מיטב תשיב כסף ל-10,500 עמיתים אחרי שהעלתה את דמי הניהול "בלי הרשאה"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד מיטב גמל ופנסיה, לאחר שהתברר כי החברה העלתה דמי ניהול לעמיתים שחידשו הפקדות לקרן ברירת המחדל - בניגוד, כך נטען, להוראות של רשות שוק ההון
הכל התחיל בסיפור פשוט למדי. אור משה טרייבר הצטרף לקרן הפנסיה של מיטב, שנבחרה כקרן ברירת מחדל במכרזים של משרד האוצר, במאי 2017. באותו המועד נקבעו לו דמי ניהול מההפקדה בשיעור של 1.31%. אלא שבינואר 2020, אחרי הפסקה של 21 חודשים בהם לא הפקיד כספים לקרן, הוא חזר להפקיד - וגילה שדמי הניהול שלו קפצו ל-2.49%.
טרייבר טען שזה לא חוקי. לפי חוזר של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-2016, דמי הניהול שנקבעים לעמית חדש בקרן ברירת מחדל אמורים להישאר קבועים במשך עשר שנים לפחות ממועד ההצטרפות שלו - גם אם היתה הפסקה בהפקדות בדרך. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש, הוא ביקש לייצג את כל מי שנפגע מאותה מדיניות: עמיתים שחזרו להפקיד לקרן וגילו שדמי הניהול שלהם עלו, אף שעדיין לא חלפו עשר שנים מיום הצטרפותם המקורי. סכום התביעה האישית שלו הוערך בכ-1,827 שקל, אבל התביעה הייצוגית כולה נאמדה ביותר מ-3.5 מיליון שקל.
מיטב מצדה, לא הודתה בשום פגם. החברה טענה שההעלאה חלה רק על עמיתים שההפקדות שלהם הופסקו ליותר מ-12 חודשים, כך שהם נהפכו לעמיתים לא פעילים, ושחלק ניכר מהם דווקא נהנו מהשינוי, כי אצל חלק מהעמיתים דמי הניהול במועד החידוש היו נמוכים יותר מבמועד ההצטרפות המקורית. עוד ציינה מיטב שכבר במרץ 2023 היא שינתה את המערכות שלה כך שדמי הניהול נשמרים כיום לעשר שנים ללא תלות בהפסקות בהפקדות.
בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להכרעה משפטית אלא להסכם. לפי ההסדר, כ-10,500 עמיתים זכאים להשבה בהיקף כולל של כ-1.17 מיליון שקל. עמיתים פעילים יקבלו פטור מדמי ניהול מהפקדה למשך עד שבעה חודשים, ועמיתים שאינם פעילים בקרן יקבלו החזר כספי ישיר - בהעברה בנקאית, באפליקציית תשלומים או בהמחאה בדואר. בנוסף, דמי הניהול של כל מי שנפגע יוחזרו לרמה שבה היו בזמן ההצטרפות הראשונית, וישולם החזר בגובה 75% מההפרש הנומינלי שנגבה ביתר.
"איזון ראוי והוגן" לעמיתים
בית הדין, בראשות הנשיאה אריאלה גילצר-כץ, קיבל את העמדה הזו וכתב בפסק הדין: "שיעור השבה בגובה 75% מסכום ההפרש הנומינלי, לצד עיגול תקופת הפטור מדמי ניהול לשבעה חודשים, מהווה איזון ראוי והוגן" לעמיתים. בית הדין גם קיבל את עמדת הצדדים, שלפיה אין צורך לחשב במסגרת הפיצוי הפסדי תשואה שנגרמו לעמיתים בגין הכספים שנוכו מהם, מכיוון שמדובר בחישוב פרטני מורכב ורב-משתנים עבור 10,500 עמיתים.
לא כל מי שהעיר על ההסדר שיבח אותו כפי שהוא מנוסח. משרד המשפטים, זרוע העבודה ורשות שוק ההון - הגורמים המקצועיים שהתייחסו לבקשה - העלו כמה הסתייגויות, וחלקן התקבלו. בית הדין הורה על שני תיקונים מרכזיים: ראשית, שפנייה למרשם האוכלוסין לאיתור עמיתים תתבצע בכל מקרה שבו הפיצוי האישי גדול מ-300 שקל, כדי לוודא שההחזר אכן מגיע ליעדו. שנית, ואולי החשוב מכל - בית הדין קבע שההסדר יבהיר במפורש כי "מעשה בית דין", כלומר החסימה מפני תביעות עתידיות באותו נושא, יחול רק על העמיתים שנכללים בהגדרה המצומצמת של זכאי הפיצוי במסגרת ההסדר, ולא על כל מי שנכלל בהגדרה הרחבה יותר שהופיעה בבקשה המקורית. בית הדין הסביר שזה נועד "למנוע פגיעה בעמיתים שניזוקו ולא זכו לפיצוי במסגרת ההסדר הנוכחי אך עלולים להיחסם מלהגיש תביעה בעתיד".
מעבר לכסף שיחזור לעמיתים, גם טרייבר ועורכי הדין שלו ייצאו נשכרים: בית הדין אישר גמול של 4.5% מסכום ההטבה לתובע המייצג, ושכר טרחה של 17.5% נוספים לעורכי הדין. כלומר 22% מהסכום הכולל, בתוספת מע"מ.
כעת נדרשים הצדדים להודיע עד ה-26 באוגוסט אם הם מקבלים את התיקונים שהורה עליהם בית הדין. אם לא תוגש שום התנגדות, ההחלטה תיהפך לפסק דין סופי, שעליו ניתן יהיה לערער לבית הדין הארצי לעבודה.
