור הארץ. סיסקו עשויה לסייע בתחום התקשורת והחיבור בין המערכות, אך החברות עדיין לא מסרו פרטים על שיתוף פעולה מסחרי.
- הבנת אפקט אנבידיה תביא להאצת הורדות הריבית ע"י בנק ישראל
- אנבידיה ב-350 דולר? וול סטריט מעלה את הרף לפני הדוחות
התוכניות של סטארקלאוד גדולות מאוד. החברה רוצה להפעיל בעתיד 88 אלף לוויינים עם כוח מחשוב כולל של 20 ג'יגה-ואט. נכון לעכשיו היא רחוקה מהיעד הזה ומפעילה לוויין אחד עם שבב AI. למרכזי נתונים בחלל יש גם חסרונות. כל לוויין צריך להיבנות, לעבור בדיקות ולהישלח לחלל. אם שבב מתקלקל במרכז נתונים רגיל, אפשר להחליף אותו. בחלל החלפה כזאת עלולה להיות יקרה מדי או בלתי אפשרית.
גם הקירור מורכב. בחלל אין אוויר שמפנה את החום, ולכן צריך להשתמש במשטחים גדולים שפולטים אותו. בנוסף, שבבי AI מתחלפים במהירות, כך שהציוד עלול להתיישן לפני שהחזיר את עלות הבנייה והשיגור.מרכזי נתונים בחלל כבר נבדקים בידי כמה חברות. ההשקעה של אנבידיה וסיסקו נותנת לסטארקלאוד כסף וקשרים עם שתי חברות גדולות, אבל היא עדיין צריכה להראות שאפשר להפוך את הניסוי למערכת גדולה שגם משתלם להפעיל.
