
הסדרה סופית לדו-שימוש בקרקע: אושרה התוכנית הלאומית לאנרגיה וחקלאות
הממשלה העניקה תוקף סטטוטורי לתמ"א 1/24, המסדירה לראשונה מסלול תכנוני אחיד לייצור חשמל סולארי בשילוב חקלאות פעילה; התוכנית אינה כוללת סבסוד ממשלתי ומתנה את הפעלת המתקנים בהמשך עיבוד הקרקע
הממשלה העניקה היום תוקף סטטוטורי סופי לתוכנית המתאר הארצית למתקנים אגרו-וולטאיים (תמ"א 1/24), מהלך המהווה צעד משמעותי לשילוב ייצור חשמל נקי עם חקלאות פעילה ושמירה על ביטחון המזון. האישור הסופי ניתן בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מלפני כחודש, והוא מסדיר לראשונה באופן כולל את התנאים להקמת מתקנים המאפשרים ניצול כפול של הקרקע. התוכנית, שאותה הובילו משרד האנרגיה והתשתיות יחד עם מינהל התכנון, נועדה לספק ודאות תכנונית לשוק האנרגיה הישראלי ולאפשר הקמת מתקנים בהיקפים משמעותיים שיסייעו לעמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 ומעבר לכך.
המסגרת התכנונית החדשה קובעת סטנדרט אחיד ומגדירה מסלול רישוי מובחן למתקנים אגרו-וולטאיים, השונה מהמסלולים הקיימים עבור מתקנים קרקעיים רגילים. אחד העקרונות המרכזיים בתוכנית הוא העדר סבסוד ממשלתי ישיר, מה שמחייב את המיזמים להישען על היתכנות כלכלית וניצול יעיל של משאבי הקרקע והאנרגיה. המעבר למודל של דו-שימוש נועד למנוע קונפליקטים בין הצורך בשטחים פתוחים לייצור אנרגיה לבין הצורך בשימור המרחב הכפרי והתוצרת החקלאית המקומית, תוך יצירת מקור הכנסה נוסף למשקים החקלאיים שאינו בא על חשבון העבודה היצרנית בשטח.
כדי להבטיח שהפעילות האנרגטית לא תדחק את החקלאות, התוכנית כוללת מנגנונים קפדניים וסנקציות המבטיחים כי קיומו של עיבוד חקלאי מיטבי יהווה תנאי הכרחי להמשך הפעלת המתקן. במידה ולא יתקיים עיבוד כנדרש, בעלי המתקן יעמדו בפני צעדי אכיפה שיכולים להוביל להפסקת ייצור החשמל. גישה זו נועדה להבטיח שהקרקע תישאר פרודוקטיבית ושביטחון המזון הלאומי לא ייפגע כתוצאה מהעדפת רווחים מהפקת אנרגיה. במקביל, המתקנים צפויים לתרום לחוסן האקלימי של הגידולים באמצעות מתן הצללה, התורמת לחיסכון במים ומשפרת את עמידות הצומח לתנאי אקלים משתנים וקיצוניים.
הטמעת התוכנית צפויה להוביל לגל של בקשות להקמת מתקנים בקיבוצים ובמושבים כבר בתקופה הקרובה. המהלך מספק פתרון למצוקת הקרקע בישראל, שכן הוא מאפשר להפיק אנרגיה נקייה גם באזורים שמוגדרים כשטחים חקלאיים מוגנים שאסור לבנות עליהם. עם מתן האור הירוק מהממשלה, שוק האנרגיה מקבל כלי עבודה ברור עם סטנדרטים אחידים, מה שצפוי להאיץ את קצב ההקמה של מתקני אנרגיה ירוקה ברחבי הארץ תחת פיקוח הדוק על שמירת האינטרס הציבורי והחקלאי.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "מתן התוקף על ידי הממשלה הוא אבן דרך קריטית במדיניות האנרגיה הלאומית. השימוש בטכנולוגיה אגרו-וולטאית מאפשר להרחיב את ייצור האנרגיה המתחדשת בדרך חכמה ויעילה, תוך שמירה על חקלאות פעילה. זהו פתרון אסטרטגי המפתח לעמידה ביעדי 2030 ולחיזוק החוסן הלאומי לטווח הארוך."
מנכ״ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מדובר בנדבך חשוב בתפיסת מינהל התכנון לניצול מיטבי של הקרקע. בעידן של שינויי אקלים וצורך גובר באנרגיה, הטכנולוגיה האגרו-וולטאית מאפשרת לשמור על השטחים הפתוחים ולמנוע את הפיכתם למתקני תשתית בלבד. אישור התוכנית הוא אבן דרך משמעותית, אך הוא חלק ממהלך רחב יותר שאנו מובילים במסגרת התוכניות האזוריות המקודמות בימים אלה. בכל תוכנית אזורית נבחן את סל הפתרונות האנרגטיים המתאימים למרחב, בהתאם לצרכיו ולמאפייניו, כדי להבטיח ניצול יעיל של הקרקע ופתרונות תשתית המותאמים לאופי של כל אזור ואזור".
- 5.אנונימי 20/02/2026 18:21הגב לתגובה זוכשיש חברה כושלת כמו נגה שלא עומדת בתוכנית 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 צריך לעשות חושבין ולסגור את החטיבה שאחראית על כשלון... שלא ניתן להוציא את החשמל מאתרים האלה לטובת המרכז
- 4.אילן 16/02/2026 19:14הגב לתגובה זורעיון מעולה. הייתי מנצל גם את ההצללה בגובה כך שמי הגשם היורדים מהפאנלים הסולאריים שהם בשיפוע ירדו על הצמחים וכך יחסכו גם מים. בקיץ הלחות על הפאנאלים בלילה תגרום לטל שיתעבה על הפאנאלים ויטפטף כך שגם הוא ישקה את הצמח שמתחתיו.
- 3.נועה 16/02/2026 11:09הגב לתגובה זואין לנו עודף שטחים חקלאיים ופתוחים לבזבז על פאנלים סולרייםאבל יש לנו כבישים מהירים וחניונים על שטח ששווה לכמה ערים. וזה כברהשטח מופר ומת. קירוח סולרי ימלא את כל הצרכים שלנו. בעולם זה כבר מתקדם מתי פה
- 2.במדינה חמה הצללה ממוחשבת חוסכת מים ומיצרת אנרגיה (ל"ת)עושה חשבון 15/02/2026 19:39הגב לתגובה זו
- 1.קשקש 15/02/2026 16:59הגב לתגובה זוהאוצר מחפש בנרות דרכים למלא את הקופה פשוט כול קרקע שלא משמשת לחקלאות המדינה יכולה לדרוש את הקרקעות בחזרה ורק אחר כך להוציא מכרזים לתחנות כוח ששם זה הכסף הגדול