שלושה בעלי חברות בנייה נעצרו בחשד לחשבוניות פיקטיביות של 71 מיליון שקל

רשות המסים מגבירה אכיפה בענף הבנייה והשיפוצים: מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים מנהלת שלוש חקירות נפרדות נגד שלושה בעלי חברות, בחשד להוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף מצטבר של כ-71 מיליון שקל. המע"מ הגלום בהן מגיע לכ-13.3 מיליון שקל. בית משפט השלום בירושלים שחרר את החשודים בתנאים מגבילים, והחקירות נמשכות.

במקרה הראשון, עאצי לקמאן, תושב כפר ברא ובעלים של שתי חברות בענף הבנייה, חשוד כי ב-2025 קיזז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום מצטבר של כ-18 מיליון שקל. המע"מ הנובע מהן מוערך בכ-3 מיליון שקל.

במקרה השני, טוני בן משה, תושב תל אביב ובעל חברת שיפוצים, חשוד כי ב-2025 הוציא וקיזז חשבוניות מס פיקטיביות של כמה ספקים בסכום של כ-34 מיליון שקל, כשהמע"מ הגלום בהן מוערך בכ-7 מיליון שקל. פרט חריג בתיק: בספרי הנהלת החשבונות של החשוד כלל לא נמצאו חשבוניות של הספקים הנבדקים - פער בין הדיווח לרשות לבין התיעוד החשבונאי הפנימי.

במקרה השלישי, האני סלטי, תושב ריינה ובעל חברה בתחום הבנייה, חשוד כי ב-2024 וב-2025 קיזז חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של כ-19.2 מיליון שקל, כשהמע"מ הגלום בהן עומד על כ-3.3 מיליון שקל. תנאי השחרור בעניינו כוללים הפקדה כספית של 30 אלף שקל, ערבות עצמית של עד 200 אלף שקל, ערבויות צד ג' של עד 200 אלף שקל, הפקדת דרכון ועיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

ענף הבנייה חוזר שוב ושוב לחדשות בהקשר של חשבוניות פיקטיביות - ולא במקרה. יש בו הרבה קבלני משנה, ספקים, העברות בין חברות ופרויקטים ארוכים. במבנה כזה קל להכניס חשבונית שנראית כחלק רגיל מהפעילות: עבודות קבלנות, כוח אדם, חומרי גלם, הובלות. החשבונית הפיקטיבית מאפשרת לקזז מע"מ שלא שולם בפועל ולהקטין את הרווח החייב במס - פגיעה כפולה בקופת המדינה. במקרים רבים היא משמשת גם להסתרת העסקת עובדים, העברת כספים לגורמים אחרים או יצירת מראית עין של פעילות עסקית.

העובדה שמדובר בשלוש חקירות שהובאו באותו יום לבית המשפט מלמדת על מהלך אכיפה רחב של המחלקה. זה משתלב עם רפורמת חשבוניות ישראל, שמחייבת קבלת מספר הקצאה דיגיטלי לחשבוניות מעל רף מסוים. החל מ-1 ביוני 2026 הרף יורד ל-5,000 שקל, מה שיכניס הרבה יותר עסקאות למעקב בזמן אמת. ככל שהמערכת מתרחבת, הרשות מזהה דפוסים חריגים מהר יותר: ספקים שמוציאים חשבוניות בהיקפים חריגים, לקוחות שמקזזים מע"מ מספקים בעייתיים, חברות שמדווחות על פעילות שלא מסתדרת עם היקף העובדים והנכסים שלהן.

מדובר בשלב חקירתי בלבד. החשודים שוחררו בתנאים מגבילים ומוחזקים בחזקת חף מפשע. רשות המסים תנסה לבסס את הקשר בין החשבוניות לבין עסקאות שלא בוצעו, ולהראות שהן שימשו לניכוי מע"מ שלא כדין. מנגד, החשודים יוכלו לטעון שהחשבוניות משקפות פעילות אמיתית.

מעבר לסכום הישיר, תיקים כאלה פוגעים בתשלום המס של האזרחים כולם - ברגע שיש העלמות מס, נטל המס על אלו שמשלמים עולה. כמו כן, העלמות מס פוגעות בתחרות. קבלן שפועל כחוק ומשלם מע"מ, שכר ומסים מתקשה להתחרות מול מי שמקטין עלויות דרך חשבוניות שאינן משקפות עבודה אמיתית. לכן האכיפה היא לא רק עניין של גביית מס - היא גם ניסיון ליצור תנאי תחרות סבירים יותר בענף.