הפועלים ישלם 50 מ' ש' בפשרה בתביעה הייצוגית על פרשת המס בארה"ב
בנק פועלים 0.13% מדווח כי במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית הנגזרת בפרשת העלמות המס של הלקוחות בשלוחת הבנק בארצות הברית, וחלקו של הבנק בסיוע להן, הוסכם על פשרה לפיה ישלם הבנק לתובע סכום של 50 מיליון שקל מבלי להודות בטענות כלפיו. הגישור והפשרה נחשפו בדיווח הבנק לבורסה היום, הדירקטוריון אישר אותו ועתה יצטרך הבנק לצלוח את משוכת אישור בית המשפט המחוזי - אז יכיר הבנק בסכום האמור כהוצאה.
בנק הפועלים, לאחר שנים של ניהול ההליך המשפטי, שילם לרשויות בארצות הברית סכום של 875 מיליון דולר על חלקו בפרשה, ובהמשך לכך הגיעה התביעה הייצוגית מנפגעיה, בעלי המניות של הבנק. בפרשה אחרת נקנס הבנק ב-30 מיליון דולר על כך שאפשר לבכירים בהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להלבין דרכו כספי שוחד.
ב-2015 ד"ר שולמית שרון הגישה את התביעה הנגזרת למחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אבירם רחימי. בקשה זו הופנתה כלפי 68 משיבים שונים, ובהם 66 נושאי משרה בבנק ובפועלים שווייץ, וכן שני משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק – BDO (זיו האפט) ו-KPMG (סומך חייקין). במחצית 2020, אחרי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות וקנס הענק, תוקנה בקשת התביעה הייצוגית וכיום היא נוגעת ל-32 משיבים.
יובהר כי מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שטרם אושרה על ידי בית המשפט, וזאת בשל פעילות ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, שבחנה את התנהלות הבנק. מהליך הגישור עולה כי ניתן ובפועלים סברו כי מוטב להם לסגור את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט.
הוועדה מצאה כי "קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או האסדרה".
למרות אותה הפרה של חובת זהירות, הוועדה דווקא המליצה לבנק "לשחרר" ולא לתבוע את אותם אורגנים בחברה - על אף שהתנהלותם הלא זהירה בלשון המעטה עלתה לו, ולבעלי המניות, מאות מיליוני דולרים.
במקום זאת ההמלצה של הוועדה היא למצות את הזכויות מול המבטחים ולקבל מהם כיסוי ביטוחי של 140 מיליון דולר - בהתאם להתקשרות ביניהם. "הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק ואיזנה בין השיקולים", נכתב. לא רק שדנציגר המליץ שלא לתבוע פיצוי מנושאי המשרה - אלא אף לא לדורש מהם פיצוי בדמות השבת תגמול שקיבלו בתקופתם בבנק. מתוך 140 מיליון הדולרים הללו יצטרך הבנק לנכות שכר טרחה, והסכומים יוכרו בדוחות רק עם אישור ההסדרים על ידי בית המשפט.
- 9.שי מ 25/05/2024 17:14הגב לתגובה זובנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות העסיק בתנאי ניצול מחפירים
- 8.יעקב 18/04/2022 09:23הגב לתגובה זומספיק אינטרסנטים שלדעתי משתפי פעולה עם שחקני המעוף
- 7.שלי 02/04/2022 19:08הגב לתגובה זולפטר כול המנהליםצהקשורים מחר
- 6.יואל 22/02/2022 18:40הגב לתגובה זובנק הפועלים גם היום מרמים לקוחות ומפירים הסכמים,מאיימים על לקוחות ,מסרבים לטפל בטענותואינם מגיבים ומענה טלפוני לא קיים כלל-גם אחרי הצתנה ארוכה מעל22 דקות.סניף לדוגמא הקריון...
- 5.שוקי לשם 31/01/2022 10:32הגב לתגובה זוומי ישלם את הסכום הזה? האם מי שסרח ולא מוכן להודות? או אילו שכספם נמצא בבנק הפועלים וכל חסכונותיהם קופות הגמל השתלמות וכו מושקעות בבנק הפועלים. יש רק תשובה אחת נכונה. אנחנו העובדים ומשקי הבית. בושה וחרפה.
- 4.גימלאית של בנק הפועל 28/01/2022 07:29הגב לתגובה זובנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://m.facebook.com/pg/Halomykrav/posts/?ref=page_internal
- 3.שלום א 27/01/2022 21:38הגב לתגובה זוואז עוד העזו לרתום את עובדי הבנק שיתרמו את חלקם ...כדי לתמוך בבנק ברבעון החלש שלו...מי זוכר ? ומאז אינסוף רבעונים מוצלחים...מישהוא חשב להחזיר את הכסף לעובדים ? העיקר בונוס מנהלים נשמר ...מציאות דוחה @@
- 2.עזי 27/01/2022 15:54הגב לתגובה זווקנין לא ידע? פחחחחחח....... איך מאשרים בזיון כזה על חשבון בעלי המניות בחברה ציבורית?
- 1.חבל ששילמו הייתי רוצה לראות את ציון קינן מתפתלעל דוכן ה (ל"ת)אבי 27/01/2022 14:21הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
