דב קוטלר פועלים
צילום: גדי דגון

הפועלים ישלם 50 מ' ש' בפשרה בתביעה הייצוגית על פרשת המס בארה"ב

הבנק לא יודה בטענות כלפיו. במקביל, אחרי קנסות של כ-900 מ' ד' בצירוף פרשת פיפ"א, הפועלים ימצו כיסוי ביטוחי של 140 מ' ד'. השופט בדימוס דנציגר מצא שהעובדים הפרו את חובת הזהירות, אך היות ולא הכירו אותה מספיק יעץ שלא לתבוע אותם, ואף לא להשיב מהם החזר תגמולים
איתי פת-יה | (9)

בנק פועלים 0.57% מדווח כי במסגרת הליך גישור בתביעה הייצוגית הנגזרת בפרשת העלמות המס של הלקוחות בשלוחת הבנק בארצות הברית, וחלקו של הבנק בסיוע להן, הוסכם על פשרה לפיה ישלם הבנק לתובע סכום של 50 מיליון שקל מבלי להודות בטענות כלפיו. הגישור והפשרה נחשפו בדיווח הבנק לבורסה היום, הדירקטוריון אישר אותו ועתה יצטרך הבנק לצלוח את משוכת אישור בית המשפט המחוזי - אז יכיר הבנק בסכום האמור כהוצאה.

בנק הפועלים, לאחר שנים של ניהול ההליך המשפטי, שילם לרשויות בארצות הברית סכום של 875 מיליון דולר על חלקו בפרשה, ובהמשך לכך הגיעה התביעה הייצוגית מנפגעיה, בעלי המניות של הבנק. בפרשה אחרת נקנס הבנק ב-30 מיליון דולר על כך שאפשר לבכירים בהתאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להלבין דרכו כספי שוחד.

ב-2015 ד"ר שולמית שרון הגישה את התביעה הנגזרת למחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אבירם רחימי. בקשה זו הופנתה כלפי 68 משיבים שונים, ובהם 66 נושאי משרה בבנק ובפועלים שווייץ, וכן שני משרדי רואי החשבון המבקרים של הבנק – BDO (זיו האפט) ו-KPMG (סומך חייקין). במחצית 2020, אחרי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות וקנס הענק, תוקנה בקשת התביעה הייצוגית וכיום היא נוגעת ל-32 משיבים.

יובהר כי מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שטרם אושרה על ידי בית המשפט, וזאת בשל פעילות ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, שבחנה את התנהלות הבנק. מהליך הגישור עולה כי ניתן ובפועלים סברו כי מוטב להם לסגור את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט.

הוועדה מצאה כי "קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או האסדרה".

למרות אותה הפרה של חובת זהירות, הוועדה דווקא המליצה לבנק "לשחרר" ולא לתבוע את אותם אורגנים בחברה - על אף שהתנהלותם הלא זהירה בלשון המעטה עלתה לו, ולבעלי המניות, מאות מיליוני דולרים.

במקום זאת ההמלצה של הוועדה היא למצות את הזכויות מול המבטחים ולקבל מהם כיסוי ביטוחי של 140 מיליון דולר - בהתאם להתקשרות ביניהם. "הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק ואיזנה בין השיקולים", נכתב. לא רק שדנציגר המליץ שלא לתבוע פיצוי מנושאי המשרה - אלא אף לא לדורש מהם פיצוי בדמות  השבת תגמול שקיבלו בתקופתם בבנק. מתוך 140 מיליון הדולרים הללו יצטרך הבנק לנכות שכר טרחה, והסכומים יוכרו בדוחות רק עם אישור ההסדרים על ידי בית המשפט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי מ 25/05/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות העסיק בתנאי ניצול מחפירים
  • 8.
    יעקב 18/04/2022 09:23
    הגב לתגובה זו
    מספיק אינטרסנטים שלדעתי משתפי פעולה עם שחקני המעוף
  • 7.
    שלי 02/04/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    לפטר כול המנהליםצהקשורים מחר
  • 6.
    יואל 22/02/2022 18:40
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים גם היום מרמים לקוחות ומפירים הסכמים,מאיימים על לקוחות ,מסרבים לטפל בטענותואינם מגיבים ומענה טלפוני לא קיים כלל-גם אחרי הצתנה ארוכה מעל22 דקות.סניף לדוגמא הקריון...
  • 5.
    שוקי לשם 31/01/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    ומי ישלם את הסכום הזה? האם מי שסרח ולא מוכן להודות? או אילו שכספם נמצא בבנק הפועלים וכל חסכונותיהם קופות הגמל השתלמות וכו מושקעות בבנק הפועלים. יש רק תשובה אחת נכונה. אנחנו העובדים ומשקי הבית. בושה וחרפה.
  • 4.
    גימלאית של בנק הפועל 28/01/2022 07:29
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://m.facebook.com/pg/Halomykrav/posts/?ref=page_internal
  • 3.
    שלום א 27/01/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
    ואז עוד העזו לרתום את עובדי הבנק שיתרמו את חלקם ...כדי לתמוך בבנק ברבעון החלש שלו...מי זוכר ? ומאז אינסוף רבעונים מוצלחים...מישהוא חשב להחזיר את הכסף לעובדים ? העיקר בונוס מנהלים נשמר ...מציאות דוחה @@
  • 2.
    עזי 27/01/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    וקנין לא ידע? פחחחחחח....... איך מאשרים בזיון כזה על חשבון בעלי המניות בחברה ציבורית?
  • 1.
    חבל ששילמו הייתי רוצה לראות את ציון קינן מתפתלעל דוכן ה (ל"ת)
    אבי 27/01/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.