ממשיכות לתפקד, משלמות בבריאות: המחיר שגובה המלחמה מנשים בישראל
סקירה חדשה של נט"ל בוחנת את השפעות המלחמה על הבריאות הנפשית והגופנית של נשים,
על התפקוד ועל המשפחה והזוגיות. לפי הנתונים המובאים בה, 55% מהנשים דיווחו על החמרה
במצבן הנפשי, לעומת 31% מהגברים, ו־62% דיווחו על תשישות וקשיי שינה מצטברים
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, נשים רבות ממשיכות לעבוד, לטפל בילדים, לנהל את הבית ולתמוך בבני משפחה, תוך התמודדות עם איום וחוסר ודאות מתמשכים. סקירה חדשה של עמותת נט"ל מבקשת למפות את המחיר שהמלחמה גובה מהן: לוחמות ותומכות לחימה, בנות זוג של משרתי מילואים, אימהות לחיילים, מפונות ונשות מקצוע שנדרשו להחזיק את שגרת הבית והעבודה גם כשהן עצמן נתונות במצוקה.
הסקירה נערכה במחלקת המחקר של נט"ל והיא מבוססת על מחקרים מישראל ומהעולם, נתונים מנהליים ודיווחים עצמיים של נשים שפנו לקבלת סיוע בעמותה. היא בוחנת את השפעות מלחמת חרבות ברזל על התפקוד, הבריאות הנפשית והגופנית, המשפחה והזוגיות, וכן עוסקת בחוסן ובפציעה מוסרית. הנתונים נאספו ממקורות ומאוכלוסיות שונות; הממצאים הנוגעים למטופלות נט"ל מתייחסים לנשים שפנו לסיוע בעמותה.
אחת המסקנות המרכזיות בסקירה נוגעת לפער בין התפקוד החיצוני למצוקה הפנימית. לפי החוקרות, המשך התפקוד היומיומי אינו מעיד כשלעצמו על חוסן או על הסתגלות מיטיבה. לעיתים הוא משמש אסטרטגיית הישרדות: מאמץ מתמשך למנוע את קריסת השגרה המשפחתית, גם במחיר של שחיקה פנימית שנותרת סמויה מן העין.
לפי הנתונים המובאים בסקירה, 55% מהנשים דיווחו על החמרה במצבן הנפשי מאז פרוץ המלחמה, לעומת 31% מהגברים. כמו כן, 62% מהנשים דיווחו על תשישות וקשיי שינה מצטברים. בסקירה מובאים גם ממצאים שלפיהם הסיכון של נשים לפתח פוסט־טראומה ודיכאון גבוה כמעט פי שניים מזה של גברים.
התפקוד נמשך, המצוקה נשארת
ד"ר יפעת ראובני, מנהלת מחלקת המחקר בעמותת נט"ל, מסבירה כי דווקא המשך התפקוד עלול להסתיר את עומק המצוקה: "נשים רבות ממשיכות לעבוד, לטפל בילדים, לנהל את הבית ולתמוך באחרים גם כשהן עצמן נתונות לעומס נפשי כבד. המחקר מראה שתפקוד גבוה, אף שהוא נתפס בדרך כלל כסימן חיובי, אינו מעיד בהכרח שהכול בסדר. לכן נדרשת הסתכלות מותאמת על האופן שבו מצוקה מתבטאת אצל נשים, ולא רק הסתמכות על מודלים שנבנו לאורך השנים בעיקר על בסיס חוויות ודיווחים של גברים".
לדבריה, "הרחבת ההבנה של האופן שבו מצוקה מתבטאת עשויה לסייע לזהות גם מצוקה אצל גברים שאינה מתיישבת עם המודלים הקיימים, ולשפר את המענה הטיפולי גם עבורם".
העומס בולט במיוחד בקרב אימהות ובנות זוג של מגויסים. לפי הנתונים המובאים בסקירה, 47.4% מהאימהות לילד או לילדה מגויסים דיווחו על מצב בריאותי גופני גרוע או סביר, לעומת 25.8% בקרב אימהות ללא ילד מגויס.
בקרב מטופלי נט"ל, אימהות לחיילים הציגו רמות גבוהות יותר של תסמיני פוסט־טראומה, דיכאון וחרדה בהשוואה לבנות זוג ולאבות לחיילים. נתון נוסף המובא בסקירה מצביע על כך ש־45% מהנשים דיווחו על הרעה במצבן הגופני הכללי.
גם בקרב נשים שנאלצו להתפנות מבתיהן נמצאו ביטויים לעומס המתמשך. בקרב נשים מפונות בעלות משפחה נרשמה עלייה של 136% בשימוש בכדורי שינה, ו־38.5% דיווחו על שימוש קבוע בתרופות הרגעה.
- החשד: מרמה בעשרות מיליוני שקלים בידי קבלנים של צה"ל ברצועת עזה
- נדחתה בקשה לייצוגית נגד אל-על בשל שוברים שהעניקה בתחילת המלחמה
הסקירה עוסקת גם בפגיעה ביחסים המשפחתיים ובזוגיות. לפי אחד הנתונים המובאים בה, בקרב זוגות שבהם שני בני הזוג שירתו במילואים, 24% דיווחו על אלימות פיזית או מינית, לעומת 3% בקרב זוגות שבהם אף אחד מבני הזוג לא שירת. ההשוואה כשלעצמה אינה מוכיחה ששירות המילואים הוא שגרם לפער.
פגיעה באמון ותחושות נטישה
לצד תסמיני החרדה, הדיכאון והפוסט־טראומה, הסקירה מצביעה גם על פציעה מוסרית. מדובר במצוקה פסיכולוגית, מצפונית ולעיתים רוחנית, המתפתחת בעקבות אירועים הסותרים באופן עמוק את מערכת הערכים של האדם.
מצוקה כזו יכולה להתעורר בעקבות פעולה שביצע אדם, פעולה שלא מנע, מעשה שהיה עד לו או חשיפה לבגידה או להפקרה מצד דמות סמכות. לפי הסקירה, בקרב משרתות מילואים נמצאו רמות גבוהות יותר של תחושות נטישה או קריסה של האמון במערכת. החוקרות מדגישות כי אצל נשים פציעה מוסרית יכולה להתבטא באופן שונה מאשר אצל גברים.
גילעד נוסבוים, מנכ"ל עמותת נט"ל, אומר: "לצד החזית הצבאית התקיימה במשך שלוש שנים חזית אזרחית, שבה נשים רבות ניהלו בית, ילדים, עבודה וחוו חרדה מתמשכת. כשאישה מתמודדת עם טראומה, ההשפעה אינה נעצרת אצלה - היא משפיעה על כל המעגלים מסביבה ומגיעה לילדים, לזוגיות, לעבודה ולקהילה. לכן חיזוק החוסן של הנשים הוא גם חיזוק המשפחה והחוסן של החברה כולה".
לדבריו, "שלוש שנים לתוך המלחמה, האתגר הלאומי אינו רק לעזור לאנשים לשרוד, אלא לאפשר להם לחזור לחיים. לצד התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, נדרשת גם הסתכלות מותאמת על נשים ועל העומסים הייחודיים שהן נושאות. בנט"ל זיהינו את הצורך הגדל בבקשת סיוע ופיתחנו מענים ייעודיים לנשים".
קו הסיוע של נט"ל פועל בכל שעות היממה בטלפון 3362*. ניתן לפנות לקבלת תמיכה גם בצ'אט באתר העמותה.
