שווי פי ארבעה בתוך תשעה חודשים, בלי מוצר: מעבדת ה-AI שמהמרת על פחות דאטה גייסה מיליארד דולר
מעבדת מחקר שעדיין מכרה אפס מוצרים, ושמעסיקה כמה עשרות אנשים בלבד, שווה היום כ-6 מיליארד דולר. Flapping Airplanes הודיעה על גיוס של מיליארד דולר בסבב A, בהובלה משותפת של קרנות Index ו-Lux, ולפי הדיווחים השווי שנקבע בעסקה גבוה פי ארבעה מזה שנקבע בסבב הסיד שלה, תשעה חודשים קודם לכן. בסבב ההוא גייסה החברה 180 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר, כך שסך ההון שהוזרם אליה מתקרב ל-1.2 מיליארד דולר.
רשימת המשקיעים כוללת שמות מוכרים מעמק הסיליקון: סקויה, GV, זרוע ההשקעות של אלפאבית, קליינר פרקינס, Valor ו-Atreides. גם אנבידיה משקיעה בחברה, נתון עם משמעות משלו, כפי שיוסבר בהמשך. שותף מ-Index מצטרף לדירקטוריון.
ההימור של החברה הולך נגד הזרם המרכזי בענף. רוב המעבדות הגדולות בנו את המודלים שלהן על בסיס עיקרון פשוט: יותר נתונים, יותר כוח מחשוב ויותר כסף מייצרים מודל טוב יותר. Flapping Airplanes טוענת שהגישה הזו בזבזנית. לפי הערכה שהחברה עצמה מפרסמת, בני אדם יעילים פי 100 אלף עד פי מיליון ממערכות AI ביכולת ללמוד מדוגמאות, שכן אדם בוגר נחשף לכמה מיליארדי מילים לכל היותר, בעוד מודלים מובילים מאומנים על חלק עצום מהטקסט הזמין ברשת. המטרה המוצהרת היא לצמצם את הפער הזה, ובכך להוזיל את האימון ואת ההפעלה של מודלים.
בשנה הראשונה רוב העבודה התרכזה דווקא בתוכנה שרצה על המעבדים הגרפיים. החברה פיתחה מסגרת של "מגה-קרנלים", כלומר תוכנית אחת שמריצה רצף שלם של משימות על השבב, במקום שרשרת של תוכניות קטנות שבין כל אחת מהן השבב ממתין. לטענת המייסדים, המערכת יכולה לשלב באותו שבב, ובאותו זמן, משימות אימון שדורשות בעיקר חישוב עם משימות הסקה שתלויות בעיקר בקצב שליפת הנתונים מהזיכרון. אם זה עובד בהיקף גדול, המשמעות היא ניצול טוב יותר של כל מעבד, ופחות שעות שבהן ציוד יקר עומד בטל.
כאן נכנס האינטרס של אנבידיה. ספקית השבבים נהנית מהמרוץ לבנות עוד ועוד מרכזי נתונים, ולכאורה טכנולוגיה שחוסכת בכוח מחשוב עלולה לפגוע בה. אבל ההיסטוריה של הענף מלמדת שכאשר עלות השימוש יורדת, הביקוש נוטה לגדול. שבבים שמפיקים יותר עשויים להפוך לשווים יותר בעיני הלקוחות, ולפתוח שימושים חדשים ברובוטיקה, במסחר אלגוריתמי ובמדעי החיים, התחומים ש-Index מציינת כיעדים טבעיים לטכנולוגיה. המהלך מתחבר גם למגמה רחבה יותר של ערעור על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום התוכנה, כפי שקרה כאשר גוגל ואמזון פתחו את PyTorch לשבבים שלהן.
הסבב מצטרף לשורה של גיוסי עתק של חברות AI צעירות, שרבות מהן עדיין מציגות הכנסות זניחות. טנסטורנט, למשל, גייסה 1.5 מיליארד דולר בהימור על שבבים למודלים פתוחים, ובמקביל OpenAI ממשיכה לגייס עשרות מיליארדי דולרים. ההבדל הוא ש-Flapping Airplanes מגדירה את עצמה כמעבדת מחקר טהורה, עם אופק של שנים, וחברה כזו נמדדת בעיקר לפי הצוות והרעיונות. המייסדים הם האחים אשר ובן ספקטור, שניהם בוגרי דוקטורט בסטנפורד, ואיידן סמית, שעבד בעבר בנוירלינק. בצוות כמה עשרות חוקרים, כולם עובדים פיזית בסן פרנסיסקו.
מבחינת המשקיעים, מדובר באופציה יקרה. קפיצה של פי ארבעה בשווי בתוך פחות משנה, בלי מוצר מסחרי, משקפת בעיקר את המחסור בצוותי מחקר מובילים ואת הנכונות של קרנות הון סיכון לשלם על הסיכוי לפריצת דרך. במקביל מצטברות אזהרות מהכיוון ההפוך: גרטנר מעריכה שהשקעות AI של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך. אם הגישה של Flapping Airplanes תוכיח את עצמה, היא עשויה דווקא להקטין את הסיכון הזה, משום שמודלים זולים יותר קלים יותר להחזרת ההשקעה. אם תיכשל, המשקיעים יגלו שגם הימור נגד הגישה הרווחת עולה ביוקר.
בשלב זה החברה צפויה להשתמש בכסף בעיקר לגיוס חוקרים ולרכישת כוח מחשוב. בסופו של דבר, גם מי שמבקשת לחסוך בדאטה ובחישוב זקוקה למשאבים רבים כדי להוכיח שזה אפשרי.
להרחבה:
המרוץ על כסף המשקיעים: OpenAI ממהרת לגייס 30 מיליארד דולר לפני הנפקת אנתרופיק
העדיפה עצמאות על פני אינטל וקוואלקום וגייסה 1.5 מיליארד דולר: טנסטורנט מהמרת על שבבים למודלים פתוחים
