טראמפ שולל פלישה ונשק גרעיני - אבל בוושינגטון בוחנים תקיפת ענק באיראן
דונלד טראמפ מנסה להבהיר עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת בעימות עם איראן. בראיון ששודר בלילה שבין חמישי לשישי אמר נשיא ארה"ב כי שימוש בנשק גרעיני נמצא מחוץ לתוכניותיו, וגם כניסה של כוחות קרקע אמריקאיים לאיראן רחוקה מבחינתו. אלא שבמקביל, גורמים בממשל ובצבא האמריקאי הכינו אפשרויות לתקיפות נוספות, כולל נגד מתקנים הקשורים לתוכנית הגרעין ולתשתיות האנרגיה האיראניות. החלטה על פעולה חדשה טרם התקבלה, וההבחנה בין הכנת תוכנית לבין אישורה משמעותית במיוחד במצב הנוכחי.
במרכז הדיון עומדת פצצת ענק מסוג GBU-43/B, המוכרת בכינוי "אם כל הפצצות". משקלה קרוב לעשרה טונות, והיא נחשבת לפצצה הלא-גרעינית בעלת עוצמת הנפץ הגדולה ביותר שהפעילה ארה"ב בקרב. היא אינה מוטלת ממפציץ אלא ממטוס תובלה מסוג MC-130, שממנו היא נשלפת באמצעות מצנח. ב-2017 הטיל אותה הצבא האמריקאי על מתחם מנהרות של דאעש במזרח אפגניסטן. טראמפ התייחס לנשק במהלך הראיון והדגיש שמדובר בפצצה קונבנציונלית, תוך שהוא משאיר את עצם השימוש בה כאפשרות פתוחה.
יש כאן גם מגבלה צבאית: הפצצה מיועדת לייצר הדף עצום בשטח נרחב, ופחות לחדור לעומק. מתקנים איראניים שממוקמים עמוק בתוך הרים דורשים בדרך כלל חימוש חודר קרקע, ולכן היכולת של פצצת הענק לפגוע בהם תלויה במאפייני היעד. בתקיפה על אתרי הגרעין ביוני 2025 השתמשה ארה"ב בפצצות חודרות מסוג GBU-57, ששוקלות כ-13.6 טונות ומוטלות ממפציצי B-2. בין האתרים שמוזכרים בדיונים הנוכחיים נמצאים מתקני גרעין מבוצרים, ולצדם מתקני אנרגיה שפגיעה בהם עלולה להשפיע על אספקת הנפט באזור.
לממשל האמריקאי, תקיפה אווירית מוגבלת עשויה להיות חלופה למערכה ממושכת עם חיילים בשטח. אבל גם מבצע קצר מצריך מודיעין מדויק, יכולת להגיע ליעדים ומוכנות לתגובה איראנית נגד בסיסים ומתקני נפט במדינות המפרץ. החשש המרכזי של יצואניות האנרגיה הוא שתקיפה נוספת תרחיב את הפגיעה מתנועת האוניות אל מתקני ההפקה, בתי הזיקוק וצינורות הייצוא. פגיעה כזאת מצמצמת את כמות הנפט הזמינה, מעבר להתייקרות ההובלה.
הדחייה של ההצעה האיראנית והאפשרות לחידוש התקיפות אחרי בחירות האמצע כבר המחישו את הקושי להגיע להסדר. בסוף ספטמבר דחה טראמפ מתווה איראני להפסקת אש ולפתיחת מצר הורמוז, ואמר לעוזריו שהוא צופה חזרה לתקיפות אחרי הבחירות לקונגרס ב-3 בנובמבר. כעת ההכנות הצבאיות נמשכות, לצד מגעים מדיניים שבהם דורשת טהרן הקלות בסנקציות על יצוא הנפט והסרה של המצור הימי האמריקאי על נמליה.
מבחינת הכלכלה העולמית, המבחן המיידי נמצא במצר הורמוז. סוכנות הסחר הימי הבריטית UKMTO הגדירה את רמת האיום באזור כחמורה, אחרי גל תקיפות שבו דווחו 12 פגיעות בכלי שיט מסחריים בתוך שבוע אחד, שש מהן ביום אחד. טביעת האוניות האחרונות והזינוק במחירי החכירה של מכליות מראים עד כמה מחירי ההובלה והביטוח מושפעים גם מתקיפות ממוקדות.
מחיר נפט ברנט נע בימים האחרונים סביב 105-106 דולר לחבית. בארה"ב מחירי הבנזין גבוהים ב-34.2% לעומת השנה שעברה, מחירי האנרגיה לצרכן עלו ב-20.4%, והאינפלציה השנתית בספטמבר הגיעה ל-3.7%. לכן פעולה שתפגע במתקני אנרגיה או תחריף את המצב בהורמוז עלולה לייקר עוד יותר את הדלק, את ההובלה ואת המוצרים המיובאים. מהלך צבאי חדש ייבחן גם דרך תגובת חברות הספנות: מספר כלי השיט שיעברו במצר, תעריפי הביטוח והמחיר שהלקוחות ישלמו על כל משלוח.
