"בז"א האיצה את מכירת הגז, אבל היינו עושים את זה גם בלעדיה": כך נערכים בשפיר למגה פרויקטים בתשתיות
קבוצת שפיר, שפיר הנדסה 1.55% שבשליטת משפחת שפירא, חתמה על הסכם למכירת מלוא החזקותיה בחברות חלוקת הגז הטבעי סופר אנ.ג'י וסופר אנ.ג'י חדרה והעמקים לקבוצת אלייד, תמורת 230 מיליון שקל. החברה מעריכה כי עם השלמת העסקה תרשום רווח לפני מס והוצאות עסקה של 50-100 מיליון שקל. לצד התמורה הבסיסית, ההסכם כולל מנגנונים לתשלומים עתידיים נוספים, ובהם אופציה שניתנה לאלייד לשלם לשפיר 130 מיליון שקל בתוספת 9% בשנה, בתמורה לזכויותיה בתשלום העתידי בגין שווי תשתיות החלוקה בתום הרישיונות.
אפשר להניח שהעסקה קשורה למהלכים של שפיר בבית הזיקוק באשדוד (בית זיקוק אשדוד -0.66% ), שבו היא מחזיקה בכ-10% ומעוניינת להגדיל את אחזקותיה. החזקותיה בחברות חלוקת הגז היו אחד המכשולים הרגולטוריים בדרך לקבלת היתר שליטה בבית הזיקוק. אלא שבשיחה לביזפורטל מסביר רו"ח משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר, כי ההחלטה לבחון את מכירת הפעילות התקבלה עוד קודם לכן, כחלק ממהלך רחב יותר של מיחזור הון והיערכות להשקעות חדשות.
המכירה האחרונה היא עוד שלב ברצף של הנזלות שעושה הקבוצה כשלאחרונה הכניסה את מגדל, עמיתים, כלל ומיטב כמשקיעים בשותפות המאגדת את זכויותיה בפרויקטי כביש 6 צפון, כביש 16 והנתיב המהיר, (לפי שווי של כ-950 מיליון שקל). אלו רכשו יחד 70% מהזכויות בשותפות, ושפיר ממשיכה להחזיק ביתרה. בשני המהלכים האלה שפיר משחררים הון שהיה מושקע-נעול בנכסי תשתית ארוכי טווח, והשאלה היא למה הם נערכים כרגע - ובכלל האם הדנ״א של הקבוצה הופך מחברת ביצוע שנמצאת על הבטון והברזלים לקבוצה שתתאפיין ביותר אחזקות מהתחום הזה.
מה הוביל אתכם למכור את פעילות חלוקת הגז? האם זאת בעיקר המגבלה הרגולטורית שמונעת מכם להתקדם לשליטה בבז"א, או שגם בלי הבעיה הזאת הייתם מוכרים את הפעילות?
"ההחלטה להתחיל להנזיל השקעות שלנו בזכיינויות שונות, שהן השקעות מאוד ארוכות טווח, הייתה החלטה כללית בשפיר. רצינו לאתר נכסים שניתן להנזיל כדי להתמודד עם האתגרים של השנים הקרובות. במסגרת הזאת מימשנו 70% מההחזקות בזכיינויות הכבישים, וגם סופר אנ.ג'י עלתה על השולחן כמועמדת אפשרית.
"בהתחלה לא בהכרח דיברנו על מכירה מלאה, אולי על הכנסת שותף, אבל בכל מקרה זה היה על השולחן בלי קשר לענייני בז"א. אי אפשר להכחיש שבז"א דירבנה אותנו עוד יותר. אם אנחנו מעוניינים בבז"א, אז זה דרבן אותנו, אבל זאת לא הייתה המטרה הראשית המקורית. היינו עושים את זה גם בסיטואציות אחרות, בלי קשר".
"ענף התשתיות נמצא מול היקפים שלא הכרנו בעבר"
אמרת שיש אתגרים - למה אתה מתכוון? לכאורה אנחנו נמצאים בגאות מאוד גדולה בענף התשתיות, עם המטרו ופרויקטים נוספים שהמדינה מתכננת להוציא.
"נכון. מגיעים אלינו מגה-פרויקטים. כבר שניים יושבים לנו על הצבר, הפרויקט להשבת אנרגיה מפסולת (Waste to Energy) והארכת כביש 6 צפונה. הם ידרשו מאיתנו לא מעט השקעות.
"אנחנו אמנם השקענו הרבה בתעשייה, אבל נידרש להמשיך להשקיע כדי לעמוד בתחזיות שיש מולנו לגידול בענף התשתיות. פרויקטים נוספים של המטרו ידרשו לא מעט הון עצמי. באופן כללי, כל ענף התשתיות נמצא מול היקפים שלא הכרנו בעבר, וצריך לארגן את החברה לזה".
- הדרך לבז"א תפתח? שפיר מוכרת לאלייד את פעילות חלוקת הגז ב-230 מיליון שקל; צופה רווח של עד 100 מיליון
- קרב השליטה בבית הזיקוק באשדוד
שני הפרויקטים שסבוסקי מזכיר ממחישים את היקפי ההשקעות הצפויים. ביולי זכתה שפיר במכרז להארכת כביש 6 צפונה, ממחלף סומך לכיוון בית העמק, פרויקט שהיקפו הכולל על פני תקופת ההקמה וההפעלה מוערך בכ-12 מיליארד שקל. בפברואר זכתה החברה, יחד עם שותפים, במכרז להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר בפרויקטים ארוכי טווח, שבהם הזכיין נדרש להעמיד הון ולגייס מימון עוד לפני שהפרויקט מתחיל להניב הכנסות מפעילותו.
אבל אנחנו רואים גם תחרות חזקה מאוד מחו"ל. לא מעט חברות סיניות ואמריקאיות מתמודדות במכרזי הענק בישראל - וגם זוכות. זה לא מטריד אתכם?
"קודם כול, תחרות זה תמיד בריא, לכולם. זה מעמיד אותך במצב שבו ככל שמתחרים איתך יותר, ככה אתה משפר את עצמך. אז התחרות לא מפחידה אותנו, היא מדרבנת אותנו.
"אבל השאלה היא איפה בדיוק הם זכו. כרגע, בגדול, הם פחות מורגשים. נכון, הם עברו את ה-PQ של המטרו, אבל זה לא אומר כלום בשלב הזה. אנחנו דווקא חושבים שיש לנו יתרונות על פני גופים זרים, כי בסוף אתה עובד בסביבה עירונית, ובסביבה עירונית אתה צריך היכרות עם המקום.
"אנחנו חלק מהאירוע כבר הרבה שנים, ולכן זה בסדר. גם ככה אי אפשר לבלוע את הכול. אנחנו לא מפחדים מזה, אנחנו רואים בזה דווקא משהו בריא".
- מניית מספנות ישראל מטפסת: חוברת לרפאל לעסקה של 150 מיליון יורו עם קפריסין
- רגע לפני הבחירות. האם הריבית תרד?
כשמסתכלים על המימושים האחרונים, מרגיש קצת שה-DNA של שפיר מתחיל להשתנות. מחברה שנמצאת בברזלים, בביצוע ובהקמת התשתיות עצמן, לחברה שמחזיקה ומנהלת יותר השקעות ונכסים. אתה לא חושש שזה משנה את האופי של שפיר?
"אני לא יודע למה אתה מרגיש את זה ככה. בעיקרון, ליבת העסקים שלנו היא התשתיות, בין אם דרך התעשייה עצמה, שהיא תעשייה שיושבת עמוק בליבת ענף התשתיות, ובין אם דרך הפרויקטים.
"אנחנו יושבים כרגע על צבר עבודות שלא השתנה באופן משמעותי מול מה שהכרנו בעבר, ואפילו גדלנו בו. אז זה קצת מוזר. נכון שאנחנו מחפשים עוד מנועי צמיחה, אבל זה לא אומר שאנחנו מתרחקים מליבת הפעילות שלנו.
"אנחנו כל הזמן מחפשים הזדמנויות לצמוח ואפשרויות חדשות. זה לא שיש סוף להזדמנויות בענף התשתיות, יש כל הזמן מכרזים ויש עוד הרבה לאן לצמוח. אבל לצד זה, נכון גם לגוון את פעילות החברה ולפתח מנועי צמיחה נוספים".
אבל צריך להגיד את זה, קשה לצמוח כבר כשאתה שוו 15 מיליארד שקל ובתחום התשתיות. אתם חברה ענקית. צריך כנראה להיות יצירתיים יותר ולמצוא הזדמנויות נוספות וזה כנראה יהיה אנ-אורגני.
"אתה לא יכול להישאר במקום, כי מי שנשאר במקום בסוף נסוג. ככה אנחנו רואים את העולם. אנחנו יודעים לצמוח, אנחנו נצמח ונמשיך לצמוח עד כמה שאפשר, אבל בלי לגרום לזה שאנחנו מאבדים את האחיזה".
"אנחנו מביאים מזומנים פנימה, אבל אין כרגע ייעוד פרטני לכסף"
אני רוצה להבין את ההשפעות הכספיות של העסקה עם אלייד. נתתם טווח רחב יחסית של רווח צפוי, בין 50 ל-100 מיליון שקל. בהמשך יכולות להיות גם תמורות נוספות. למה הטווח כל כך רחב, ומה הבסיס שלו?
"הכול מגולם במספר, גם התמורות המשתנות. מכיוון שהתמורות המשתנות הן לא מובטחות, אתה חייב איכשהו להעריך איזשהו טווח בתוך הדבר הזה".
ומעבר לרווח החד-פעמי, איך אתה רואה את השפעת המימושים על תמהיל הפעילות והרווחיות של שפיר? בשלוש השנים האחרונות ראינו ירידה מסוימת בקצב הרווחיות ביחס ל-2021 ו-2022. אתה חושב שאנחנו בדרך לחזור לרמות שהכרנו אז?
"יש לנו דוחות, מנדי. לכן אני לא יכול לדבר קדימה אלא אחורה.
"היו לנו שנתיים פלוס, כמעט שלוש שנים של מלחמה, שבהן נכון, קצת הלכנו לאחור, יחד עם כל המשק בישראל. לא יכולת להתפתח באותם קצבים. אבל תסתכל על התוצאות של המחצית הראשונה של השנה, הן מדברות בעד עצמן. הן כבר מציגות תמונה שהיא יותר קרובה למה שהיה בעבר, לפני השנתיים הקשות האלה. בהתאם לזה תעשה את המתמטיקה".
אוקיי אז אם אני מסתכל על הרבעון השני ומתרגמים לקצב שנתי, אני מגיע כבר לקצב של יותר מחצי מיליארד שקל רווח. זה קצב יפה ביחס לשנים האחרונות. האם אפשר לראות בזה חזרה לרמות הרווחיות שלפני המלחמה?
"מבחינת מתמטיקה, שכל אחד יעשה את המתמטיקה, אין בעיה. אני רק אומר, אלה הנתונים נכון למחצית הראשונה של 2026. נכון למחצית הזאת, אנחנו בקצב אחר לגמרי".
והמימושים והשינוי בתמהיל הפעילות אמורים לתמוך בהמשך הרווחיות והצמיחה הזאת?
"כן. אנחנו מנזילים, אנחנו מביאים מזומנים פנימה. הרווח לא מגיע בדרך כלל משם, אבל בהחלט זה עוזר".
ולאן אתם מתכוונים להפנות את המזומנים שמגיעים מהמימושים? יש רכישה או השקעה מסוימת בקנה?
"אין ייעוד מסומן באופן ייחודי כזה או אחר. באופן כללי, לצרכים של החברה. אין שום ייעוד פרטני".
ומה לגבי רכישה עצמית של מניות, בייבק כמו שראינו חברות רבות שעושות כרגע, או הזדמנויות השקעה אחרות? זה יכול להיות על השולחן כעת?
"אנחנו כל הזמן עם עיניים פתוחות, עם אוזניים כרויות, וכל הזמן מעניינים אותנו דברים. אם יש משהו מעניין, אז אנחנו לא נשלול. אבל אין כרגע משהו כזה על השולחן".
עוד שאלה לגבי חברות חלוקת הגז. ב-2023 תבעתם את המדינה בכ-200 (202 - ליתר דיוק) מיליון שקל בעקבות פערים בין הציפיות לביקוש לגז לבין מה שהתממש בפועל. ב-2025 התביעה נמחקה, אבל נותרה אפשרות להגיש תביעה נוספת. אם בעתיד יתקבל פיצוי מהמדינה, האם שפיר תהיה זכאית לחלק מהתמורה?
"תראה, בסוף החברה עוברת עכשיו לידיים של מישהו אחר. מי שאמון לתת תשובה שם זה לא אנחנו, אלא הבעלים החדשים".
אבל השאלה היא אם הפוטנציאל הזה מגולם במחיר המכירה. כמו ברכישת דירה שיש בה אפשרות לפינוי-בינוי, והקונה יודע שיש לה פוטנציאל השבחה. האם גם כאן שמרתם לעצמכם זכויות לתמורות עתידיות?
"תראה, אני אגיד לך מאיפה אנחנו מצפים לראות אלמנטים כאלה, ככל שהם יבואו בעתיד.
"הרי דיווחנו שיש שם תמורות מותנות שבאות מעדכון תעריפים, שאנחנו יכולים לראות שם. עכשיו, חלק מהתביעה היה גם באלמנטים האלה, כמו עדכון תעריפים, קבלת ערך הגרט בסוף הדרך. זה בבסיס, אנחנו אמורים לקבל את זה. הבסיס של הזיכיון מקנה את הזכות לערך הגרט בסוף התקופה, רק שאף אחד עוד לא מדד את זה עד הסוף.
"אבל לצורך העניין, האלמנטים האלה אמורים להביא לידי ביטוי בדיוק את הנקודות שאתה מציג".
"עד שלא נאמר אחרת, העניין שלנו בבז"א קיים"
אחת הסוגיות המרכזיות מבחינת שפיר היא עתיד ההשקעה בבית הזיקוק באשדוד. החברה מחזיקה בכ-10% ממניות בז"א ומעוניינת להגדיל את חלקה, אך התוכנית נתקלת בקשיים רגולטוריים, ובהם התנגדות ועדת הריכוזיות להענקת היתר שליטה. באוגוסט האחרון בחרה שפיר שלא לממש אופציה לרכישת כ-5% נוספים ממניות בז"א מידי פז פז אנרגיה 1.8% , בזמן שסאמיט של זוהר לוי הגדילה את אחזקותיה בבית הזיקוק.
סבוסקי אינו מעוניין להרחיב על התוכניות העסקיות של שפיר בבז"א, אך מבהיר כי הוויתור על האופציה מפז אינו מעיד על אובדן עניין בחברה.
באוגוסט ויתרתם על האופציה לרכוש מניות נוספות מפז, בעוד שסאמיט דווקא הגדילה את ההחזקה שלה. מאז גם מניית בז"א התחזקה משמעותית, בין היתר על רקע מרווחי הזיקוק. זה לא הופך את רכישת השליטה ליקרה ומורכבת יותר מבחינתכם? או שאולי היא כבר פחות מעניינת אתכם?
"באופן כללי, הסיבה שוויתרנו על האופציה היא שזה כסף החוצה. אין לנו בעיה לממש את היכולת שלנו לגדול באמצעות האופציות שנותרו לנו, שזה כסף פנימה. אז הסיבה הייתה עניינית לגמרי.
"עכשיו, לגבי העניין שלנו בחברה, כן או לא, עד שלא נאמר אחרת, העניין שלנו בחברה קיים".
ומה לגבי התוכנית לפיתוח תחנת כוח חדשה בבז"א, שפורסמה לאחרונה? האם זה משנה את ההסתכלות שלכם על ההשקעה בבית הזיקוק?
"אתה כבר מכניס אותי לאלמנטים שהם עסקיים, ואני מעדיף לא להתייחס לזה בשלב הזה".
לסיום, אם נחזור לאסטרטגיה ול-DNA של שפיר, איך אתה רואה את החברה בשנים הקרובות? לאן כל ההיערכות והמימושים האלה אמורים להביא אתכם?
"שפיר מכינה את עצמה לגידול המשמעותי בביקוש לעבודות תשתית שהמדינה עומדת להוציא, כי יש צורך באותן תשתיות. במסגרת אותה הכנה אנחנו ביצענו השקעות, בעיקר בתעשייה, אבל גם בעוד כמה תחומים, ואנחנו מכינים את החברה למקפצה הזאת.
"בשנים הבאות החברה אמורה לגדול באופן משמעותי, כשהיא תדע לספוג חלק משמעותי מאותו ביקוש שהולך להגיע".
