הרופאים השכירים ניצחו את רשות המסים - אבל כמה הם יקבלו?

הסיפור התחיל ב-1995, כשהמדינה חתמה על הסכם קיבוצי עם ארגון הרופאים. בהסכם נכתב במפורש שדמי הביטוח המקצועי של הרופאים ינוכו "משכרו ברוטו של כל רופא ורופא". זה לא בדיוק מה שקרה. במקום זאת, חלק מהמעסיקים החליטו לנכות את התשלום מהשכר נטו, כלומר אחרי ניכוי המס. ההבדל? רופא עם שכר של 20 אלף שקל ושיעור מס של 35% שמשלם 1,000 שקל לביטוח, יכול היה למצוא את עצמו משלם סכום של 350 שקל מס מיותר מדי שנה. זה לא נשמע כמו הון עתק, אבל כשמדברים על אלפי רופאים לאורך שנים רבות, המספרים מתחילים להיות מעניינים יותר.

ב-2021 הוגשה תובענה ייצוגית על ידי ד"ר ירון רודניצקי. אלא שהתגלה שהוא עובד בקופת חולים כללית, ושם דווקא ניכו את הכסף כמו שצריך, מהשכר ברוטו. תובע ראשון החוצה. התובעת השנייה, ד"ר הדס כנעני לוינץ, היתה עובדת בבית חולים ממשלתי, שם הניכוי אכן נעשה מהשכר נטו. בעיה אחת: היא חייבת ממילא בהגשת דו"ח מס שנתי בגלל הכנסות משפחתיות, כך שההוצאה מותרת לה בדו"ח. תובעת שנייה החוצה (למעשה היא נשארה, אבל כבר לא היתה מספיק טובה כדוגמה). התובע השלישי, ד"ר איליה ספיבק, גם הוא מבית חולים ממשלתי ולא חייב בהגשת דו"ח. נשמע מושלם? לא בדיוק. התברר שהוא ממילא נוהג להגיש בקשות להחזר מס כל שנה. כלומר הוא בעצם לא מייצג את הבעיה. השופט קירש לא התלהב. "דומה כי במישור זה ההתנהלות כאן הייתה לקויה", הוא כתב בהחלטת ביניים, והטיל על המבקש אז הוצאות משפט של 8,000 שקל אף שבקשותיו התקבלו.

הפתרון שהגיע מאוחר מדי

בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמה: רשות המסים תפעל לשינוי תקנות ניכוי המס, ואילו התובעים יסתלקו מהתביעה הייצוגית. בדצמבר 2024 אכן פורסמה תקנה חדשה שמאפשרת לנכות את דמי הביטוח כבר בשלב ניכוי המס במקור. "רק בעקבות הגשת בקשת האישור בשנת 2021, המשיבה הודתה לראשונה... כי מדובר בהוצאה המותרת בניכוי", כתבו עורכי הדין של הרופאים בטיעוניהם. אבל רשות המסים התנגדה לתשלום של מיליונים. "רשות המיסים לא 'פעלה' - המעסיקים הם שביצעו את הניכוי במקור", טענה המדינה. לדבריה, הרופאים תמיד יכלו לבקש החזר מס פשוט, והבעיה לא היתה חמורה כל כך.

• אהרונוביץ': "נגיע למחזיקי קריפטו; סוחרי יום שלא ידווחו כעסק - לא יוכלו לקזז הפסדים"
• "מס רכישה מהזוכים במחיר למשתכן זה לא רציני, זה גול עצמי של רשות המסים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט קירש החליט שלא להשתמש בשיטת האחוזים המקובלת לחישוב שכר טרחה. "קיימים סימני שאלה גדולים מדי לגבי פרמטרים חשובים, הנחוצים לעריכתו של חישוב מהימן על בסיס אחוזים", הוא הסביר בפסק הדין שפורסם. הוא קבע שכר טרחה של 785 אלף שקל (בתוספת מע"מ) ו-15,000 שקל גמול לשני התובעים הייצוגיים ביחד. זה הרבה פחות מ-12.36 מיליון שקל שנתבעו, אבל גם לא סכום קטן.

השופט הדגיש את הצד החיובי: "הגשת ההליך הביאה להבהרת עמדת רשות המסים... והביאה במישרין להתקנתה של תקנה 9(א)(19) לתקנות הניכוי... משמעות הוספת פסקה (19) האמורה היא כי להבא כל מעסיק רופא שכיר יפריש את סכום ההשתתפות של העובד מהשכר ברוטו ולא מהשכר נטו". אבל מנגד הוא גם היה ביקורתי. לדבריו, "ייתכן שבקשת האישור הוכנה 'ביסודיות ובכובד ראש' במישור המשפטי הכללי, אולם מלאכת איתור תובע מייצג הולם... גם היא חלק בלתי נפרד מהכנה יסודית של התיק. דומה כי במישור זה ההתנהלות כאן היתה לקויה".