ביהמ"ש: לאנשי קרן וקסלר היה יסוד להאמין שקיבלו שיחת איום בתחילת המלחמה

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בבת-ים, מיטל בן-בסט, דחתה תביעה שהגיש רפאל אפרתי נגד אנשי קרן וקסנר בישראל, לאחר שהללו התלוננו במשטרה שהוא איים עליהם. אפרתי טען, כי מדובר היה בתלונת שווא - אך בן-בסט אומרת שלאנשי הקרן היה יסוד להניח שמדובר באיומים.

קרן וקסנר הוקמה ב-1980 בידי המיליארדר לזלי וקסנר ופועלת לטיפול מנהיגות ציבורית ומקצועית בישראל ובקהילות היהודיות בצפון אמריקה. היא פועלת בישראל מאז 1989 בשיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה ומשרד ראש הממשלה, והעניקה מלגות ל-300 עובדי מדינה ללימודים באוניברסיטת הרווארד. בחוגי הימין מאשימים אותה, ללא הוכחה, בנטייה כלפי השמאל.

אפרתי, נכה צה"ל הסובל מפוסט-טראומה ממלחמת שלום הגליל, תבע 38,900 שקל - הסכום המירבי בתביעה קטנה - ממנכ"ל הקרן בישראל, רענן אביטל, ומהעובדת שרון זיני. לטענתו, ב-20.10.23 הוא התקשר למשרדי הקרן כדי "להביע מחאה אזרחית לגיטימית", אך זיני התלוננה במשטרה שהוא איים לרצוח אותה ולחסל את עובדי הקרן ודרש מהם לעזוב את הארץ תוך 48 שעות. לטענת אפרתי, הייתה זו תלונה כוזבת, שהובילה לחקירה משפילה באזהרה שהחמירה את מצבו הנפשי; התיק נסגר ביוני 2024 בשל חוסר ראיות.

אביטל וזיני עמדו על כך שהתלונה הוגשה בתום לב וכי אפרתי אכן איים על עובדי הקרן. הם ציינו, כי זיני מסרה למשטרה רק את מספר הטלפון ממנו התקבלה השיחה, ובדיעבד התברר שאפרתי הוא שטלפן. עוד הסבירו השניים, כי אביטל הורה לזיני שלא להתייצב לעימות במשטרה עם אפרתי מחשש לשלומה. לדבריהם, ב-2025 שלח להם אפרתי בדוא"ל מסרים כגון "מסרסי מפקדים", "ארגון רקוב", "פושעים מעלילים" ו"מדיחי עדים" - מה שמלמד שהיה בסיס לחשש מפניו.

"כנראה הטון שלי, נשמעתי מאוד כועס"

בן-בסט מזכירה, כי חוק לשון הרע מעניק הגנה כמעט מוחלטת על הגשת תלונה לרשות המוסמכת. הפסיקה קבעה, כי ההגנה תישלל רק במקרים שהפנייה נעשתה באופן זדוני ולא נמצא בה גרעין של אמת, וכי על מי שמבקש לשלול הגנה זו מוטל נטל כבד ביותר. אפרתי לא עמד בנטל זה, ומדבריה של בן-בסט עולה שהיא נוטה לקבל את גרסתם של אביטל וזיני. 

השיחה התרחשה שבועיים לאחר פרוץ המלחמה, מה שמקנה סבירות גבוהה לתחושת האיום של זיני. העובדה שבזמן אמת לא ידעו הנתבעים מיהו המתקשר, מחזקת משמעותית את תום ליבם בהגשת התלונה. אפרתי עצמו הודה בחקירתו במשטרה, כי "כנראה הטון שלי, בנאדם מאוד כועס, ונשמעתי מאוד כועס, וזהו וזאת הסיבה" לכך שזיני חשה מאוימת. דבריו של אפרתי בדוא"ל מצביעים אף הם שהגשת התלונה הייתה תגובה סבירה ומתבקשת להתנהגותו.

בן-בסט מוסיפה: "התובע נסמך על כך שתיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, אולם עצם סגירתו של הליך פלילי אינה מעידה כי התלונה הייתה תלונת שווא. החלטת גופי התביעה המשטרתיים לסגור את התיק בשל חוסר בראיות מספיקות אינה משקפת קביעה פוזיטיבית לפיה התובע לא ביצע את העבירה, ובוודאי שאינה מלמדת על העדר תום לב מצד הנתבעים בעת פנייתם למשטרה. הנטל להוכחת העדרה של אמונה סובייקטיבית נותר על התובע לאורך כל ההליך, והוא לא עמד בו". אפרתי חויב בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל.