הנפט הרוסי תחת לחץ: היצוא בשפל ושברון נכנסת לשדה של לוקאויל בעיראק

משק האנרגיה הרוסי מתמודד בימים אלו עם לחץ כפול, המשלב פגיעה בכושר הייצור והיצוא המקומי לצד אובדן נכסים אסטרטגיים בחו"ל לטובת חברות אנרגיה אמריקאיות. מנתוני מעקב מכליות של סוכנות בלומברג עולה כי ערך יצוא הנפט הגולמי של רוסיה בדרך הים ירד בשבוע שהסתיים ב-18 באוקטובר בכ-380 מיליון דולר והסתכם ב-2.33 מיליארד דולר – הרמה הנמוכה ביותר בשישה שבועות. 

במקביל לשחיקה בהכנסות השוטפות, מאבדת תעשיית הנפט הרוסית את אחיזתה בעיראק: חברת שברון Chevron Corp. 0.1%   חתמה על ארבעה הסכמים שבמסגרתם שילמה מקדמה של 200 מיליון דולר על חשבון בונוס החתימה לחוזה הפיתוח של שדה הנפט וסט קורנה 2 בדרום עיראק, אשר הופעל עד לאחרונה על ידי חברת לוקאויל הרוסית. המהלכים הללו מתרחשים דווקא כאשר מחיר הנפט מסוג ברנט נסחר סביב 110 דולר לחבית, קרוב לשיא של חמישה חודשים, על רקע תקיפות החות'ים על תשתיות בסעודיה והפגיעה בכלי שיט במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז.

ירידה של עשרה חודשים בתפוקה הרוסית ושחיקה בהכנסות התקציב

הירידה בהכנסות היצוא של רוסיה נובעת מצניחה של 390 אלף חביות ביום בהיקף המשלוחים הימיים, שירדו לרמה של 3.13 מיליון חביות ביום – הנתון השבועי הנמוך ביותר מאז חודש מרץ. בממוצע של ארבעה שבועות עמד היצוא הימי על 3.59 מיליון חביות ביום, כאשר המשלוחים ללקוחות המרכזיים באסיה, סין והודו, התכווצו ל-3.43 מיליון חביות ביום לעומת 3.54 מיליון חביות בתקופה הקודמת. חלק ניכר מהירידה השבועית מיוחס להשבתת הטעינה למשך כשלושה ימים בנמל פרימורסק שבים הבלטי, ככל הנראה בשל עבודות תחזוקה בנמל או בצינור המזין אותו, מה שהוביל להעמסת 31 מכליות בלבד עם 21.91 מיליון חביות לעומת 34 מכליות בשבוע שקדם לו. מעבר לשיבושים בנמלים, נתוני מכון המחקר CREA מראים כי בחודש ספטמבר ירדו הכנסות רוסיה מיצוא נפט גולמי ב-8% לרמה של 339 מיליון אירו ביום, בעוד שטעינות הנפט בנמל אוסט-לוגה צנחו ב-26% בעקבות תקיפות מל"טים אוקראיניות.

הבעיה המבנית של מוסקבה טמונה בצד ההפקה, שכן תפוקת הנפט הגולמי של רוסיה רשמה בספטמבר ירידה חודש עשירי ברציפות והסתכמה ב-8.64 מיליון חביות ביום לפי הערכות אופ"ק – הרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע שנת 2020. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) אף קיצצה את תחזיות התפוקה של רוסיה ל-8.7 מיליון חביות ביום בשנת 2026 ול-8.6 מיליון חביות ביום בשנת 2027, בעוד שלפי חישובי רויטרס התפוקה ברבעון השלישי של 2026 התכווצה בכ-5% לעומת אשתקד. השילוב של תקיפות מתמשכות על מתקני עיבוד – דוגמת השבתת אחת מארבע יחידות הזיקוק הראשיות בריאזאן בשבוע שעבר – לצד מגבלות הייצור של ברית אופ"ק פלוס ותפוקה ראשונית מוגבלת של כ-150 אלף חביות ביום בפרויקט ווסטוק אויל של חברת רוסנפט, מונעים מרוסיה לנצל את סביבת המחירים הגבוהה. כתוצאה מכך, הכנסות הנפט והגז של התקציב הפדרלי הרוסי בחודשים ינואר עד אוקטובר 2026 ירדו ב-14% לעומת התקופה המקבילה והסתכמו בכ-6.45 טריליון רובל, נתון המכביד ישירות על הגירעון התקציבי של הממשלה במוסקבה.

הסנקציות האמריקאיות דחקו את לוקאויל משדה וסט קורנה 2

הלחץ על חברות האנרגיה הרוסיות אינו מוגבל לגבולות המדינה, אלא מוביל לאובדן אחיזה בנכסי הפקה מרכזיים במזרח התיכון. באוקטובר 2025 הכניס משרד האוצר האמריקאי את חברות רוסנפט ולוקאויל לרשימת הסנקציות המלאה, ובחודש נובמבר סירבה וושינגטון לאשר את מכירת נכסיה הבינלאומיים של לוקאויל לחברת הסחר גאנוור. בעקבות הקפאת התשלומים במזומן ובנפט גולמי מצד ממשלת עיראק, הכריזה לוקאויל על כוח עליון בשדה וסט קורנה 2, שבו החזיקה ב-75% מהזכויות מאז שנת 2009 לצד חברת הנפט הצפונית הממשלתית של עיראק שהחזיקה ב-25%. בתחילת שנת 2026 העבירה בגדאד את ניהול השדה לידי חברת הנפט הממשלתית של בצרה, שמפעילה אותו כיום במסגרת הסדר ביניים בסיוע קונסורציום של חברות מקומיות ואיטלקיות.

שדה וסט קורנה 2, הממוקם כ-65 קילומטרים מצפון-מערב לבצרה, נחשב לאחד ממאגרי הנפט היבשתיים הגדולים בעולם, עם עתודות מוכחות להפקה של 13 עד 14 מיליארד חביות ועלויות הפקה נמוכות הנעות בין דולר אחד לשני דולרים לחבית. תפוקת השדה עומדת על 460 עד 480 אלף חביות ביום, המהוות כ-8% עד 9% מתפוקת הנפט הכוללת של עיראק וכ-0.5% מההיצע העולמי. בפברואר 2026 חתמה שברון על הסכמים מקדימים מול חברת הנפט של בצרה, שכללו תקופת בלעדיות לשנה לניהול משא ומתן על השדה ועל פרויקטים נוספים במדינה, ובהם שדה נסיריה, שדה באלד וארבעה בלוקי חיפוש במחוז ד'י קאר. תשלום המקדמה הנוכחי בסך 200 מיליון דולר מהווה צעד מתקדם לקראת חתימה על חוזה פיתוח קבוע, שבמסגרתו מעריכים במשרד הנפט העיראקי כי ניתן יהיה להגדיל את התפוקה בשדה ל-750 עד 800 אלף חביות ביום.

החזרה של תאגידי האנרגיה האמריקאיים לעיראק

כניסתה המסתמנת של שברון לעיראק היא חלק ממגמה רחבה יותר של החלפת הנוכחות הרוסית במדינה בחברות מערביות, תוך שינוי מודל ההתקשרות המסחרי. לצד שברון, גם חברת אקסון מוביל פנתה בדצמבר 2025 לרשויות בעיראק בבקשה לרכוש את חלקה של לוקאויל בווסט קורנה 2, ובאוקטובר האחרון חתמה על הסכם לא מחייב לפיתוח שדה מג'נון – צעד המסמן את חזרתה למדינה לאחר שיצאה משדה וסט קורנה 1 בשנת 2023. במקביל, קרן ההשקעות קרלייל סיימה החודש את ניסיונותיה לרכוש את החטיבה הבינלאומית של לוקאויל כמקשה אחת לאחר שפג תוקף ההסכם ביניהן, כך שמכירת הנכסים מתבצעת כעת באופן פרטני מול ממשלת עיראק. כדי לתמרץ את החברות האמריקאיות, פועלת בגדאד להחלפת חוזי השירות הישנים, שהניבו ללוקאויל עמלה של כ-1.15 דולר בלבד לחבית, במודל חדש של חלוקת רווחים.

למרות התקדמות המגעים ותשלום המקדמה, מנכ"ל שברון, מייק וורת', הבהיר מוקדם יותר החודש כי החתימה על חוזה סופי ומחייב עדיין מרוחקת מספר חודשים, שכן החברה דורשת תנאים מסחריים משופרים ביחס להסכמים ההיסטוריים שהיו נהוגים במדינה. בוול סטריט שמרו על יציבות בתגובה לדיווחים מעיראק, ומניית שברון נסחרת סביב מחיר של 224 דולר, קרוב לרמת השיא שלה ולאחר שרשמה עלייה של כ-45% בשנה האחרונה על רקע עליית מחירי האנרגיה בעולם.