טיסת אל על מדובאי בוטלה - וזה הפיצוי שתשלם החברה
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע: חברת התעופה לא יכולה לטעון שטיסת חילוץ מאתונה במבצע עם כלביא פוטרת אותה מהשבת כספים, כשהנוסע ומשפחתו הגיעו לאתונה על חשבונם
איתי חיים מרמרי, תושב ישראל, הזמין ב-21 למאי 2025 ארבעה כרטיסי טיסה מאל על - לו ולבני משפחתו - מישראל לדובאי ובחזרה. התשלום בוצע בשילוב של נקודות של הנוסע המתמיד ותוספת כספית. הטיסה חזרה מדובאי לישראל נקבעה ליום ל-13 ליוני 2025 ב-12:30. אלא שבאותו הבוקר בדיוק, ב-13 ביוני, פרצה המלחמה שזכתה לשם עם כלביא. המרחב האווירי של ישראל נסגר לחלוטין, הטיסה בוטלה, ומשפחת מרמרי נותרה תקועה בדובאי.
המרחב האווירי נותר סגור עד ה-18 ביוני, ורק אז החלו טיסות חילוץ מכמה יעדים, בהם אתונה. מרמרי ומשפחתו, שהבינו שאין סיכוי לטיסת אל על מדובאי בזמן הקרוב, רכשו על חשבונם כרטיסי טיסה מדובאי לאתונה, הגיעו לשם ב-20 ליוני 2025, ומשם הם עלו על טיסת חילוץ של אל על לישראל ב-23 ליוני, בלי תשלום נוסף.
מרמרי לא תבע פיצוי על ביטול הטיסה עצמו - הוא הבין שמדובר בנסיבות חריגות שאינן בשליטת אל על. מה הוא כן דרש? את ההפרש בין עלות הטיסה המקורית מדובאי לעלות טיסת החילוץ מאתונה, שהיא זולה בהרבה. הוא העריך את הפער ב-1,250 שקל לכרטיס, ובסך הכל 5,000 שקל לארבעה נוסעים. בנוסף, הוא ביקש 3,000 שקל פיצוי על נזק לא ממוני, בטענה שהוא פנה לאל על שוב ושוב אחרי המלחמה ולא קיבל שום מענה. מנגד, אל על טענה שבנסיבות של המלחמה היא פעלה כמיטב יכולתה, שטיסת החילוץ מהווה טיסה חלופית לכל דבר, ושלכן אין לנוסע זכות לגמול נוסף כלשהו.
השופט: "אלא אם כן דאגה על חשבונה לכך שהנוסע יגיע לאתונה"
השופט רונן אילן מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו לא קיבל את עמדת אל על. הוא נשען על חוק שירותי תעופה מ-2012 וקבע שכשטיסה מבוטלת, הנוסע זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו. הפטור שניתן לחברת תעופה בנסיבות שאינן בשליטתה חל רק על הפיצוי הכספי, אך לא על חובת ההשבה.
- ירידה של 27% בהכנסות אל על ברבעון הראשון ל-2026
- ענקיות התעופה חוזרות לישראל: וויז אייר ולופטהנזה מחדשות טיסות; אל-על נחלשה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הוסיף שלפי סעיף 3(ב)(4) בחוק, גם כשחברת תעופה מציעה טיסה חלופית משדה תעופה אחר, היא חייבת לשאת בהוצאות ההגעה לאותו שדה תעופה. כדי להמחיש את הנקודה הזו, נתן השופט דוגמה: "נניח שנוסע רכש מהנתבעת כרטיס טיסה לישראל מניו-יורק וטיסתו בוטלה. אותו נוסע הגיע בכוחות עצמו לאתונה ומשם הוטס לישראל. ברי הדבר שאין הגיון בטענה שהנתבעת תהיה פטורה מהשבה כלשהי כאשר הפער בעלות הטיסה זועק כל הדרך מניו-יורק". מכיוון שאל על לא מימנה את ההגעה של המשפחה מדובאי לאתונה, קבע השופט, חלה עליה חובת השבה מלאה של העלות של הטיסה שבוטלה.
אומדן ההפרש: אל על שתקה – והתובע זכה
נקודה מעניינת בפסק הדין נוגעת לשאלת הסכומים. מרמרי העריך את ההפרש בין הטיסות ב-1,250 שקל לכרטיס. אל על, אף שכל הנתונים היו ברשותה, לא טרחה להציג אומדן משלה, ולא ערכה כל תחשיב. השופט ציין שכאשר "התובע מציג אומדן בעוד הנתבעת נמנעת מהצגת אומדן, קל וחומר כאשר כל המידע מצוי בידי הנתבעת", צריך לקבל את האומדן של התובע במלואו.
את הדרישה ל-3,000 שקל פיצוי על נזק לא ממוני דחה השופט, כשקבע שלא נמצא זדון בהתנהלות של אל על, ושהאירועים היו "חסרי תקדים וחריגים בהיקפם". עם זאת, השופט חייב את אל על ב-1,500 שקל הוצאות משפט ו-80 שקל אגרה, לאחר שהגיע למסקנה שאל על למעשה כפתה על מרמרי להגיש תביעה. השופט ציין שמרמרי פנה לחברה פעמים רבות ולא קיבל מענה ענייני, וש"מהנתבעת ניתן גם ניתן היה לצפות שתבחן את טענות התובע ותגיב להן בצורה עניינית". לסיכום, אל על חויבה לשלם למרמרי סכום כולל של 6,580 שקל.
