דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

הפועלים ישלם 50 מ' ש' בפשרה בתביעה הייצוגית על פרשת המס בארה"ב

הבנק לא יודה בטענות כלפיו. במקביל, אחרי קנסות של כ-900 מ' ד' בצירוף פרשת פיפ"א, הפועלים ימצו כיסוי ביטוחי של 140 מ' ד'. השופט בדימוס דנציגר מצא שהעובדים הפרו את חובת הזהירות, אך היות ולא הכירו אותה מספיק יעץ שלא לתבוע אותם, ואף לא להשיב מהם החזר תגמולים
איתי פת-יה | (9)

בנק פועלים 3.32% מדווח כי במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית הנגזרת בפרשת העלמות המס של הלקוחות בשלוחת הבנק בארצות הברית, וחלקו של הבנק בסיוע להן, הוסכם על פשרה לפיה ישלם הבנק לתובע סכום של 50 מיליון שקל מבלי להודות בטענות כלפיו. הגישור והפשרה נחשפו בדיווח הבנק לבורסה היום, הדירקטוריון אישר אותו ועתה יצטרך הבנק לצלוח את משוכת אישור בית המשפט המחוזי - אז יכיר הבנק בסכום האמור כהוצאה.

בנק הפועלים, לאחר שנים של ניהול ההליך המשפטי, שילם לרשויות בארצות הברית סכום של 875 מיליון דולר על חלקו בפרשה, ובהמשך לכך הגיעה התביעה הייצוגית מנפגעיה, בעלי המניות של הבנק. בפרשה אחרת נקנס הבנק ב-30 מיליון דולר על כך שאפשר לבכירים בהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להלבין דרכו כספי שוחד.

ב-2015 ד"ר שולמית שרון הגישה את התביעה הנגזרת למחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אבירם רחימי. בקשה זו הופנתה כלפי 68 משיבים שונים, ובהם 66 נושאי משרה בבנק ובפועלים שווייץ, וכן שני משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק – BDO (זיו האפט) ו-KPMG (סומך חייקין). במחצית 2020, אחרי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות וקנס הענק, תוקנה בקשת התביעה הייצוגית וכיום היא נוגעת ל-32 משיבים.

יובהר כי מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שטרם אושרה על ידי בית המשפט, וזאת בשל פעילות ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, שבחנה את התנהלות הבנק. מהליך הגישור עולה כי ניתן ובפועלים סברו כי מוטב להם לסגור את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט.

הוועדה מצאה כי "קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או האסדרה".

למרות אותה הפרה של חובת זהירות, הוועדה דווקא המליצה לבנק "לשחרר" ולא לתבוע את אותם אורגנים בחברה - על אף שהתנהלותם הלא זהירה בלשון המעטה עלתה לו, ולבעלי המניות, מאות מיליוני דולרים.

במקום זאת ההמלצה של הוועדה היא למצות את הזכויות מול המבטחים ולקבל מהם כיסוי ביטוחי של 140 מיליון דולר - בהתאם להתקשרות ביניהם. "הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק ואיזנה בין השיקולים", נכתב. לא רק שדנציגר המליץ שלא לתבוע פיצוי מנושאי המשרה - אלא אף לא לדורש מהם פיצוי בדמות  השבת תגמול שקיבלו בתקופתם בבנק. מתוך 140 מיליון הדולרים הללו יצטרך הבנק לנכות שכר טרחה, והסכומים יוכרו בדוחות רק עם אישור ההסדרים על ידי בית המשפט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי מ 25/05/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות העסיק בתנאי ניצול מחפירים
  • 8.
    יעקב 18/04/2022 09:23
    הגב לתגובה זו
    מספיק אינטרסנטים שלדעתי משתפי פעולה עם שחקני המעוף
  • 7.
    שלי 02/04/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    לפטר כול המנהליםצהקשורים מחר
  • 6.
    יואל 22/02/2022 18:40
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים גם היום מרמים לקוחות ומפירים הסכמים,מאיימים על לקוחות ,מסרבים לטפל בטענותואינם מגיבים ומענה טלפוני לא קיים כלל-גם אחרי הצתנה ארוכה מעל22 דקות.סניף לדוגמא הקריון...
  • 5.
    שוקי לשם 31/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ומי ישלם את הסכום הזה? האם מי שסרח ולא מוכן להודות? או אילו שכספם נמצא בבנק הפועלים וכל חסכונותיהם קופות הגמל השתלמות וכו מושקעות בבנק הפועלים. יש רק תשובה אחת נכונה. אנחנו העובדים ומשקי הבית. בושה וחרפה.
  • 4.
    גימלאית של בנק הפועל 28/01/2022 07:29
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://m.facebook.com/pg/Halomykrav/posts/?ref=page_internal
  • 3.
    שלום א 27/01/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
    ואז עוד העזו לרתום את עובדי הבנק שיתרמו את חלקם ...כדי לתמוך בבנק ברבעון החלש שלו...מי זוכר ? ומאז אינסוף רבעונים מוצלחים...מישהוא חשב להחזיר את הכסף לעובדים ? העיקר בונוס מנהלים נשמר ...מציאות דוחה @@
  • 2.
    עזי 27/01/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    וקנין לא ידע? פחחחחחח....... איך מאשרים בזיון כזה על חשבון בעלי המניות בחברה ציבורית?
  • 1.
    חבל ששילמו הייתי רוצה לראות את ציון קינן מתפתלעל דוכן ה (ל"ת)
    אבי 27/01/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים