אינטל מבקשת החרגה מהאיסור על רובוטים זרים - כי המפעלים שלה עדיין תלויים בהם

אינטל Intel Corp 0.39%  מבקשת מהממשל האמריקאי החרגה ממדיניות שנועדה דווקא לצמצם תלות בטכנולוגיה זרה. החברה פנתה ל-FCC בבקשה לאפשר לה להמשיך לעדכן ולתחזק רובוטים אוטונומיים מתוצרת זרה שמשמשים במפעלי השבבים שלה בארה"ב, בטענה שבלעדיהם עלולה להיפגע יכולת הייצור המקומית.

הציוד המדובר הוא מסוג AGV - כלי רכב אוטונומיים שמובילים חומרים ורכיבים בתוך מפעלי השבבים. עבור אינטל, אלה אינם מוצרים שוליים אלא חלק מהתשתית התפעולית של המפעל, ולכן גם מגבלה על עדכוני תוכנה או חומרה יכולה להפוך במהירות לבעיה ייצורית.

המדיניות התעשייתית פוגשת את המציאות במפעל

ביולי הוסיף ה-FCC קטגוריות רחבות של רובוטיקה מתקדמת מתוצרת זרה לרשימת הציוד המוגבל מטעמי ביטחון לאומי. הרשימה כוללת גם נתבים, רחפנים וציוד תקשורת אחר שהממשל מבקש להרחיק מתשתיות אמריקאיות. הבעיה מבחינת אינטל היא שהאיסור לא חל רק על יבוא של ציוד חדש. חברות עלולות להיות מוגבלות גם בעדכוני חומרה, תוכנה וקושחה למערכות שכבר נמצאות בשימוש, בדיוק מסוג התחזוקה שנדרשת כדי לשמור על ציוד תעשייתי פעיל לאורך שנים.

אינטל טוענת שאין כיום חלופה אמריקאית מוכחת שעומדת בדרישות שלה, ושהחלפת הצי הקיים תדרוש שנים. מבחינת החברה, השבתה או מגבלה תפעולית של המערכות עלולה לפגוע באופן מיידי בכושר ייצור השבבים בארה"ב.

אינטל משתמשת בטיעון של ביטחון לאומי - נגד מגבלת ביטחון לאומי

הממשל מטיל את ההגבלות בשם ביטחון לאומי, ואינטל טוענת שאותה הגבלה עצמה עלולה לפגוע בביטחון הלאומי אם היא תחליש את יכולת הייצור המקומית של שבבים. בפנייה ל-FCC החברה מנסה להפריד בין עצם המקור הזר של הציוד לבין הסיכון בפועל. לפי אינטל, תחזוקה שוטפת של הרובוטים אינה צפויה להכניס סיכוני סייבר חדשים, ולכן אין הצדקה למנוע עדכונים שנועדו רק להאריך את חיי המערכות.

החברה מבקשת לכן פטור מותנה, ולא ביטול גורף של האיסור. בפועל, היא רוצה ודאות משפטית שתאפשר לה להמשיך להפעיל ציוד קיים בלי לחשוש שכל עדכון טכני ייחשב להפרה.

אינטל אינה יצרנית השבבים היחידה שמסתמכת על ציוד כזה. גם TSMC, מיקרון, גלובלפאונדריז, סמסונג וטקסס אינסטרומנטס מפעילות מפעלי שבבים שבהם נעשה שימוש במערכות אוטומציה דומות. אם ה-FCC יקבל את הבקשה, היא עשויה להפוך לתקדים מעשי גם עבור חברות אחרות. אם ידחה אותה, חברות נוספות עלולות להידרש לבחור בין השקעות כבדות בהחלפת ציוד לבין סיכון של מגבלות תפעוליות על מערכות שכבר מוטמעות במפעלים.

ספקיות מרכזיות של הציוד כוללות חברות יפניות כמו Murata Machinery ו-Daifuku, לצד יצרניות מדרום קוריאה ומטאיוואן שמנסות להרחיב נתח שוק. כלומר, גם במקרה שבו אינטל רוצה לצמצם תלות, שרשרת האספקה הקיימת אינה מציעה כרגע חלופה אמריקאית מלאה.

האיסור נהיה רחב יותר - וכך גם תופעות הלוואי

בשנים קודמות הממשל האמריקאי התמקד בעיקר בחברות ספציפיות כמו וואווי, ZTE וקספרסקי. בשנה האחרונה הגישה השתנתה, והרגולציה התחילה לחול על קטגוריות שלמות של מוצרים וטכנולוגיות. היתרון בגישה הזו הוא שהיא מאפשרת לממשל לפעול מהר יותר מול סיכונים שנתפסים כמערכתיים. החיסרון הוא שהיא עלולה לתפוס גם ציוד תעשייתי שאין לו תחליף מקומי זמין, ולהעמיס על אותן חברות שהמדיניות מבקשת לעודד להשקיע בארה"ב.

• סופטבנק רוצה לקנות חברת אבטחה ב-30 מיליארד דולר - ולשלוח רובוטים במקום שומרים
• הרובוטים בדרך לבית: מ-5,000 עד 100 אלף דולר - מי באמת יודע לנקות ולקפל כביסה

יש כבר תקדימים לפטורים. Netgear קיבלה החרגה לאחר שמשרד ההגנה קבע שמוצריה אינם יוצרים סיכון ביטחוני, וגם AT&T, ורייזון וגופים נוספים קיבלו אישור לעדכן ציוד קיים.

לכן הבקשה של אינטל אינה חריגה בעצם קיומה. מה שמיוחד בה הוא הרגישות של הענף: שבבים נמצאים בלב המדיניות התעשייתית והביטחונית של ארה"ב, כך שכל כלל שמקשה על הייצור המקומי עלול לסתור את היעד הרחב יותר של בניית עצמאות טכנולוגית.