שופטי בג"ץ דוחים את הסבריו של לוין לחרם על עמית

שופטי בית המשפט העליון דוחים את הסבריו של שר המשפטים, יריב לוין, לסירובו לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. הדיון התקיים לאחר שהוצא צו על תנאי, שהורה ללוין לנמק את סירובו. מתגובתו של לוין עולה, כי ייתכן שיהיה מוכן לשתף פעולה עם המשנה לנשיא, נעם סולברג, אך ברור שבג"ץ לא יתן לכך את ידו.

לוין מסרב להיפגש עם עמית ולבצע שורה של מהלכים ומינויים במישור המינהלי, המצריכים שיתוף פעולה של השניים. מדובר בעיקר במינוי נשיאי בתי משפט, סגני נשיאים, שופטים עמיתים ורשם לבית המשפט העליון. לוין טוען, כי עמית אינו נשיא משום שהוועדה לבחירת שופטים בחרה בו בקוורום חסר, משום שהוא עצמו לא פרסם את המינוי ברשומות, ומשום שהוא עצמו לא חתם לצידו של הנשיא יצחק הרצוג על תעודת מינויו של עמית.

כשר: המשמעות היא זכות וטו למיעוט

בא כוחו של לוין, עו"ד יורם שפטל, אישר, כי לכאורה יתר המינויים באותה ישיבה - כולל של סולברג - הם בלתי חוקיים, אולם מאחר שהללו פורסמו ברשומות, אין לערער עליהם. השופט עופר גרוסקופף תהה, האם המשמעות היא שלוין פרסם ביודעין מינויים בלתי חוקיים. "יש דואליות בעמדת שר המשפטים", הוסיף, והזכיר שלוין חויב בידי בג"ץ לכנס את הישיבה. שפטל הציע, כי לוין הבין רק בדיעבד שטעה לגבי הקוורום.

השופט יחיאל כשר ציין, כי משמעות עמדתו של שפטל היא מתן זכות וטו למיעוט, שלא יגיע לדיון וכך ישתק את עבודתו של אותו גוף. גרוסקופף אמר, כי לשון החוק ותכליתו אינן תומכות בטענתו של שפטל. הוא הוסיף, כי הטיעון לגבי הרשומות בעייתי, משום שלמעשה לוין אומר שאינו מפעיל את סמכותו משום שלא הפעיל את סמכותו.

לדברי גרוסקופף, אותה בעייתיות קיימת בטענה לגבי העדר חתימת הקיום. עוד הזכיר, כי על פי הפסיקה - אין צורך בחתימת קיום על מינוי שופט כדי שייכנס לתוקפו. "השאלה היא מה קורה כאשר מישהו מכשיל את הקיום, כמו עבריין הבורח מהעונש", הוסיף השופט אלכס שטיין. הוא תהה, האם לפי עמדתו של שפטל - חוק לא ייכנס לתוקפו בלא חתימה של נשיא המדינה, ראש הממשלה או יו"ר הכנסת.

גרוסקופף: לוין מחזיק בגרונה את המערכת

כשר שאל את בא כוח המדינה, עו"ד רן אפשטיין, מה משמעות מכתבו של לוין על כוונתו לקדם חלק מן המינויים. אפשטיין השיב, כי לוין פותח באומרו שאינו מכיר בעמית ומציע להקים ועדות איתור המנטרלות את עמית. אפשטיין אישר את אמירתם של כשר וגרוסקופף, ולפיה לעמדת המדינה - מדובר במהלכים בלתי חוקיים, שכן לוין לוקח לעצמו סמכויות המסורות לעמית.

בא כוחה של עמותת זולת שהגישה את העתירה, עו"ד חגי קלעי, טען, כי אם לשיטתו של לוין עמית אינו הנשיא - הרי שהוא ממלא מקום הנשיא, וממילא עליו לעבוד עימו. גרוסקופף הזכיר, כי לוין עצמו הכיר בכך שעמית היה ממלא מקום הנשיא. גרוסקופף וכשר אמרו לשפטל בסיום הדיון, כי לשיטתו - יכול לוין להפוך את סולברג לממלא מקום הנשיא, בניגוד להחלטת הוועדה לבחירת שופטים. 

גרוסקופף הוסיף: "שר המשפטים יוכל לקבוע מי יעמוד בראש הרשות השופטת. הפרדת רשויות לשיטתו של השר. זה בלב העניין. הוא מנסה להכתיב לרשות השופטת מי יעמוד בראשה, כאשר הוא אומר שהוא מוכן לכבד את סולברג ולא את עמית". שפטל הכחיש: "אתם שמים בפיו דברים שאיננו אומר". גרוסקופף: "שר המשפטים יחזיק בגרונה את יכולת התפקוד של מערכת המשפט, אלא אם היא תקבל את בחירתו כסולברג כמי שעומד בראשה". שפטל שב והכחיש, אך אמר שעל עמית להעביר לסולברג את סמכויותיו בנוגע למינויים הנדונים. 

כשר הוסיף, כי לוין נטל את מערכת המשפט והשירות לציבור כבני ערובה; שפטל אישר. כשר הוסיף, כי למעשה לוין דורש מן הצד השני להיות פרקטי, בגלל שנגרם נזק קשה מאוד למערכת, והפרקטיות צריכה לבוא לידי ביטוי בהיענות לדרישותיו. "יש לזה שם ומפני כבודו של השר לא אגיד", אמר.

• לוין ציית לרוב פסק הדין: פרסם מועמדים למחוזיים בבאר שבע וחיפה
• לוין לא ימנה שופטי מחוזי ואולי גם לא שופטי שלום