ג'אמפ ו-DRW נכנסות למסחר בכוח מחשוב, והחוזים של CME מחכים לאישור
ג'אמפ טריידינג הקימה צוות שסוחר בחוזים על כוח מחשוב בכסף של הפירמה, ו-DRW עומדת מאחורי מדדי המחירים שעליהם יתבססו החוזים העתידיים של CME על השכרת שבבי אנבידיה. המסחר תוכנן ל-5 באוקטובר, והרגולטור האמריקאי האריך את הבדיקה עד 9 בנובמבר.
שתי פירמות המסחר הגדולות של שיקגו, ג'אמפ טריידינג ו-DRW, מכניסות סוחרים והון לשוק שעוד לא קיים באמת: חוזים פיננסיים על כוח מחשוב. הרעיון פשוט להסביר וקשה לבנות. שעת עבודה של שבב AI בחוות שרתים הופכת לסחורה עם מחיר יומי, ואפשר לקנות ולמכור אותה קדימה, כמו חבית נפט או מגה-וואט של חשמל.
ג'אמפ הקימה צוות ייעודי שסוחר בכסף של הפירמה עצמה ולוקח על עצמו את הסיכון. לפי הדיווחים, היא גייסה את צוות המייסדים של איטו, סטארט-אפ שעסק במסחר בכוח מחשוב, בלי לקנות את החברה. הצוות מתכנן לפעול בעסקאות ישירות בין שני צדדים, בחוזים עתידיים בלי מועד פקיעה ובשווקי תחזיות. חוזים כאלה על קיבולת מחשוב נחתמים היום לשלוש עד חמש שנים, בהיקפים של עשרות עד מאות מיליוני דולרים.
DRW בנתה את הצנרת. הפירמה של דון וילסון הקימה את קומפיוט אקסצ'יינג', זירה לקנייה ומכירה מיידית של קיבולת מעבדים, ואת סיליקון דאטה, שמפרסמת מדדי מחירים יומיים להשכרת מעבדים גרפיים. וילסון אמר כבר במאי שכוח מחשוב יהפוך לסחורה הגדולה בעולם. DRW גם קונה בעצמה, ובאוגוסט חתמה על שכירת אשכול ייעודי של שבבי B300 של אנבידיה.
החוזים של CME מחכים לרגולטור
ב-12 במאי הודיעו CME, הבורסה הגדולה בעולם לחוזים עתידיים, וסיליקון דאטה על הקמת שוק חוזים עתידיים על כוח מחשוב. באוגוסט נקבעו הפרטים: שני חוזים, אחד על מדד ההשכרה של מעבד H100 של אנבידיה ואחד על מדד ה-B200 מדור בלאקוול. כל חוזה מייצג חודש שכירות של מעבד אחד, כ-730 שעות, והם יירשמו בבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, שבה נסחרים גם החוזים על הנפט האמריקאי.
המסחר תוכנן להתחיל ב-5 באוקטובר, בכפוף לבדיקה של הרגולטור, וזה עדיין לא קרה. ב-21 בספטמבר הודיעה רשות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב, ה-CFTC, שהיא מאריכה את הבדיקה ב-45 יום, עד 9 בנובמבר, בגלל סוגיות חדשניות ומורכבות. במקביל היא אוספת הערות ציבור על השאלה איך בכלל צריך לפקח על נגזרים שהנכס שלהם הוא כוח מחשוב, ותקופת ההערות נסגרת ב-20 באוקטובר.
מי צריך חוזה כזה? חברת AI שתלויה בשכירת אלפי מעבדים חשופה לכל התייקרות במחיר השעה. בחוזה עתידי היא יכולה לנעול מחיר קדימה, כמו שחברת תעופה נועלת את מחיר הדלק. מהצד השני עומדים מפעילי חוות השרתים, שלוו מיליארדים כדי לקנות שבבים ורוצים לדעת כמה יקבלו עליהם בעוד שנה. השכרת כוח מחשוב לענקיות ה-AI כבר הפכה למנוע צמיחה גם בחברות שלא נולדו בתחום.
למה דווקא עכשיו
השוק הזה מתעורר בזמן שהשאלות על השקעות ה-AI מתרבות. מאות מיליארדי דולרים זורמים למרכזי נתונים, ומחירי השכירות של מעבדים קפצו וצנחו בתוך חודשים. מעבד H100 ששוכרים היום בחוות שרתים עשוי להיות שווה הרבה פחות כשהדור הבא של אנבידיה ייכנס לשוק. מדד מחירים ציבורי ועקומת מחירים קדימה יראו לכל אחד, בזמן אמת, מה השוק חושב על הביקוש לכוח מחשוב בחודשים הבאים.
הבעיה היא שכוח מחשוב רחוק מלהיות מוצר אחיד כמו נפט. שני מרכזי נתונים עם אותם מעבדים יכולים לתת ביצועים שונים בגלל הרשת בין השבבים, תצורת השרתים והתוכנה. חברה ששוכרת מעבדי H200 באזור מסוים לא בהכרח תהיה מגודרת היטב בחוזה שמתחשבן לפי מדד H100 שנבנה ממחירים במקומות אחרים. וחלק גדול מהחוזים העתידיים שבורסות משיקות פשוט לא מצליחים למשוך מספיק קונים ומוכרים.
בשביל פירמות כמו ג'אמפ ו-DRW, הסיכון הזה הוא ההזדמנות. הן הרוויחו בעבר מכניסה מוקדמת לשווקים חדשים, מחוזים על ריבית ועד קריפטו, וכוח מחשוב הפך גם לכלי עבודה שלהן. ג'יין סטריט, למשל, רוצה מרכז נתונים משלה, כי בעולם המסחר המהיר מי שמחזיק יותר שבבים מחזיק יתרון. מי שרוצה לרענן את ההבדל בין חוזה עתידי לאופציה ימצא אותו במדריך לחוזים עתידיים מול אופציות.
- הנאסד״ק ירד ב-1.2%; Arm נפלה ב-6.5%, מאנדיי וטאבולה קפצו ב-6%
- נעילה אדומה בוול-סטריט; מיקרון קפצה ב-4%, נובה ומובילאיי ירדו ב-4%
תקופת הבדיקה של ה-CFTC מסתיימת ב-9 בנובמבר. אם החוזים יאושרו, זו תהיה הפעם הראשונה ששעת עבודה של שבב AI תקבל מחיר רשמי שנסחר בבורסה מפוקחת.
