דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

הפועלים ישלם 50 מ' ש' בפשרה בתביעה הייצוגית על פרשת המס בארה"ב

הבנק לא יודה בטענות כלפיו. במקביל, אחרי קנסות של כ-900 מ' ד' בצירוף פרשת פיפ"א, הפועלים ימצו כיסוי ביטוחי של 140 מ' ד'. השופט בדימוס דנציגר מצא שהעובדים הפרו את חובת הזהירות, אך היות ולא הכירו אותה מספיק יעץ שלא לתבוע אותם, ואף לא להשיב מהם החזר תגמולים
איתי פת-יה | (9)

בנק פועלים 0.49% מדווח כי במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית הנגזרת בפרשת העלמות המס של הלקוחות בשלוחת הבנק בארצות הברית, וחלקו של הבנק בסיוע להן, הוסכם על פשרה לפיה ישלם הבנק לתובע סכום של 50 מיליון שקל מבלי להודות בטענות כלפיו. הגישור והפשרה נחשפו בדיווח הבנק לבורסה היום, הדירקטוריון אישר אותו ועתה יצטרך הבנק לצלוח את משוכת אישור בית המשפט המחוזי - אז יכיר הבנק בסכום האמור כהוצאה.

בנק הפועלים, לאחר שנים של ניהול ההליך המשפטי, שילם לרשויות בארצות הברית סכום של 875 מיליון דולר על חלקו בפרשה, ובהמשך לכך הגיעה התביעה הייצוגית מנפגעיה, בעלי המניות של הבנק. בפרשה אחרת נקנס הבנק ב-30 מיליון דולר על כך שאפשר לבכירים בהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להלבין דרכו כספי שוחד.

ב-2015 ד"ר שולמית שרון הגישה את התביעה הנגזרת למחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אבירם רחימי. בקשה זו הופנתה כלפי 68 משיבים שונים, ובהם 66 נושאי משרה בבנק ובפועלים שווייץ, וכן שני משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק – BDO (זיו האפט) ו-KPMG (סומך חייקין). במחצית 2020, אחרי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות וקנס הענק, תוקנה בקשת התביעה הייצוגית וכיום היא נוגעת ל-32 משיבים.

יובהר כי מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שטרם אושרה על ידי בית המשפט, וזאת בשל פעילות ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, שבחנה את התנהלות הבנק. מהליך הגישור עולה כי ניתן ובפועלים סברו כי מוטב להם לסגור את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט.

הוועדה מצאה כי "קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או האסדרה".

למרות אותה הפרה של חובת זהירות, הוועדה דווקא המליצה לבנק "לשחרר" ולא לתבוע את אותם אורגנים בחברה - על אף שהתנהלותם הלא זהירה בלשון המעטה עלתה לו, ולבעלי המניות, מאות מיליוני דולרים.

במקום זאת ההמלצה של הוועדה היא למצות את הזכויות מול המבטחים ולקבל מהם כיסוי ביטוחי של 140 מיליון דולר - בהתאם להתקשרות ביניהם. "הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק ואיזנה בין השיקולים", נכתב. לא רק שדנציגר המליץ שלא לתבוע פיצוי מנושאי המשרה - אלא אף לא לדורש מהם פיצוי בדמות  השבת תגמול שקיבלו בתקופתם בבנק. מתוך 140 מיליון הדולרים הללו יצטרך הבנק לנכות שכר טרחה, והסכומים יוכרו בדוחות רק עם אישור ההסדרים על ידי בית המשפט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי מ 25/05/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות העסיק בתנאי ניצול מחפירים
  • 8.
    יעקב 18/04/2022 09:23
    הגב לתגובה זו
    מספיק אינטרסנטים שלדעתי משתפי פעולה עם שחקני המעוף
  • 7.
    שלי 02/04/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    לפטר כול המנהליםצהקשורים מחר
  • 6.
    יואל 22/02/2022 18:40
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים גם היום מרמים לקוחות ומפירים הסכמים,מאיימים על לקוחות ,מסרבים לטפל בטענותואינם מגיבים ומענה טלפוני לא קיים כלל-גם אחרי הצתנה ארוכה מעל22 דקות.סניף לדוגמא הקריון...
  • 5.
    שוקי לשם 31/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ומי ישלם את הסכום הזה? האם מי שסרח ולא מוכן להודות? או אילו שכספם נמצא בבנק הפועלים וכל חסכונותיהם קופות הגמל השתלמות וכו מושקעות בבנק הפועלים. יש רק תשובה אחת נכונה. אנחנו העובדים ומשקי הבית. בושה וחרפה.
  • 4.
    גימלאית של בנק הפועל 28/01/2022 07:29
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://m.facebook.com/pg/Halomykrav/posts/?ref=page_internal
  • 3.
    שלום א 27/01/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
    ואז עוד העזו לרתום את עובדי הבנק שיתרמו את חלקם ...כדי לתמוך בבנק ברבעון החלש שלו...מי זוכר ? ומאז אינסוף רבעונים מוצלחים...מישהוא חשב להחזיר את הכסף לעובדים ? העיקר בונוס מנהלים נשמר ...מציאות דוחה @@
  • 2.
    עזי 27/01/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    וקנין לא ידע? פחחחחחח....... איך מאשרים בזיון כזה על חשבון בעלי המניות בחברה ציבורית?
  • 1.
    חבל ששילמו הייתי רוצה לראות את ציון קינן מתפתלעל דוכן ה (ל"ת)
    אבי 27/01/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".