איראן חוזרת לתקוף מכליות בהורמוז - דווקא כשהנפט חוזר לזרום
דווקא כשהיה נדמה שהסיפור של הורמוז מתחיל להירגע, איראן מחזירה את הסיכון למרכז. בשבוע האחרון נרשמו לפחות שבע תקריות שבהן היו מעורבות מכליות באזור המצר, כולל פגיעות ישירות בכלי שיט, שריפות וניסיונות להרחיק ספינות מהנתיב. זה קורה בזמן שכמויות גדולות יותר של נפט וגז חוזרות לצאת מהמפרץ. במילים פשוטות: החביות חוזרות לשוק, אבל הדרך שלהן החוצה הופכת מסוכנת יותר. מבחינת שוק האנרגיה, זה שילוב שמסביר איך מחיר הנפט יכול לרדת בזכות שיפור בהיצע ובאותו זמן לשמור על פרמיית סיכון גבוהה.
המספרים מראים עד כמה הזרימות השתפרו. הממוצע הנע לשבעה ימים של יצוא הנפט הגולמי מהמזרח התיכון הגיע בסוף ספטמבר לכ-18.3 מיליון חביות ביום, קרוב מאוד לממוצע של כ-18 מיליון חביות ביום לפני המלחמה. בחלק מהימים היצוא אף עבר את הרמה שלפני הלחימה.
חלק גדול מהשיפור מגיע ממעקפים. סעודיה משתמשת יותר בצינור מזרח-מערב שמוביל נפט לים סוף, ובמקביל מתרחבות העברות בין מכליות מחוץ למצר. לפי הערכות Kpler, בערך 40% מהיצוא כיום עוקף את הורמוז בדרך כזו או אחרת. זו מערכת מורכבת ויקרה יותר, אבל היא מאפשרת להוציא יותר חביות מהמפרץ גם כשהמעבר עצמו מסוכן.
הקרב על הורמוז מתהפך: נפט המפרץ חוזר לזרום ואיראן מאבדת הכנסות
המעקפים: איך הנפט יוצא מהמפרץ
| מסלול | קיבולת | לאן יוצא הנפט | המגבלה |
|---|---|---|---|
| צינור מזרח-מערב (סעודיה) | עד 7 מיליון חביות ביום, מהן כ-5 מיליון ליצוא | נמל ינבוע בים סוף | כבר הגיע לתקרה, והרחבה שלו תימשך כמה שנים |
| צינור חבשאן-פוג'יירה (איחוד האמירויות) | עד כ-1.8 מיליון חביות ביום | נמל פוג'יירה במפרץ עומאן | משרת רק את הנפט של אבו דאבי. צינור נוסף שאמור להכפיל את היצוא דרך פוג'יירה מתוכנן ל-2027 |
| העברות בין מכליות מחוץ למצר | אין קיבולת קבועה, תלוי במכליות הזמינות | עוגנים ונמלים מחוץ להורמוז | איטי ויקר, וכל חבית מעסיקה יותר ספינות ויותר זמן |
| הובלה מהמפרץ דרך הורמוז (ללא מעקף) | כ-20 מיליון חביות ביום לפני המשבר | דרך המצר אל מפרץ עומאן | חשופה לתקיפות, ודורשת ליווי, ביטוח ואבטחה יקרים |
הבעיה היא שיותר תנועה מייצרת גם יותר מטרות. בימים האחרונים נפגעו כמה מכליות, ובהן מכלית LNG ומכליות נפט גדולות. באחת התקריות פרצה שריפה בחדר המנועים, ובאחרות נרשמו נזקים לכלי השיט. חברות ספנות כבר מגיבות בעלייה בהוצאות אבטחה, ביטוח ושכירת מכליות, וחלקן מחפשות מערכות נגד רחפנים בעלות של מאות אלפי דולרים לספינה.
התגובה המיידית ניכרת גם בתנועה. בסוף השבוע עברו במצר חמש ספינות סחורות בשבת, וביום ראשון מערכת המעקב של Kpler רשמה אפס ספינות, לעומת 31 כלי שיט בסוף השבוע שקדם לו. המשמעות היא שהחזרה של היצוא עדיין רגישה מאוד לכל אירוע ביטחוני. כמה ימים שקטים יכולים להביא עוד מכליות, ואז סדרת תקיפות מחזירה חלק מהן להמתנה.
שתי מכליות נפגעו ליד הורמוז - איראן מציבה תנאים לפתיחת המצר
מחיר הברנט עדיין נע סביב 100 דולר לחבית, רחוק מהתרחישים הקיצוניים שעלו בחודשים הקודמים, בין היתר בגלל שהשוק מקבל כיום יותר נפט מהמפרץ. אבל הסיכון עובר בהדרגה ממחסור מוחלט בייצוא לבעיה אחרת: עלות ההובלה. מנכ"ל ויטול הזהיר כי המשבר מתחיל להפוך ממשבר אספקה למשבר מכליות. כשהעברות נפט מתבצעות דרך יותר ספינות, יותר העברות בין כלי שיט ומסלולים ארוכים יותר, כל חבית דורשת יותר זמן ויותר קיבולת הובלה. זה מצמצם את מספר המכליות הזמינות בעולם ומעלה את מחירי השכירות.
- עיראק משנה את הדרך שבה היא מוכרת נפט - ותעביר בעצמה יותר מטענים דרך הורמוז
- הקרב על הורמוז מתהפך: נפט המפרץ חוזר לזרום ואיראן מאבדת הכנסות
גם סוג האנרגיה שיוצא מהמפרץ משנה. זרימת הנפט הגולמי השתפרה הרבה יותר מזרימת התזקיקים. בתי זיקוק שנפגעו באזור עדיין מתקשים לחזור לפעילות מלאה, כך שסולר ודלקים מזוקקים ממשיכים להיות נדירים יחסית. הגולמי מגיע לשוק, אבל משק האנרגיה זקוק גם לבנזין, סולר ודלק סילוני.
שאלות ותשובות: מה קורה בהורמוז
מבחינת איראן, הגברת התקיפות יכולה להעלות את המחיר הכלכלי שמשלמות מדינות המפרץ והמערב על הרחבת הזרימות. מבחינת סעודיה, איחוד האמירויות וארה"ב, המטרה היא להמשיך להגדיל את היצוא גם תחת איום. התוצאה היא מצב שבו הורמוז פועל יותר מבעבר, אבל עם הרבה יותר ליווי, מסלולים חלופיים, העברות בין ספינות ועלויות ביטוח.
זה גם מסביר מדוע כל ירידה במחיר הנפט כרגע מגיעה עם הסתייגות. השוק מקבל יותר חביות ולכן המחיר יורד, אבל היצוא נשען על מערכת יקרה ומורכבת, וכל תקיפה נוספת יכולה לעצור שוב חלק מהתנועה בתוך שעות.
