
"ארה"ב מנצלת את היותה מצר הורמוז של העולם הפיננסי"
עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה: על הבסיס המשפטי לעיצומים נגד איראן ומדינות הסוחרות עימה, ועל ישראל כ"ץ שכנראה נעלב שאין צו מעצר בינלאומי נגדו
דונלד טראמפ הבטיח השבוע מלחמה כלכלית חסרת תקדים נגד איראן. כמו תמיד אצל טראמפ, צריך לחכות ולראות האם ועד כמה יהיה פער בין הדיבורים למעשים, אבל כבר כעת ניתן לשאול, מהו הבסיס המשפטי לצעדיה של וושינגטון נגד טהרן. עו"ד יובל קפלינסקי היה מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה וכיום הוא במשרד עו"ד ד"ר גדעון פישר.
כיצד יכולה ארה"ב להטיל עיצומים על איראן, וגם לאיים בעיצומים על מדינות שיסחרו עם איראן?
"בשפה המדוברת המילה 'עיצומים' משותפת לצעדים בהם נוקטת מועצת הביטחון נגד מדינה סוררת או מסוכנת ולצעדים שנוקטת ארה"ב, אבל המסגרת המשפטית שונה. מה שעושה מועצת הביטחון הוא חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי ועל פי אמנת האו"ם, המחייבת את המדינות החברות בארגון לפעול כאשר המועצה מטילה 'צעדים לא-מלחמתיים'.
"לעומת זאת, ארה"ב מפעילה את המשפט הפנימי שלה. הוא מנצלת את היותה מצר הורמוז של העולם הפיננסי. הדולר הוא מטבע חשוב והמערכת הבנקאית האמריקנית חיונית לביצוע עסקאות. יש בארה"ב חוקים שמאפשרים למשרד החוץ ולמשרד האוצר לומר לחברות מקומיות: אני מפעיל את סעיף זה וזה לחוק כך וכך ואוסר עליכן לסחור עם מדינה מסוימת, למשל עם איראן, ואם תפרו את החוק - תחטפו קנסות.
"מול מדינות שלישיות ארה"ב מפעילה סנקציות שניוניות. היא אומרת למשל לצרפת ואיטליה: אתן תעשו עם איראן מה שאתן רוצות, אבל אם אתן בוחרות לסחור עם חברות איראניות - נורה לחברות אמריקניות לא לסחור איתכן. זה דיאלוג בינלאומי שמתנהל לפי משפט אמריקני".
כיצד החוקים הללו מתיישבים עם קדושת הקניין הפרטי, שהיא ערך יסוד בארה"ב?
"הנשיא לא יכול להפעיל את החוק נגד כל מדינה שלא באה לו טוב. יש תנאים. זו צריכה להיות מדינה שמסכנת את השלום העולמי או את הביטחון הלאומי. זו איננה החלטה שרירותית, ולכן היא חוקתית: יש פה אינטרסים לאומיים שגוברים על חופש החוזים".
אפשר לומר שזה סוג של בריונות מצידה של ארה"ב, ניצול הכוח שלה.
"ודאי. אם אירלנד תטיל עיצומים על איראן - זה אקדח קפצונים. אז איראן תסחור עם מדינות אחרות. הכוח של ארה"ב הוא חלק מהיותה מעצמת-על".
האם אנחנו צריכים לחשוש שיום אחד הכוח הזה יופעל נגדנו?
"מספיק שיעלה נשיא אמריקני שיהיה ביקורתי יותר כלפינו והוא יוכל לדבר איתנו בשפה הזאת, למרות שזה יהיה קשה יותר. יהיו שיטענו, כי ישראל היא סרבנית שלום ובכך מסכנת את בטחון העולם. צריך לראות מה כתוב בחוקים הקיימים, ולצד זאת גם ניתן יהיה לחוקק חוק ספציפי נגד ישראל".
ישנו גם תרחיש דרום אפריקה, שספגה עיצומים בגלל האפרטהייד.
"נכון. בית הדין הבינלאומי בהאג די הכריז שהמצב בשטחים הוא בלתי חוקי. אם זה יקרה, זה לא צריך ליפול עלינו כרעם ביום בהיר. ישראל מעולם לא טענה שהמצב בשטחים הוא חוקי, אלא שהוא זמני. עד הממשלה שלפני ממשלת השינוי תמיד היה איזשהו תהליך מדיני, אבל ממשלת בנט-לפיד קבעה בקווי היסוד שלה הקפאה של כל תהליך מדיני. בישראל כולם חגגו, אבל מנקודת מבטו של משפטן בינלאומי - נסתתמו טענותיה של ישראל לגבי השטחים, כי היא לא עושה כלום כדי להגיע לפתרון מדיני.
"היום הממשלה מדברת על פתרון מדיני בדמות סיפוח. אולי טראמפ מוחא כפיים יום אחד, אבל מבחינת העולם אין ספק מה המשמעות. טועים לחשוב שאפרטהייד זה רק דרום אפריקה וג'נוסייד זה רק הנאצים. אבל כאשר ניסחו את האמנה למניעת רצח עם בשנות ה-50, בשותפות פעילה של ישראל, ההגדרות היו הרבה יותר רחבות.
- מפרק חברת המדיקטק דוניסי הלת' תובע 17 מיליון שקל מבעליה ומנהליה
- מדוע בתי המשפט עמוסים? ראו למשל את הסכסוך על שביל בצפת
"נכון שהמוטיבציה להעמיד אותנו לדין על ג'נוסייד היא מסיבות אנטישמיות, אבל מבחינה משפטית זה לא כל כך מופרך. ישראל כ"ץ אומר ששיטחנו כפרים בלבנון בלי לחכות להפללה של תושביהם, אז אם אתה מתכוון למה שאתה אומר - זה ג'נוסייד. אם זה לא ג'נוסייד, זה רק משום שתושבי דרום לבנון אינם מוגדרים כ'עם', אבל בעזה יש יחידה לאומית.
"ג'נוסייד זה לא רק רצח. המילה 'רצח' בביטוי 'רצח עם' היא רק תרגום של המונח באנגלית. זה כמו שבהסכמי קמפ דייוויד נכתב 'Palestinian People' ובגין התעקש שיהיה כתוב 'ערביי ארץ ישראל' ולקרטר וסאדאת לא היה אכפת, כי הנוסח האנגלי הוא הקובע".
ובכל זאת, מה שקורה ביו"ש לא מזכיר את האפרטהייד של דרום אפריקה.
"לא צריך להיות דרום אפריקה. מספיק שיש תא שטח שיש בו שתי מערכות משפט נפרדות לקבוצות שונות, ומי שמנהל את השטח אומר שזה המצב הקבוע. עד עכשיו אמרנו שביו"ש יהיה משהו אחר, אבל אם אנחנו אומרים שלא יהיה שינוי - לא ירחק היום שגם ידידותינו יאמרו שזה אפרטהייד".
הצעד הראשון של כ"ץ כשר ביטחון היה לבטל את השימוש במעצרים מינהליים ביו"ש רק כלפי יהודים. זה נראה כמו אפרטהייד.
"לפעמים נדמה לי שכ"ץ נעלב שאין צו מעצר בינלאומי נגדו, בעוד שיש נגד נתניהו וגלנט, והוא עושה הכל שיהיה גם נגדו. טענת ההגנה שלנו היא: אל תקחו ברצינות את מה שאומר שר הביטחון.
"בתלונה של דרום אפריקה נגדנו בהאג, היו תשעה עמודים של ציטוטים מדבריהם של ישראלים, החל מנשיא המדינה ועד איזשהו זמר. הצוות שלנו טען, שהתבטאויות זה לא קנה מידה; אז עמיחי אליהו אמר משהו, אבל הוא לא בשרשרת הפיקוד.
"אבל נתניהו אמר שחמאס זה עמלק. אומרים לחיילים 'זכור את אשר עשה לך עמלק', תובע הולנדי נחמד בודק מה המשמעות והופך את זה לכתב אישום, ואז לך תגיד שזה רק כדי לחזק את החיילים. כבר בתחילת המלחמה אמרתי שהבעיה הכי גדולה שלנו היא ההתבטאויות הללו".
עו"ד יובל קפלינסקי (צילום: ג'ו פרץ)