החלטה חריגה: בן 73 שמטפל בבנו הפצוע קיבל הפטר מחוב מזונות

רשמת חדלות הפירעון וסגנית הממונה על רשמי ההוצאה לפועל, מיכל שכנר, מלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, נתנה באחרונה החלטה יוצאת דופן: היא הורתה על מתן הפטר לחייב מחוב מזונות עבר בסכום של כ-24 אלף שקל למוסד לביטוח לאומי. ההחלטה היא חריגה, כי ככלל חוב מזונות הוא חוב שלא ניתן למחוק אותו בהליכי חדלות פירעון, אבל המקרה הזה, כפי שהרשמת עצמה כתבה, הוא מקרה שבו "החיים עצמם מורכבים יותר מהכללים".

החייב הוא גבר בן 73, גרוש ואב לבן בגיר. הוא מוכר כנכה עם 93% נכות, מתגורר בדירת עמידר בת שני חדרים בשכירות, ומתקיים מקצבת זקנה, קצבת סיעוד וגמלת נכות צה"ל. במשך שנים הוא לא עמד בתשלום המזונות שנפסקו לחובתו, ובעקבות כך המוסד לביטוח לאומי שילם במקומו לזוכה ותפס את מקומה לצורך גביית החוב שלו.

אבל החיים, כמו שקורה לא אחת, זימנו מציאות שונה לחלוטין ממה שהיה בזמן מתן פסק הדין למזונות. בנם של הצדדים, כיום בן 33, נפצע במהלך שירותו הצבאי והוכר כנכה סיעודי הזקוק לטיפול והשגחה מתמדת. מהמסמכים שהוצגו עולה שהחייב - האב שפעם לא שילם מזונות - הוא כיום המטפל העיקרי בבנו הנכה, ומקדיש את מרבית זמנו לטיפול יומיומי אינטנסיבי בו.

החייב פנה לרשמת במסגרת הליך חדלות פירעון שבו סכום חובותיו הכולל הגיע לכ-180 אלף שקל, וביקש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות. המוסד לביטוח לאומי התנגד, וטען שחוב מזונות הוא חוב בעל מעמד מיוחד שלא ניתן למחוק אותו, ושאין לו סמכות לוותר עליו.

• חיכתה עשור לגבות מזונות - וכעת נתקלה בבעיה
• אם ביקשה לבטל מזונות של 500 ש' - מה קבעה השופטת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בית המשפט אינו יושב רק לדון את האדם על עברו"

הרשמת שכנר לא התעלמה מהבעייתיות שבהתנהלות החייב לאורך השנים. "אי תשלום מזונות משך תקופה ממושכת מהווה הפרה של חובה משפטית והורית בסיסית", היא קבעה. "העובדה שהמדינה נדרשה לשאת בתשלומים במקום היחיד מלמדת כי הנטל הכלכלי הועבר בפועל לקופה הציבורית, שיקול זה פועל לחובת היחיד". אבל, הוסיפה הרשמת, "בית המשפט אינו יושב רק לדון את האדם על עברו, עליו לבחון גם את ההווה ואת האפשרות לתיקון".

בהחלטתה, פירטה הרשמת חמש נסיבות חריגות שהובילו אותה לסטות מהכלל. ראשית, מדובר באדם מבוגר, חסר נכסים, חסר אופק כלכלי, שאינו מסתיר רכוש ולא מתחמק מתשלום בזמן שהוא מנהל חיים מבוססים. שנית, בנו סובל מנכות סיעודית, והחייב משמש המטפל העיקרי שלו. שלישית, החוב הוא למוסד לביטוח לאומי ולא לזוכה הפרטית עצמה - עובדה שמפחיתה במידה מסוימת את הפגיעה הישירה בזכאי למזונות. רביעית, מדובר בחוב שאינו גבוה ביחס לסך החובות הכולל, ושסיכויי הגבייה שלו בפועל נמוכים ביותר. חמישית, מדובר בחוב מזונות ישן, כשהבן כבר בן 33 וגר עם אביו שמטפל בו. "הותרת חוב המזונות מחוץ לצו ההפטר תביא, הלכה למעשה, לסיכול מוחלט של תכלית השיקום שביסוד החוק, מבלי שקיימת תוחלת גבייה ממשית", סיכמה הרשמת.

בדבריה לסיום, חרגה הרשמת שכנר מהשפה המשפטית הרגילה ונגעה בנימה אנושית. "תיק זה ממחיש כיצד יחסי הורים וילדים אינם מסתיימים בפסק דין, ואינם מתיישרים תמיד עם דיני החיובים", היא כתבה. "תפקידו של המשפט אינו רק לזכור את הכישלון אלא גם לדעת לזהות מאמץ כן לתקן, גם אם באיחור". הרשמת גם פנתה למרכז לגביית קנסות, וציינה שראוי שגם הוא ישקול התחשבות במצבו של החייב לעניין אופן הגבייה והאיזון בין אינטרס הגבייה לבין קיום בכבוד.

• העליון: המשטרה יכולה להקפיא מטבעות דיגיטליים בחו"ל בהסכמת המחזיק
• בג"ץ מחזיר לוועדת גרוניס את בדיקת מינויו של גופמן לראש המוסד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'