הבנת אפקט אנבידיה תביא להאצת הורדות הריבית ע"י בנק ישראל

"אפקט אנבידיה" לא היה מוכר עד לפני מספר חודשים וטשטש את מצבו האמיתי של המשק, שהיה פחות מזהיר מכפי שהנתונים הציגו, תוך שהוא גורם אפילו לבנק ישראל לחשוב שהמצב טוב מכפי שהוא באמת.

ע"פ כללי הסטטיסטיקה של ה-OECD, המרכז הענק של אנבידיה בישראל, משפיע באופן כזה שחלק מסוים ממשקל הרווחים הגלובליים שלה משויך לתוצר של המשק הישראלי וגם משולמים עליו מיסים בהתאם. עד סוף 2024 עמדו ההכנסות הרבעוניות של המרכז הישראלי סביב ממוצע של 3 מיליארדי דולרים, אך בסוף 2025 חל זינוק חד בהכנסות הרבעוניות שהגיעו ל־11 מיליארד ברבעון האחרון. משקל ישראל בתוצאות אנבידיה עמד על כ-15% ב-2025 וכעת עומד על 18%.

בשנים עברו משקל החלק הזה של ישראל ברווחיות אנבידיה העולמית השפיע ברמות של פרומילים בודדים על נתוני היצוא וצמיחת התוצר של ישראל. אך מכיוון שהשפעתם על הנתונים אותם אוספת ומשקללת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הם בפיגור של עד שנתיים, רק כעת מתבהרת התמונה עד כמה האפקט הזה דרמטי ועד כמה התוצאות של "המשק מחזיק מעמד" במלחמה, מוטות לטובה בגלל אנבידיה.

 עדכון דרמטי של נתוני היצוא והצמיחה של ישראל

הלמ"ס ביצעה כעת עדכונים דרמטיים בשיעור צמיחת התוצר של המשק. נוספו מספרים מהותיים ביותר לעליית התוצר... מתברר ששיעור העלייה של התוצר ב-2025 עלה מ-3.1% ל-3.5% ושיעור העלייה של התוצר ב-2024 עלה מ-1% ל-1.7%. אלו לא שינויים מינוריים, הם דרמטיים והם גם מעלים מהותית את התוצר לנפש ומורידים (במעט) את יחס החוב-תוצר.

חלק ניכר מההסבר קשור ל"אפקט אנבידיה". משקל אנבידיה בצמיחת התוצר שהתפרסמה כעת, הוא לא פחות מאשר 2.2% מתוך 3.6% מהצמיחה של המשק מתחילת השנה (משמע 60% משיעור הצמיחה של המשק מתחילת השנה!).

זה מסתדר בדיוק עם התחזית שנתתי בביזפורטל לפני חודשיים - שאנבידיה לבדה תוסיף 2% לצמיחת התוצר הישראלי ב-2026.

 אפקט אנבידיה היה הפתעה כמו שפריצת ה-AI לעולמנו הייתה הפתעה

אף אחד לא חזה מראש את "אפקט אנבידיה". לא בנק ישראל, לא משרד האוצר, לא קרן המטבע הבינלאומית, לא הבנק העולמי. שום גורם מקומי או בינלאומי. התופעה קשורה כמובן לכניסת ה-AI כשאנבידיה היא החברה שכנראה הכי נהנתה מזה. היקפי קפיצת המכירות והרווחיות משנה לשנה של חברה בסדר גודל כזה הם לא רק יוצאי דופן, הם נדירים מאד, אם בכלל.

להלן טבלה ובה הרווחיות השנתית של אנבידיה העולמית בשנים האחרונות והאומדן עבור שנת 2026:

• אנבידיה ב-350 דולר? וול סטריט מעלה את הרף לפני הדוחות
• אנבידיה מגיעה לדוחות עם רף גבוה: וול סטריט דורשת יותר מהפתעה

רואים מהמספרים שעלייתה המטאורית של אנבידיה לדרגת החברה הגדולה והרווחית בעולם נותנת את אותותיה בכל מובן וגם התחזית שלי מחודש יוני נבנתה רק לאחר שהבנתי שקיימת תופעה כזו. כעת מתחילים כולם לעכל זאת ולהבין.

 מה זה בעצם אומר?

זה אומר שמצד אחד אין שום בעיה בצמיחת התוצר הישראלי, גם לא עקב המלחמה. זה גם אומר שצמיחת התוצר בשנת 2027 תהיה מצוינת. אך זה גם אומר שיש לבחון את תוצאות המשק ללא אפקט אנבידיה. והתוצאות, יש לומר, לא משהו והן בהחלט מלמדות אותנו שהמשק נפגע מהמלחמה. המשק אמנם החזיק מעמד אך לא הרבה מעבר לכך.

זהו פקטור שבנק ישראל יהיה חייב לתת לו תשומת לב מיוחדת, כי הנתונים טובים כאשר מדובר בכלל המשק, אך בניכוי אנבידיה הם לא ממש טובים.

יש לציין שאנבידיה גם מניבה לישראל מיסים בהיקפים עצומים - שמצטברים לעשרות מיליארדי שקלים על פני השנים ועוד יגדלו. אך בנוגע לתעסוקה, היא מעסיקה באופן ישיר רק 0.1% מהעובדים בישראל אף שהמספר יעלה בשנים הקרובות ל-0.2%. היא גם מעסיקה המון קבלני משנה והמון ספקים – זה עדיין פרומילים בודדים בלבד מהמשק.

• "יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות, ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות"
• מוט ההיגוי קפא: הכשל המערכתי שכמעט הפיל את האיירבאס A320

לפיכך, הנתונים שלה במובן מסוים הם נתונים "משבשי" סטטיסטיקה.

 בנק ישראל יצטרך להאיץ את קצב הורדות הריבית

המסקנה העיקרית שלי: בנק ישראל יהיה מחויב להסתכל על נתוני הצמיחה ללא אנבידיה, על אף העדכונים ששינו מאד לטובה את תמונת התוצר לנפש ועל אף הירידה ביחס חוב תוצר, כי נתוני המשק ללא אנבידיה אינם מזהירים והצמיחה איטית באופן מהותי מפוטנציאל הצמיחה שבנק ישראל עצמו מעריך.

מכאן שבנק ישראל ככל הנראה יאיץ את קצב הורדות הריבית במשק ויתכן ואף יוריד ב-0.75% תוך 9 חודשים לעומת מה שתדרך עד כה (0.5% תוך 12 חודשים).

גם אם מסתכלים על יתר הנתונים הרלבנטיים, האינפלציה כבר זמן רב בסביבות 2% משמע עמוק בתוך תחום היעד (בין 1% ל-3%) והריבית הריאלית גבוהה מזה זמן רב ועומדת על יותר מ-1.5% גם כעת - והיא חייבת לרדת לאור מצבו של המשק.

מה שהיה נחשב פעם "הקטר של המשק" ענף הנדל"ן בכלל מצוי בסטגנציה קשה וגם זה פקטור שיש לקחת בחשבון, כמו גם שער הדולר הכה נמוך שפוגע קשות ביצוא, כאשר הורדת ריבית מואצת עשויה לעזור ולשנות את מגמתו.

 משקל מופרז לדאגה מיחס החוב-תוצר בשיקולי הריבית

חשוב שוב להזכיר שיחס החוב-תוצר של ישראל בשיעור של 68.5%, נמוך מאד לעומת הממוצע המשוקלל של ה-OECD שעומד על 110%.

המלחמה הכה ארוכה היא בדיוק הרציונל של גיוס חוב והטלת חלק מהעול הכלכלי על הדור הבא, שהמלחמה הנוכחית מטרתה יצירת יותר ביטחון גם בעבורו.

ההיתלות של בנק ישראל בצורך בירידת יחס החוב-תוצר היא מוגזמת גם לאור העובדה שהוא נמוך יחסית ל-OECD וגם כי אין זה משנה אם החוב-תוצר יעלה ל-70% או ירד ל -67%, שניהם מספרים קרובים מאד.

חשוב לזכור שמבחינה תקציבית עלות הריבית הריאלית על כל תוספת חוב ממשלתית נעה סביב 2% בלבד. כל צמיחה שגבוהה מכך מחזקת מבחינה כלכלית את הלוגיקה בהוספת חוב והצפי הוא שהמשק יצמח ריאלית הרבה יותר מ-2%.

גיוס חוב בהיקף של 20 מיליארדי שקלים נוספים, למשל, יעלה את יחס החוב-תוצר בשיעור של 1% בלבד. העלות הנומינלית המועמסת על תקציב הממשלה השנתי היא ריבית של כ-4%, משמע מדובר על עלות תקציבית נוספת של 800 מיליוני שקלים בשנה. זה כסף גדול אך הוא לא ממש בעייתי ביחס לחלופה של הטלת מיסים נוספים על משק שמלבד אנבידיה כמעט ואינו צומח.

 הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".