פרויקט "ישע" של אנלייט המשלב גידולי שדה לצד מערכת סולארית; קרדיט: אנלייט
פרויקט "ישע" של אנלייט המשלב גידולי שדה לצד מערכת סולארית; קרדיט: אנלייט

הסדרה סופית לדו-שימוש בקרקע: אושרה התוכנית הלאומית לאנרגיה וחקלאות

הממשלה העניקה תוקף סטטוטורי לתמ"א 1/24, המסדירה לראשונה מסלול תכנוני אחיד לייצור חשמל סולארי בשילוב חקלאות פעילה; התוכנית אינה כוללת סבסוד ממשלתי ומתנה את הפעלת המתקנים בהמשך עיבוד הקרקע

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה אגרו-וולטאי

הממשלה העניקה היום תוקף סטטוטורי סופי לתוכנית המתאר הארצית למתקנים אגרו-וולטאיים (תמ"א 1/24), מהלך המהווה צעד משמעותי לשילוב ייצור חשמל נקי עם חקלאות פעילה ושמירה על ביטחון המזון. האישור הסופי ניתן בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מלפני כחודש, והוא מסדיר לראשונה באופן כולל את התנאים להקמת מתקנים המאפשרים ניצול כפול של הקרקע. התוכנית, שאותה הובילו משרד האנרגיה והתשתיות יחד עם מינהל התכנון, נועדה לספק ודאות תכנונית לשוק האנרגיה הישראלי ולאפשר הקמת מתקנים בהיקפים משמעותיים שיסייעו לעמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 ומעבר לכך.

המסגרת התכנונית החדשה קובעת סטנדרט אחיד ומגדירה מסלול רישוי מובחן למתקנים אגרו-וולטאיים, השונה מהמסלולים הקיימים עבור מתקנים קרקעיים רגילים. אחד העקרונות המרכזיים בתוכנית הוא העדר סבסוד ממשלתי ישיר, מה שמחייב את המיזמים להישען על היתכנות כלכלית וניצול יעיל של משאבי הקרקע והאנרגיה. המעבר למודל של דו-שימוש נועד למנוע קונפליקטים בין הצורך בשטחים פתוחים לייצור אנרגיה לבין הצורך בשימור המרחב הכפרי והתוצרת החקלאית המקומית, תוך יצירת מקור הכנסה נוסף למשקים החקלאיים שאינו בא על חשבון העבודה היצרנית בשטח.

כדי להבטיח שהפעילות האנרגטית לא תדחק את החקלאות, התוכנית כוללת מנגנונים קפדניים וסנקציות המבטיחים כי קיומו של עיבוד חקלאי מיטבי יהווה תנאי הכרחי להמשך הפעלת המתקן. במידה ולא יתקיים עיבוד כנדרש, בעלי המתקן יעמדו בפני צעדי אכיפה שיכולים להוביל להפסקת ייצור החשמל. גישה זו נועדה להבטיח שהקרקע תישאר פרודוקטיבית ושביטחון המזון הלאומי לא ייפגע כתוצאה מהעדפת רווחים מהפקת אנרגיה. במקביל, המתקנים צפויים לתרום לחוסן האקלימי של הגידולים באמצעות מתן הצללה, התורמת לחיסכון במים ומשפרת את עמידות הצומח לתנאי אקלים משתנים וקיצוניים.

הטמעת התוכנית צפויה להוביל לגל של בקשות להקמת מתקנים בקיבוצים ובמושבים כבר בתקופה הקרובה. המהלך מספק פתרון למצוקת הקרקע בישראל, שכן הוא מאפשר להפיק אנרגיה נקייה גם באזורים שמוגדרים כשטחים חקלאיים מוגנים שאסור לבנות עליהם. עם מתן האור הירוק מהממשלה, שוק האנרגיה מקבל כלי עבודה ברור עם סטנדרטים אחידים, מה שצפוי להאיץ את קצב ההקמה של מתקני אנרגיה ירוקה ברחבי הארץ תחת פיקוח הדוק על שמירת האינטרס הציבורי והחקלאי.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "מתן התוקף על ידי הממשלה הוא אבן דרך קריטית במדיניות האנרגיה הלאומית. השימוש בטכנולוגיה אגרו-וולטאית מאפשר להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת בדרך חכמה ויעילה, תוך שמירה על חקלאות פעילה. זהו פתרון אסטרטגי המפתח לעמידה ביעדי 2030 ולחיזוק החוסן הלאומי לטווח הארוך." ​

מנכ״ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מדובר בנדבך חשוב בתפיסת מינהל התכנון לניצול מיטבי של הקרקע. בעידן של שינויי אקלים וצורך גובר באנרגיה, הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע את הפיכתם למתקני תשתית בלבד. אישור התוכנית הוא אבן דרך משמעותית, אך הוא חלק ממהלך רחב יותר שאנו מובילים במסגרת התוכניות האזוריות המקודמות בימים אלה. בכל תוכנית אזורית נבחן את סל הפתרונות האנרגטיים המתאימים למרחב, בהתאם לצרכיו ולמאפייניו, כדי להבטיח ניצול יעיל של הקרקע ופתרונות תשתית המותאמים לאופי של כל אזור ואזור".

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קשקש 15/02/2026 16:59
    הגב לתגובה זו
    האוצר מחפש בנרות דרכים למלא את הקופה פשוט כול קרקע שלא משמשת לחקלאות המדינה יכולה לדרוש את הקרקעות בחזרה ורק אחר כך להוציא מכרזים לתחנות כוח ששם זה הכסף הגדול