מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

הישראלי שנעצר בקולומביה בחשד להונאת 16.7 מיליון דולר - כך פעלה לכאורה התרמית

מיכאל מזרחי, בן 61, נעצר בבוגוטה בעקבות התראה בינלאומית שהוצאה לבקשת איחוד האמירויות; לפי החשד, רשת בינלאומית הציגה השקעות ועסקאות לגיטימיות באמצעות ערבויות בנקאיות ומסמכים מזויפים, והעבירה מיליוני דולרים לחשבונות של חברות קשורות; כעת נבחנת הסגרתו לדובאי
ענת גלעד |

אזרח ישראלי בעל אזרחות מקסיקנית נעצר בקולומביה בחשד למעורבות בפרשת הונאה פיננסית בהיקף של כ-16.7 מיליון דולר. מיכאל מזרחי, בן 61, נעצר ביום חמישי בנמל התעופה הבינלאומי אל דוראדו בבוגוטה, בעקבות התראה אדומה שהופצה באמצעות האינטרפול לבקשת הרשויות באיחוד האמירויות. בקולומביה כבר העניקו לו את הכינוי "הבנקאי", אבל לפי החשדות, הסיפור רחב יותר מפעילות בנקאית רגילה וכולל רשת בינלאומית שהשתמשה לכאורה במסמכים פיננסיים מזויפים כדי להעביר כספים בין חברות ומדינות.

במרכז החקירה נמצא בנק חרטום, מוסד פיננסי שמקורו בסודן ומפעיל פעילות בנקאית גם באיחוד האמירויות. הנזק המיוחס לפרשה מסתכם בכ-61.44 מיליון דירהם, השווים לכ-16.7 מיליון דולר. מדובר בסכום משמעותי גם בעסקאות מסחר בינלאומיות גדולות.

לפי פרטי החקירה שהעבירו הרשויות באמירויות לקולומביה, מזרחי היה לכאורה חלק מקבוצה שהציגה את עצמה כרשת משקיעים בעלת יכולות פיננסיות גבוהות וקשרים עסקיים רחבים. אנשי הקבוצה הציעו עסקאות שנראו לגיטימיות, הציגו חוזים וערבויות בנקאיות וערכו פגישות עסקיות שנועדו ליצור אמון בקרב הגורמים שעמם פעלו.

החשד הוא שחלק מהמסמכים ששימשו לביסוס העסקאות היו מזויפים. בין היתר מדובר בערבויות בנקאיות, חוזים ואישורים הקשורים להעברות כספים.

ערבות בנקאית היא התחייבות של בנק לשלם סכום מסוים למוטב כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו. בעולם המסחר הבינלאומי מדובר בכלי מרכזי, במיוחד בעסקאות שבהן הקונה והמוכר נמצאים במדינות שונות, מכירים זה את זה באופן מוגבל ורוצים להקטין את הסיכון הכרוך בהעברת סחורות וכספים.

כאשר מוצגת ערבות בנקאית, הצד שמקבל אותה עשוי להרגיש בטוח יותר בביצוע העסקה. אם המסמך מזויף, תחושת הביטחון הזאת עלולה להוביל להעברת סכומים גדולים ללא בטוחה אמיתית.

החשיבות המשפטית של ערבויות בנקאיות כבר עלתה בפסיקת בית המשפט העליון בישראל, שעסקה בעצמאות הערבות וביכולת לממש אותה גם כאשר החברה שהעמידה אותה נקלעת לקשיים. במקרה הנוכחי החשד נוגע לשלב מוקדם יותר, לעצם האותנטיות של המסמכים שהוצגו.

על פי המידע שנמסר בקולומביה, חלק מהכספים שהושגו במסגרת הפעילות החשודה הועברו לחשבונות של חברות הקשורות למזרחי. אחת מהן היא חברה בשם WYB AG General Trading, שלפי הרשויות הייתה קשורה אליו.

החוקרים חושדים גם בשימוש באישורי העברה מזויפים, שנועדו ליצור רושם שתשלומים כבר בוצעו או נמצאים בדרך. באמצעות המסמכים האלה הצליחו לכאורה המעורבים לדחות דרישות תשלום, להרוויח זמן ולהעביר כספים לחשבונות נוספים מחוץ לאמירויות.

השיטה הזאת מוכרת מחקירות הונאה פיננסית אחרות. פעמים רבות התרמית מתחילה במצג עסקי משכנע, כוללת מסמכים שנראים רשמיים ומלווה בהסברים על עיכובים בנקאיים או קשיים בהעברת הכסף. ככל שהצד השני ממשיך להאמין שהעסקה מתנהלת כסדרה, גדל פרק הזמן שבו ניתן להזיז כספים.

בפרשת הונאת נדל"ן שנחשפה בישראל, למשל, הוגש כתב אישום על הונאת 250 משקיעים בכ-44 מיליון שקל. גם שם הופיעו בין החשדות שימוש במסמכים מזויפים והצגת עסקאות בעלות בסיס עסקי שנוי במחלוקת.

בנק חרטום, שעומד במרכז הפרשה הנוכחית, הוא אחד המוסדות הבנקאיים הוותיקים בסודן. הוא נוסד בשנת 1913 ומפעיל פעילות מסחרית ופיננסית הכוללת מימון סחר, שירותי מטבע ופעילות מול בנקים אחרים. בשנת 2017 הרחיב הבנק את פעילותו לאיחוד האמירויות, בעיקר כדי לספק שירותים לחברות ולפעילות סחר בינלאומית.

הפרטים האלה מסבירים את החשיבות של המסמכים שנמצאים במרכז החקירה. בתחום מימון הסחר, בנק עשוי להיות מעורב בעסקאות של מיליוני דולרים בין חברות במדינות שונות, תוך שימוש בחוזים, ערבויות ומערכות להעברת כספים. כדי לזהות התחזות, נדרשת בדיקה ישירה של זהות הגורם שהנפיק את המסמך ושל התחייבויותיו בפועל.

מזרחי נעצר בידי היחידה הקולומביאנית לחקירות פליליות ולאינטרפול, בשיתוף רשות ההגירה המקומית. הרשויות באיחוד האמירויות מייחסות לו עבירות של מרמה, הלבנת הון, זיוף ושימוש במסמכים מזויפים. לפי רשות ההגירה הקולומביאנית, האמירויות מבקשות שירצה שם עונש פלילי, ולפי דיווחים בקולומביה כבר ניתן נגדו גזר דין בדובאי. בעבר דחה בית משפט בספרד בקשה להסגיר אותו, בנימוק שבהליך באמירויות לא ניתנה לו הגנה משפטית ראויה.

קיראו עוד ב"משפט"

ההתראה האדומה של האינטרפול משמשת בקשה בינלאומית לאיתור אדם ולעיכובו לצורכי הסגרה. ההחלטה על המשך מעצרו ועל העברתו למדינה המבקשת מתקבלת בהתאם לדין המקומי ולהליך המשפטי הרלוונטי.

בשלב זה מזרחי נמצא בידי הרשויות בקולומביה, והטיפול בעניינו הועבר למערכת התביעה המקומית לצורך בחינת בקשת ההסגרה. החשדות נגדו עדיין כפופים לבירור משפטי, ועצם המעצר וההתראה הבינלאומית אינם מהווים הוכחה לביצוע העבירות.

כעת תידרש קולומביה לבחון את המסמכים ואת הבקשה שהגישו הרשויות באמירויות. אם הליך ההסגרה יושלם, הטיפול בפרשה צפוי לעבור למערכת המשפט בדובאי, שבה מתנהל ההליך בעניין התרמית המיוחסת לרשת הבינלאומית.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה