הסדר פשרה

הסדר פשרה הוא הסכם משפטי שבו הצדדים לסכסוך מסכימים ליישב את המחלוקת ביניהם ללא המשך התדיינות משפטית מלאה, לרוב תמורת ויתור הדדי על חלק מהטענות או מהסעדים המבוקשים. הסדרים כאלה נפוצים הן בתביעות אזרחיות פרטיות והן בהליכים מורכבים יותר כגון תביעות ייצוגיות, סכסוכים מסחריים והליכי הבראה של חברות בקשיים כלכליים.

בעולם העסקי, הסדרי פשרה משמשים לעיתים קרובות ככלי לסיום מחלוקות בין חברות לבין לקוחות, ספקים או משקיעים, תוך הימנעות מעלויות משפטיות גבוהות ומאי-ודאות הכרוכה בניהול משפט עד תום. הסדר פשרה בתביעה ייצוגית טעון בדרך כלל אישור בית המשפט, שבוחן האם התנאים המוצעים הוגנים וסבירים כלפי חברי הקבוצה המיוצגת, ולעיתים ממנה בודק חיצוני להערכת ההסדר.

חברות ציבוריות המעורבות בהסדרי פשרה משמעותיים נדרשות לעיתים לדווח על כך במסגרת דוחותיהן הכספיים, שכן להסדר עשויות להיות השלכות כספיות מהותיות על תוצאותיהן ועל תזרים המזומנים שלהן בטווח הקצר והבינוני כאחד.