הפועלים ישלם 50 מ' ש' בפשרה בתביעה הייצוגית על פרשת המס בארה"ב
בנק פועלים -0.34% מדווח כי במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית הנגזרת בפרשת העלמות המס של הלקוחות בשלוחת הבנק בארצות הברית, וחלקו של הבנק בסיוע להן, הוסכם על פשרה לפיה ישלם הבנק לתובע סכום של 50 מיליון שקל מבלי להודות בטענות כלפיו. הגישור והפשרה נחשפו בדיווח הבנק לבורסה היום, הדירקטוריון אישר אותו ועתה יצטרך הבנק לצלוח את משוכת אישור בית המשפט המחוזי - אז יכיר הבנק בסכום האמור כהוצאה.
בנק הפועלים, לאחר שנים של ניהול ההליך המשפטי, שילם לרשויות בארצות הברית סכום של 875 מיליון דולר על חלקו בפרשה, ובהמשך לכך הגיעה התביעה הייצוגית מנפגעיה, בעלי המניות של הבנק. בפרשה אחרת נקנס הבנק ב-30 מיליון דולר על כך שאפשר לבכירים בהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להלבין דרכו כספי שוחד.
ב-2015 ד"ר שולמית שרון הגישה את התביעה הנגזרת למחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אבירם רחימי. בקשה זו הופנתה כלפי 68 משיבים שונים, ובהם 66 נושאי משרה בבנק ובפועלים שווייץ, וכן שני משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק – BDO (זיו האפט) ו-KPMG (סומך חייקין). במחצית 2020, אחרי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות וקנס הענק, תוקנה בקשת התביעה הייצוגית וכיום היא נוגעת ל-32 משיבים.
יובהר כי מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שטרם אושרה על ידי בית המשפט, וזאת בשל פעילות ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, שבחנה את התנהלות הבנק. מהליך הגישור עולה כי ניתן ובפועלים סברו כי מוטב להם לסגור את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט.
הוועדה מצאה כי "קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או האסדרה".
למרות אותה הפרה של חובת זהירות, הוועדה דווקא המליצה לבנק "לשחרר" ולא לתבוע את אותם אורגנים בחברה - על אף שהתנהלותם הלא זהירה בלשון המעטה עלתה לו, ולבעלי המניות, מאות מיליוני דולרים.
במקום זאת ההמלצה של הוועדה היא למצות את הזכויות מול המבטחים ולקבל מהם כיסוי ביטוחי של 140 מיליון דולר - בהתאם להתקשרות ביניהם. "הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק ואיזנה בין השיקולים", נכתב. לא רק שדנציגר המליץ שלא לתבוע פיצוי מנושאי המשרה - אלא אף לא לדורש מהם פיצוי בדמות השבת תגמול שקיבלו בתקופתם בבנק. מתוך 140 מיליון הדולרים הללו יצטרך הבנק לנכות שכר טרחה, והסכומים יוכרו בדוחות רק עם אישור ההסדרים על ידי בית המשפט.
- 9.שי מ 25/05/2024 17:14הגב לתגובה זובנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות העסיק בתנאי ניצול מחפירים
- 8.יעקב 18/04/2022 09:23הגב לתגובה זומספיק אינטרסנטים שלדעתי משתפי פעולה עם שחקני המעוף
- 7.שלי 02/04/2022 19:08הגב לתגובה זולפטר כול המנהליםצהקשורים מחר
- 6.יואל 22/02/2022 18:40הגב לתגובה זובנק הפועלים גם היום מרמים לקוחות ומפירים הסכמים,מאיימים על לקוחות ,מסרבים לטפל בטענותואינם מגיבים ומענה טלפוני לא קיים כלל-גם אחרי הצתנה ארוכה מעל22 דקות.סניף לדוגמא הקריון...
- 5.שוקי לשם 31/01/2022 10:32הגב לתגובה זוומי ישלם את הסכום הזה? האם מי שסרח ולא מוכן להודות? או אילו שכספם נמצא בבנק הפועלים וכל חסכונותיהם קופות הגמל השתלמות וכו מושקעות בבנק הפועלים. יש רק תשובה אחת נכונה. אנחנו העובדים ומשקי הבית. בושה וחרפה.
- 4.גימלאית של בנק הפועל 28/01/2022 07:29הגב לתגובה זובנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://m.facebook.com/pg/Halomykrav/posts/?ref=page_internal
- 3.שלום א 27/01/2022 21:38הגב לתגובה זוואז עוד העזו לרתום את עובדי הבנק שיתרמו את חלקם ...כדי לתמוך בבנק ברבעון החלש שלו...מי זוכר ? ומאז אינסוף רבעונים מוצלחים...מישהוא חשב להחזיר את הכסף לעובדים ? העיקר בונוס מנהלים נשמר ...מציאות דוחה @@
- 2.עזי 27/01/2022 15:54הגב לתגובה זווקנין לא ידע? פחחחחחח....... איך מאשרים בזיון כזה על חשבון בעלי המניות בחברה ציבורית?
- 1.חבל ששילמו הייתי רוצה לראות את ציון קינן מתפתלעל דוכן ה (ל"ת)אבי 27/01/2022 14:21הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאר פי אופטיקל מוסיפה 4.3%; חלל תקשורת נופלת 7.6%; הביטוח מאבד 1.7% - המדדים בעליות קלות
המדדים חזרו לירוק; במגזר הפיננסים מדד הבנקים התייצב אך מדד הביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי משמעותי, הכשרה מדווחת על הסרת חסם שמאפשרת הגבהת מגדל נמרודי ב-8 קומות; מי חוזר להשתלט על תיקון עולם?
סנטה קלאוס התעכב השנה ועוד לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל ירידה של 1.7% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-8% בעשרת ימי המסחר האחרונים.
חלל תקשורת חלל
תקשורת צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל
עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת
השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
