5 בחירות, 3 שווקים: מה באמת קורה אחרי הקלפי?
לפני כל מערכת בחירות מתחילות התחזיות: מה יקרה לבורסה, לאן ילך השקל ואיך המשקיעים יגיבו לתוצאה. אבל חזרה לחמש מערכות הבחירות האחרונות בישראל מגלה תמונה הרבה פחות מסודרת
- ת״א לא הגיבה באותו אופן בכל פעם, השקל לא תמיד עשה את מה שנראה אינטואיטיבי, ובחלק מהמקרים האירוע החשוב ביותר למשקיעים התרחש בכלל בוושינגטון או בשווקים העולמיים.
תוכן בשיתוף קולמקס פרו
לקראת בחירות קל מאוד לבנות תרחיש.
תוצאה ברורה תייצר ודאות. תיקו פוליטי יכביד על השקל. ממשלה כזו תהיה טובה לבורסה, ממשלה אחרת פחות. כמעט בכל מערכת בחירות חוזרות התחזיות האלה, ובבוקר שאחרי כולם בודקים אם השוק הסכים.
אלא שההיסטוריה הישראלית האחרונה מציעה תשובה פחות נוחה: אין תגובת שוק אחת שחוזרת על עצמה אחרי בחירות.
בין אפריל 2019 לנובמבר 2022 ישראל הלכה לקלפי חמש פעמים. כשחוזרים למה שעשו ת״א-35, השקל וה-S&P 500 סביב אותן מערכות, רואים בעיקר דבר אחד: הקלפי היא משתנה אחד. לא תמיד הגדול.
גם במבט הצר ביותר - יום המסחר הראשון שלאחר הבחירות - אין תגובה אחידה. בארבע מתוך חמש מערכות הבחירות האחרונות ת״א-35 זז בפחות מאחוז. זה כמובן לא מספיק כדי לבודד "אפקט בחירות", אבל כן מספיק כדי לערער את הרעיון שלפיו תוצאה פוליטית מסוימת אמורה להוביל אוטומטית לתנועה חדה בכיוון מסוים.
2019: פעמיים לקלפי, פעמיים תגובה קטנה
באפריל 2019 ת״א-35 עלה ביום המסחר הראשון שלאחר הבחירות ב-0.76%, מ-1,571.58 ל-1,583.58 נקודות. בשוק המט״ח כמעט לא נרשמה תנועה: השער היציג של הדולר עבר מ-3.580 ל-3.578 שקלים.
חמישה חודשים אחר כך ישראל חזרה לקלפי. הפעם התוצאה הפוליטית הייתה פחות ברורה, אבל גם הפעם התגובה בשוק הייתה מתונה: ת״א-35 עלה ביום שאחרי ב-0.49%, והשקל נע בשיעור קטן בלבד.
אלא שבאותו יום היה למשקיעים עוד אירוע לעכל. הפדרל ריזרב הוריד את הריבית בארה״ב ברבע נקודת אחוז, וה-S&P 500 סיים את היום כמעט ללא שינוי לאחר תנודות סביב החלטת הריבית ודברי יו״ר הפד.
הבחירות היו החדשות הגדולות בישראל. בשוק, הן היו רק חלק מסדר היום.
2020: כשהעולם השתלט על הסיפור
מערכת הבחירות של 2 במרץ 2020 היא אולי הדוגמה הברורה ביותר לקושי לבודד "אפקט בחירות".
ביום המסחר הראשון לאחר ההצבעה ת״א-35 דווקא עלה בכ-1%.
אבל כבר למחרת התרחש אירוע שהמחיש עד כמה השווקים היו עסוקים במשהו אחר: הפד ביצע הורדת ריבית חירומית של חצי נקודת אחוז בשל הסיכונים שהקורונה הציבה לפעילות הכלכלית. באותו יום ה-S&P 500 ירד ב-2.81%.
בתוך ימים סדר היום השתנה לחלוטין.
ב-8 במרץ ת״א-35 ירד 4.78% ביום אחד. בנק ישראל תיאר מאוחר יותר ירידה של כ־25% בת״א־35 במהלך הטלטלה של מרץ.
בוול סטריט המהלך היה חריף עוד יותר: ה-S&P 500 עבר מ-3,090 נקודות ב-2 במרץ ל-2,237 נקודות ב-23 במרץ - ירידה של כמעט 28%.
האם אפשר להסיק מכאן שלבחירות לא הייתה שום השפעה? לא. אבל בתוך ימים, משבר עולמי הפך לגורם המרכזי שסביבו נעו השווקים.
השוק לא עוצר את העולם כדי למדוד את תוצאת הבחירות בנפרד.
2021: אין הכרעה - והשקל דווקא מתחזק
גם הבחירות במרץ 2021 לא יצרו מסלול מיידי וברור להקמת ממשלה.
אם חוסר הכרעה פוליטי היה מספיק בפני עצמו כדי ללחוץ על המטבע המקומי, אפשר היה לצפות להיחלשות של השקל.
בפועל קרה ההפך.
ביום שלאחר הבחירות השקל התחזק בכ-0.3% מול הדולר במסחר הבין-בנקאי. בזמן אמת הועלתה בשוק האפשרות שתרחיש של מבוי סתום פוליטי נוסף כבר תומחר מראש.
גם ת״א-35 כמעט שלא הגיב: המדד ירד באותו יום בכ-0.23%.
זו דוגמה קטנה, אבל היא מדגישה משהו חשוב: כותרת פוליטית דרמטית לא חייבת להפוך לתנועה פיננסית דרמטית.
ואז הגיעה מערכת בחירות עם תוצאה ברורה הרבה יותר.
2022: הקלפי נסגרה - והפד נכנס לתמונה
ב-1 בנובמבר 2022 התקבלה תוצאה שאפשרה בהמשך הקמת ממשלה עם רוב פרלמנטרי ברור.
אם בהירות פוליטית לבדה הייתה מכתיבה את כיוון השוק, אפשר היה לצפות לתגובה מובהקת.
בפועל, ביום המסחר הבא ת״א-35 ירד ב-0.04% בלבד - למעשה יום שטוח. גם בשקל נרשמה תנועה מוגבלת יחסית.
בוול סטריט, לעומת זאת, ה-S&P 500 ירד באותו יום בכ-2.5%.
אלא שמוקד תשומת הלב שם היה אחר לגמרי: למחרת הבחירות, הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-75 נקודות בסיס, בפעם הרביעית ברציפות, לטווח של 3.75%-4%.
גם בישראל היו באותו זמן אנשי שוק שהעריכו שלהחלטת הריבית בארה״ב עשויה להיות השפעה כלכלית משמעותית יותר מתוצאת הבחירות המקומיות.
והפער לא נעלם בהמשך החודש. בנובמבר 2022 ת״א-35 ירד בכ-4.9%, בזמן שה-S&P 500 עלה בכ-5.4%.
אותו חודש. שני שווקים. שני כיוונים.
אז בחירות לא משפיעות על השוק?
זו מסקנה שהנתונים לא תומכים בה.
בחירות יכולות לשנות ציפיות למדיניות תקציבית, רגולציה, מיסוי, יחסי חוץ ופרמיית הסיכון של המשק. גם שינוי ברמת אי הוודאות הפוליטית יכול להיות רלוונטי למשקיעים.
אבל חמש מערכות הבחירות האחרונות מצביעות על מסקנה מצומצמת יותר:
אי אפשר לקחת את תוצאת הבחירות לבדה ולגזור ממנה את כיוון השוק.
באותו שבוע שבו ישראל מצביעה, הפד יכול לשנות ריבית, הדולר יכול לזוז, מחיר הנפט יכול לקפוץ, חברה גדולה יכולה לפרסם דוחות או אירוע גלובלי יכול להשתלט על סדר היום.
השוק לא מחכה לקלפי
יש עוד סיבה לכך שהתגובה ביום שאחרי הבחירות לא תמיד נראית כפי שמצפים: השווקים אינם מתחילים לתמחר את התוצאה כשהקלפיות נסגרות.
סקרים, הסתברויות להרכבת ממשלה, הצהרות בנושאי תקציב ומיסוי וציפיות למדיניות עתידית יכולים להיכנס למחירי המניות, האג"ח והמט"ח שבועות ואף חודשים קודם. אם תוצאה מסוימת כבר נתפסה כסבירה ערב הבחירות, עצם התממשותה לא בהכרח אמורה לייצר תנועה חדה.
במילים אחרות, יום שקט אחרי הבחירות אינו מוכיח שלפוליטיקה לא הייתה השפעה. הוא יכול גם להעיד שחלק מהמידע כבר היה במחיר.
והערוץ השני הוא בכלל לא המפלגה שניצחה, אלא מה שהשוק חושב שיקרה אחר כך: מה תהיה המדיניות התקציבית, מה יקרה לגירעון ולחוב, כיצד ימומן תקציב הביטחון, ומה המשמעות לאינפלציה, לריבית ולפרמיית הסיכון של ישראל. אפילו בתחזית יולי 2026, בנק ישראל ציין במפורש את חוסר הוודאות סביב המדיניות הפיסקלית של הממשלה שתקום אחרי הבחירות ואת אופן מימון הוצאות הביטחון.
ומה זה אומר למשקיע הישראלי?
המסקנה הישירה מהנתונים אינה איפה להשקיע. היא פשוט מזכירה עד כמה מסוכן לבנות החלטה על הנחה ש"תוצאה פוליטית מסוימת תעשה X לשוק".
ת״א, השקל ו-S&P 500 מושפעים מתמהילים שונים של ריבית, מטבע, הרכב ענפי, דוחות חברות ואירועים מקומיים וגלובליים. לכן באותו שבוע בדיוק הם יכולים לנוע בכיוונים שונים לחלוטין.
גם המטבע מוסיף שכבה נוספת: נכס שמציג תשואה מסוימת בדולרים יכול להיראות אחרת לחלוטין כשהמשקיע הישראלי מודד את התוצאה בשקלים.
איך לחלק חשיפה בין שווקים שונים היא כבר שאלה אחרת - והיא אינה נענית על ידי תוצאות הבחירות.
הקלפי יכולה לשנות את הממשלה. היא לא מבטלת את הפד, את הדולר, את רווחי החברות ואת מה שקורה בשאר העולם.
מי שפועל באופן עצמאי בשוק האמריקאי פוגש את ההבחנה הזאת באופן שוטף: ריבית הפד, הדולר, המאקרו ודוחות החברות ממשיכים להזיז את השוק גם בשבוע שבו בישראל סופרים קולות. Colmex Pro מאפשרת מסחר עצמאי במניות, ETFs ואופציות בשוק האמריקאי, לצד מערכות מסחר וכלי מחקר וניתוח.
המידע בכתבה מובא למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה להשקעה או הזמנה לבצע פעולה בנייר ערך או במכשיר פיננסי כלשהו. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון, לרבות אפשרות להפסד כספי.
