גירושין בגיל 60: הסיכון הכלכלי שאף אחד לא מתמחר

רוב האנשים נוטים לחשוב על גירושין במונחים רגשיים: פרידה, משבר, התחלה חדשה. אולם כאשר גירושין מתרחשים בגיל 60 ומעלה, מדובר בהרבה יותר מאירוע אישי. בפועל, זהו אחד האירועים הכלכליים המשמעותיים ביותר שאדם עשוי לעבור, כזה שעלול לשנות מן היסוד את רמת החיים לשנים ארוכות קדימה.

בשנים האחרונות ניכרת בישראל עלייה במספר הזוגות המתגרשים לאחר 25 שנות נישואין ויותר, מגמה המוכרת גם בעולם המערבי בשם Gray Divorce. על פניו מדובר בזוגות מבוססים: דירה בבעלות, פנסיה וחסכונות. אלא שהיציבות הזו נשענת על משק בית אחד. ברגע שהוא מתפצל לשניים, מתגלים פערים שלא תמיד נלקחו בחשבון בזמן.

בגיל 60 מרחב התיקון הכלכלי כבר מצומצם מאוד. אין עוד עשרות שנות עבודה לפנינו, ואין אפשרות ממשית לבנות מחדש חסכונות שאבדו. החלטות שמתקבלות בשלב הזה מלוות את בני הזוג לאורך כל שנות הפרישה.

• גירושים, חזרה לשיתוף - והדירה נותרה משותפת
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משק בית אחד הופך לשניים

במהלך נישואים ארוכים בני זוג פועלים כיחידה כלכלית אחת. ההכנסות משותפות, ההוצאות מרוכזות, ונוצר יתרון לגודל שמאפשר רמת חיים יציבה. עם הגירושין נוצרים שני משקי בית עצמאיים, אך ההוצאות הקבועות כמעט ואינן מצטמצמות. ארנונה, תחזוקה, ביטוחים ורכב מתקיימים כעת פעמיים.

כדי לשמור על רמת חיים דומה לזו שהייתה לפני הגירושין, כל אחד מבני הזוג נדרש להכנסה חודשית של כ־60% מההכנסה המשותפת שהייתה להם קודם. זוג שחי מהכנסה משותפת של כ־18 אלף שקל יגלה שלאחר הגירושין כל אחד נותר עם כ־9,000 שקל בלבד, בעוד שלשמירה על אותה רמת חיים היו נדרשים כ־10 עד 11 אלף שקל ליחיד. הירידה אינה נובעת מניהול שגוי, אלא מהפיצול עצמו.

בשלב זה לא די בהסכמה כללית על חלוקה שווה. בפועל נהוג למנות אקטואר שמבצע תחשיב מדויק של כלל הזכויות והחובות שנצברו לאורך השנים, לרבות פנסיות, חסכונות, הלוואות, חובות ויתרות משכנתה. איזון משאבים בגיל זה מחייב תמונה כלכלית מלאה ומדויקת, ועורכי הדין המלווים את ההליך מוודאים שכל רכיב נכנס לחישוב, כדי למנוע טעויות שעלולות להתגלות בשלב מאוחר מדי.

• הקריפטו צונח וסכום המס יכול לרדת: כך משקיעים יכולים לפעול עכשיו
• עבור ארבה, אינוויז, מגע הקסם של אנבידיה היה שווה גיוסי הון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שוק של טריליון דולר: כך פועלת ישראל כדי לכבוש את תעשיית החלל

הפנסיה היא לא חיסכון, אלא מקור פרנסה

בתוך כלל הרכיבים הללו, הרכיב הרגיש והמשמעותי ביותר הוא החיסכון הפנסיוני. פנסיה איננה סכום כסף חד־פעמי, אלא מקור ההכנסה המרכזי של רוב האנשים לאחר הפרישה. אותו סכום שנצבר יכול לייצר קצבה שונה לחלוטין בהתאם לסוג המוצר ולתנאיו. כך, למשל, מיליון שקל עשויים להניב קצבה של כ־6,000 שקל במוצר ותיק, אך כ־4,500 שקל בלבד במוצר חדש. הפער הזה מורגש מדי חודש ומצטבר לאורך השנים לסכומים משמעותיים.

גם כאשר מחליטים כיצד לחלק את הזכויות הפנסיוניות, אין הכרח ליצור תלות עתידית בין בני הזוג. לאחר קבלת חוות הדעת האקטוארית נקבע מנגנון החלוקה ונחתמת פסיקתא המופנית ישירות לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח. הזכויות נרשמות מול הגוף המוסדי עצמו, והכספים מועברים ישירות לצד הזכאי בעת הפרישה, ללא צורך בקשר או בתיאום עתידי בין הצדדים. לעיתים נקבע איזון הוני בסכום קבוע, ולעיתים נקבעת חלוקה של הקצבה עצמה כך שהחלק היחסי מועבר אוטומטית בגיל הפרישה.

האפשרות לרישום ישיר כזה נשענת על חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני משנת 2014, שנועד להסדיר מצבים אלה. עם זאת, כדי שהמנגנון יעבוד באופן מלא ויגן על ההכנסה העתידית, נדרש ניסוח מדויק ותכנון זהיר. פעולות שנעשות מתוך רצון לפשט, כמו היוון או משיכת כספים ללא בחינה מלאה של השלכות המס, עלולות לפגוע בערך הקצבה ובהכנסה החודשית בשנות הפרישה.

סיכונים שלא תמיד נלקחים בחשבון

לצד הפנסיה יש להביא בחשבון גם את חלוקת שנות החיים המשותפות עצמן. לאורך נישואים ארוכים, לא תמיד שני בני הזוג התפתחו כלכלית באותו קצב. לעיתים אחד מהם השקיע בעיקר במשפחה ובניהול הבית, בעוד הקריירה שלו נדחקה הצידה. המשמעות המצטברת היא שצבירת הזכויות הפנסיוניות שלו נמוכה יותר, והיכולת להשלים את הפערים בשלב מאוחר כמעט ואינה קיימת. בגיל צעיר ניתן עדיין להגדיל הכנסות ולצבור מחדש. בגיל 60, מרחב הפעולה מצומצם מאוד.

סיכון נוסף נוגע לביטוח סיעודי. בגיל מבוגר האפשרות להצטרף לביטוח חדש מוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית, במיוחד אם קיימות בעיות רפואיות. אובדן כיסוי במסגרת הגירושין עלול להתברר כמשמעותי דווקא בשלב שבו הצורך בטיפול הופך ממשי. עלות טיפול סיעודי פרטי עשויה להגיע ל־12 עד 20 אלף שקל בחודש, סכום שעלול לשחוק במהירות חסכונות שנצברו לאורך שנים.

גם סוגיית הדיור מחייבת בחינה זהירה. מכירת דירה משותפת בשווי של כ־2 מיליון שקל נשמעת כחלוקה הוגנת, אך בפועל כל אחד מבני הזוג נותר עם כמיליון שקל בלבד. סכום כזה אינו מאפשר לרוב רכישת דירה חלופית באותו אזור ללא נטילת משכנתה משמעותית, ובגיל שבו ההכנסה קבועה והיכולת להתחייב להחזר ארוך טווח מוגבלת, מדובר בהחלטה כלכלית כבדת משקל. לא אחת המשמעות היא מעבר לשכירות בשלב שבו הוצאות הדיור מכרסמות בהכנסה החודשית.

כאשר מחברים יחד את הפנסיה, פערי הצבירה, הביטוח הסיעודי והדיור, מתברר שגירושין בשלב זה של החיים אינם אירוע נקודתי, אלא נקודת מפנה כלכלית ארוכת טווח. משום כך, גירושין בגיל 60 מחייבים הסתכלות מפוכחת ותכנון כלכלי מוקפד. השאלה אינה רק איך נפרדים, אלא כיצד בונים מחדש יציבות לשנים הבאות.

הכותבת היא עורכת דין, בעלת מומחיות בתחום דיני המשפחה והירושה.